איגרת מזכ״ל לימים הקשים

חברותיי וחבריי היקרים במפלגת העבודה,

אנו נמצאים בימים קשים ביותר, ימים של מלחמה.

מדינת ישראל, אזרחיה, חייליה ואנשי כוחות הביטחון שלה עוברים ימים קשים של מערכה צבאית מול ארגון הטרור הרצחני חמאס, לחימה, ירי בלתי פוסק על העורף בחלקים רחבים של המדינה, חללים וקורבנות בנפש, פצועים, התפרעויות ופוגרומים שלא ראינו כדוגמתם.

העצב והקדרות ממלאים רבים מאתנו. דווקא עכשיו, חשוב לי להזכיר לכולנו כי מדינת ישראל והחברה הישראלית בכלל, יכלו פעם אחר פעם לאתגרים רבים וכבדים שנכפו עלינו. אני משוכנע כי גם עכשיו אנחנו נוכל לאויבינו, נגבה מהם מחיר כבד ונמצא את הכוחות ותעצומות הנפש הנדרשים.

לשם כך נדרש מכולנו להתגייס, כל אחד בחלקת האלוהים שלו. לתת את מלוא התמיכה, העזרה והגיבוי לחיילי צה"ל, אנשי המילואים וכוחות הביטחון הגיבורים אשר מחרפים נפשם להגנת המדינה. לסייע לכל מי שנזקק לעזרה פיזית או נפשית בסביבתנו. להיות קשובים. להיות אכפתיים. להיות נוכחים.

לשם כך, נדרש מכולנו להיות נוכחים כנגד כל גילוי של שנאה וגזענות. הפוגרומים וההתפרעויות שאנו רואים בתוך ישראל כפי שלא ראינו אף פעם, הם דבר מזוויע והרבה יותר מסוכן מהירי של חמאס והאיומים מבחוץ. חובתם של מנהיגי הציבור ברמה הארצית והמקומית להיות נוכחים ולפעול באופן אקטיבי ובלתי מתפשר כנגד המתפרעים ולהרגעת הרוחות. חובתנו שלנו להשמיע קול. אני מאמין כי הרוב הגדול מאמין בדו-קיום ומתנגד לאלימות. הרוב הזה חייב להשמיע את זעקתו.

זוהי שעת מבחן גדולה למנהיגי הציבור של החברה הערבית בישראל. לא יהיה בידם לגלגל עיניים ולרחוץ בניקיון ידיהם. שתיקה כהודיה – גם גמגום. זה הזמן להחליט: האם אנשי שלום אתם, או שמא מחרחרי דם ומלחמה?

לא, אין בכוונתי להתעלם מהמראות הנוראיים שבאו גם מצידם של יהודים שביצעו פוגרומים כנגד ערבים. לא רק שאין בכוונתי להתעלם, אלא שאני מבקש לזעוק כנגדם בגרון ניחר ובקול גדול פי כמה וכמה: כיהודי, אני מתבייש בהם. מתבייש שהם ואני שייכים לאותו העם. אנחנו לא "עושים טובה" לאף אחד אחר כאשר אנו יוצאים חוצץ כנגדם, אלא עושים טובה גדולה לעצמנו. אם נאבד את התוקף המוסרי שלנו, איבדנו את עצמנו. יפים לעניין זה דבריו של ברל כצנלסון ז"ל, מורה הדרך של תנועת העבודה: ״לא בשפיכת דם נקיים יכופר דם קדושינו השפוך". נחטא לאמת אם לא נפנים כמדינה וכחברה כי תופעות נלוזות אלו הן הפירות הבאושים של אזלת היד, והלגיטימציה הציבורית שהעניקו במדינה הרבה מאד זמן ללאומנות וגזענות. כאשר מאפשרים לקבוצות כמו להב"ה, לה פמיליה וכו' לפעול במסגרת החוק ולהטיל אימתם ברחובות ירושלים, מקבלים לבסוף התפרצות בלתי נשלטת שכזו. לצערי, פנייתי בנושא הכרזה על לה-פמיליה כאירגון טרור לראש השב״כ ומ״מ מפכ״ל המשטרה לפני 9 חודשים נענתה באופן מביש כפי שניתן לראות בסרטון שפירסמתי כבר אז.

חברותיי וחבריי היקרות והיקרים, התקופה הזו מחייבת אותנו להיות חזקים. חזקים, נחושים ואופטימיים. ביחד נעבור את זה. עוד יבואו ימים טובים, ואנו נמשיך את המסע לפריחתה ושגשוגה של ישראל, והגשמת החזון הציוני של תנועת העבודה: מדינה יהודית ודמוקרטית, המכוננת חברת מופת.

שלכם ושלכן,
ערן חרמוני
מזכ"ל מפלגת העבודה
052-3691782 , This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

• קודם
• הבא