בקשת צו מניעה להצבעה בוועידת העבודה על העברת בחירת יו"ר ורשימה

לכבוד יו"ר מפלגת העבודה - עמיר פרץ, בפני המוסד לבירור עתירות מפלגת העבודה הישראלית

העותר : עזי נגר נגד הנתבעים:

1 - יו"ר מפלגת העבודה,- ח"כ עמיר פרץ; 2 - מזכ"ל מפלגת העבודה- ערן חרמוני; 3 - יו"ר  ועדת חוקה- עו"ד  שולי אשבול; 4 - היועץ המשפטי ליו"ר מפלגת העבודה –עו"ד עומרי שגב; 5 - הנהלת מפלגת העבודה (כל חבריה); 6 - מפלגת העבודה; 7 - יו"ר ועדת הביקורת של מפלגת העבודה - צביקה אושפיז.

כולם באמצעות בא כוח היועץ המשפטי של יו"ר מפלגת העבודה עו"ד עומרי שגב

הנדון: בקשה להוצאת צו מניעה – צו עשה - נגד כל המשיבים לעיל, בטרם יפעלו בניגוד להחלטה שיפוטית של בית המשפט המחוזי וימצאו נוהגים באופן של ביזיון בית המשפט על- פי " פקודת ביזיון בית המשפט" - סעיף 6.

בהתאם  ל-ה"פ 16766-06-19 - פרץ נגד מפלגת עבודה, בפני כבוד השופטת רחל ברקאי מיום  11-6-2019 אשר יש בה הפרה בוטה של החלטה שיפוטית חלוטה ,אם לא יפעלו לאורה

בקשה לדיון בהרכב של חמישה מותבים,
לאור חומרת המעשה "הצפוי"  על פי הפעילות  המתבצעת בשטח, המעידה על התעלמות מהחלטה שיפוטית ועל אי עמידה על חומרת המעשה של הפרת החלטה שיפוטית  חלוטה על ידי כל הגורמים  הנתבעים לעיל.

העותר הינו חבר מפלגת העבודה מזה 43 שנים,  משמש כמזכיר סניף גילה בירושלים של המפלגה  ומועמד לכנסת (לשעבר) כנציג מחוז ירושלים פעיל אקטיבי במוסדות המפלגה, מרגיש וחש כי יו"ר המפלגה פועל בניגוד לטובת המפלגה ומטרותיה ויש בפעילותו האנטי-דמוקרטית והאנטי חוקתית להביא לפגיעה אנושה להמשך קיומה ותפקודה כמפלגת העבודה, המפלגה שבנתה את המדינה  והביאה אותה להישגים היסטוריים מרשימים בכל התחומים.

העתירה עוסקת בחשש כבד לביזיון בית המשפט על ידי יו"ר המפלגה ומוסדות נוספים של המפלגה הנותנים יד להתנהלות  בלתי -חוקית  ומאפשרים להפר החלטה שיפוטית, אשר לה היה שותף יו"ר המפלגה בעבר.

כחבר מפלגה, אני חש בושה וכלימה שבה נציגי המפלגה פועלים באופן בלתי חוקי ומפירים החלטה שיפוטית חלוטה בשמי ובשמם של 43.000 מתפקידי המפלגה שנותרו עדיין מאמינים בחיוניותה ונחיצותה כמפלגה מתפקדת.

אני מבקש להגיש עתירה זו, בכדי למנוע התנהלות אשר יש בה כדי הביא לביזיון בית המשפט - בשמי כחבר מפלגה, וכחלק ממיצוי הליכים משפטיים בתוך המפלגה. בטרם אפנה לבית המשפט המחוזי, לבקשה לאכיפת ביזיון בית המשפט כלפי כל המעורבים בדבר.

ואלה נימוקי העתירה.
1 - עם היבחרו של יו"ר המפלגה הקודם אבי גבאי, אשר פעל באופן לא דמוקרטי בעליל בהרבה תחומים, ורצה גם להביא החלטה לוועידת המפלגה שהבחירות לרשימת החברים לכנסת – הפריימריז, תובא להחלטת צירי הועידה ושם יתקיימו הבחירות לרשימה לכנסת ולא כפי שהיה נהוג בעשרות השנים שקדמו לכך על פי הנוהג ובעיקר על פי חוקת המפלגה סעיפים 146-152.

2 - ח"כ עמיר פרץ, שנכשל בבחירות לתפקיד יו"ר המפלגה מול אבי גבאי נזעק לעתור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו נגד הכוונה לערוך את ההצבעה בפריימריז, לרשימת חברי הכנסת של מפלגת העבודה במסגרת צירי הוועידה בטענה החוקתית שעל פי חוקת המפלגה, שאת הרשימה של חברי הכנסת עושים בקרב כל מתפקידי מפלגת העבודה
 שמספרם נע בין 40-ל-50 אלף חברים בממוצע.

3 - אינני נכנס להסבר, שבצד הטענות של עמיר פרץ על התנגדותו לבחירות הרשימה של חברי הכנסת במסגרת הועידה על פי חוק, ובצדק, עמדו לנגד עיניו הסיכויים שלו להפסיד  את מיקומו הגבוה ברשימה לכנסת, שכן הוא סבר שלגבאי יש רוב בין צירי  הוועידה ופוטנציאל לפגיעה במיקומו  ברשימה.

4 - עמיר פרץ  עתר כנגד הכוונה שהבחירות לרשימה לפריימריז יועתקו מהזכות המוקנית לבחור ולהיבחר על ידי כל מתפקידי המפלגה לידי קומץ של כמה אלפי צירי וועידה בודדים בלבד.

5 - העתירה של עמיר פרץ, הגיעה גם על רקע עמדת יו"ר ועדת החוקה הפרופסור דוד ליבאי שטענה, טענה משפטית וחוקית על בסיס חוקת מפלגת העבודה שחיזקה ותמכה בעמדתו של עמיר פרץ, שטען, שאסור לעשות בחירות לרשימה לכנסת בתוך המוסד של ועידת המפלגה בלבד. שכן היא מפקיעה את הזכות הבסיסית והדמוקרטית של כל חברי מפלגת העבודה לבחור ולהיבחר על פי חוק ותוך שמירה על עקרון השוויוניות, מה גם שבוועידה שהיא ברובה מורכבת מקבוצות לחץ והאינטרסים שלה שונים מטובת החבר הבודד ואף טובת מטרות המפלגה ומצעה האידאולוגי.
הניסיון בעשורים האחרונים הוכיחו את שליטת האינטרס האישי של יו"ר המפלגה ולא טובת המפלגה ועתידה כפי שמשתקף בעתירתי זו.

6 - בתאריך 11-6-2019 נתקבלה החלטה שיפוטית חלוטה על ידי כבוד השופטת רחל ברקאי הקובעת באופן ברור ושהתקבלה גם על דעתו והסכמתו של אמיר פרץ כהחלטה המחייבת אותו לפעול לאורה, בנוסף  לגורמים נוספים בתוך המפלגה שהיו שותפים לעתירה זו, כמו מזכ"ל המפלגה ערן חרמוני (ואחרים שאציג בהמשך כמו עו"ד  עומרי שגב, וחברת הנהלה וחברת כנסת לשעבר לאה פדידה ועוד).
 
7 - החלטת כבוד השופטת בעתירה זו והסיכומים של הדיון המשפטי מתוך ההחלטה כדלקמן: ציטוט
"סעיף 1 - שאלת אופן הבחירה של יו"ר המפלגה העבודה ורשימת העבודה לכנסת ה-22 תובא להכרעה על ידי משאל בין חברי המפלגה שזכאים לבחור ולהיבחר לפי חוקת המפלגה, המשאל יובא בפני כל חברי המפלגה עד לא יאוחר מתאריך 19-6-2019  החברים ידרשו לתן תשובותיהם למשאל בתוך 48 שעות משעת קבלת המשאל.:"

8 - כאמור, עמיר פרץ אישר והסכים לסיכום זה, אך מסיבותיו כפי שנרמזו בסעיף 3 של עתירה זו, זנח את הרצון לקיים משאל בקרב כל חברי מפלגת העבודה שמנו אז כ-60,000 חברים רשומים.

9 - בסעיף 7 להחלטה השיפוטית החלוטה של כבוד השופטת רחל ברקאי נכתב, במפורש "מוסכם על הצדדים שלא תעלה בפני הועידה הצעה חדשה המנוגדת לפסק דין זה".

10 – סעיף 1 וסעיף 7 להחלטה השיפוטית של כבוד השופטת רחל ברקאי  מבססת עילה לבקשתי לפי פקודת ביזיון בית המשפט סעיף 6 לחוק לפנות לבית המשפט המחוזי ולדרוש לאכוף החלטה שיפוטית זו ,כאמור לעיל.
שכן, אין לעלות הצעה חדשה לצירי הוועידה המנוגדת לפסק דין זה.

אני מדגיש את נחישותי, למצות את זכותי לפנות לבית המשפט המחוזי ולדרוש את כבודי כחבר מפלגה בעל זכות לבחור ולהיבחר ומתנגד שיו"ר המפלגה יפעל בשמי נגד החלטה שיפוטית שיש בה ביזיון בית המשפט וכבודם של 43,000 חברי המפלגה שמתנגדים שיפעלו בשמם בניגוד להחלטה שיפוטית חלוטה ברורה ומפורשת שקיבלה את הסכמתו של אמיר פרץ.

11 - הדרישה שלי, להימנע מהבאת ההצעה שיש בה ביזיון של בית המשפט והכשלה של צירי ועידת המפלגה לקבל החלטה בוועידת המפלגה בניגוד להחלטה שיפוטית סעיף 7  להחלטה, אי קבלת עתירתי זו ,מולידה עילה לבקשתי להשית ביזיון בית המשפט על עמיר פרץ ועל מפלגת העבודה  ואני מבקש למנוע אותה.

12 - במידה וההצעה לא תרד מסדר היום, אני אפנה לבית המשפט המחוזי בדרישה לצו מניעה לקיומה של הועידה ולאכיפת סעיף 6 לפקודת  ביזיון בית המשפט.

13 - אני אינני עורך דין ,למרות לימודים בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת לימודיי במכון לקרימינולוגיה לתואר שני ומשהו אני מבין בקרימינולוגיה ( גם שאני לא  מחזיק בתואר מוסמך ).

14 - אינני מתרכז בטיעונים שנובעים מגישה דמוקרטית וזכויות חבר המפלגה לטענות מתחום זה, כאשר מרבית מוסדות המפלגה מתנהלים באופן אנטי דמוקרטי בעליל.

15 - אינני בוחן כליות ולב ואינני עוסק בשיפוטיות של ערכים ומוסר, אבל אני תמהה אין אנשים שפעלו בעבר תחת יו"ר מפלגה אחר כמו אבי גבאי וצידדו בו ולפתע הם מצודדים בדבר והיפוכו: לערן חרמוני  מזכ"ל המפלגה וללאה פדידה חברת כנסת לשעבר וגם חברת הנהלת המפלגה בתקופתו של אבי גבאי. להם הפתרונים.

16 - ועלה על כולם עו"ד עומרי שגב שהיה גם העורך דין של גבאי שהביא אותו לתפקיד זה וייצג את גבאי  (ביחד עם עו"ד בוסי גיא באותו עניין בדיוק) וכיום הוא מאפשר זיגזג  מקצועי ערכי מוסרי אבל בעיקר אנטי חוקי?
אשמח לשמוע הסברים מניחים את הדעת!

17 - אמיר פרץ מעולם לא היה פוליטיקאי דמוקרט, למרות נאומים חוצבי להבות על דמוקרטיה (מילים לא עולות כסף ) הפוליטיקאי שהכי "כפר" במהות מושג הדמוקרטיה במעשיו בפועל  ".בה והלך, הלך ובא" ה-כל בהתאם לקונסטלציה האינטרסנטית שלו בנקודה ספציפית .

לסיכום

מאחר, וגם  הטענות המושכלות והחכמות במכתבים שהוגשו לוועדת החוקה בראשותה של היו"ר שולי אשבול מגורמים רציניים וחשובים כמו: מכתבם של עורכי הדין ממשרד פוקס הרצוג נאמן ח"כ מרב מיכאלי ובעיקר מפסק הדין החלוט של השופטת בית המשפט המחוזי (ה-מצ"ב) וצוטט רבות במכתבים השונים (לכן לא מצרף מסמכים  מיותרים) ולמרות כל זאת הנהלת המפלגה מטעם לא השכילה להתעלות על עצמה ולקבל החלטות מושכלות והגיוניות  לטובת המפלגה והצלתה מקריסה טוטלית עד כדי חיסולה וכל-זאת גם בניגוד לחוקת המפלגה ולהחלטה שיפוטית חלוטה, ולכן אני נחוש למצות את סוגיית ביזיון בית המשפט (כל עוד ה-נאשם בפלילים לא הפך אותנו עדיין לדיקטטורה).

אעשה ניסיון נוסף ואחרון  מבחינתי על- מנת להציל את המפלגה מידי מי שהאינטרסים שלו הם זרים ובניגוד לטובת המפלגה .

יש לראות בעתירתי זו חלק ממיצוי הליכים משפטיים תוך-פנים מפלגתיים, למרות, שאני סבור שאין צורך בלפעול למיצוי הליכים כאשר מדובר בביזיון בית המשפט אבל מעביר עתירה זו למוסד לבירור עתירות.
שוב מבקש להביא את העתירה בפני חמישה מוטבים לאור חשיבות הנושא.
ממתין 24 שעות למענה של המוסד לבירור עתירות  (שיש לי ניסיון והצלחה במרבית שבע העתירות שלי, שחלקם גם הגיעו לבית המשפט המחוזי אחרי שנתקלו בהחלטות של מוטב יחיד שדחו אותם והגעתי עד לבית המשפט המחוזי והוא קיבל את עתירותי.

העותר
עזי נגר
תאריך 23-11-2020

הורדה כקובץ PDF  לחצו פה 

• קודם
• הבא