למפלגת העבודה זכות קיום וצריך להחיות את התנועה הזו
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב ראשון, 02 אוגוסט 2020 17:22
- מחבר\ת מרב מיכאלי
"הדבר הזה בין יאיר לפיד למרצ, קוראים לו מפלגת העבודה ... היא מונשמת אמנם, אבל ממש לא צריך עדין להספיד אותה. מה שצריך זה להוציא אותה מהממשלה הרעה והכושלת הזו, להחליף לה את ההנהגה בדחיפות ולהתחיל לשקם אותה. משום שיש עדין ערכים מאוד בסיסיים שמדינת ישראל זקוקה להם - מדינת רווחה, יותר מאי פעם הציבור מבין שצריך מדינת רווחה, צריך מדינה שהיא דמוקרטית הפועלת למען שיווין אזרחי, וצריך לחתור לביטחון באמצעות שלום בהסכמים מדיניים.
כל הדברים האלו הם מה שמפלגת העבודה אמורה ויכולה להציע ועל זה אני עובדת ונאבקת.
צריך יהיה להחיות אותו, כשנחליף את ההנהגה.
אני רוצה לוודא שתהיה מפלגה להתמודד אליה, אבל אני חד משמעית מאמינה שצריך לבנות מחדש על הפלטפורמה של מפלגת העבודה. ראינו את כל המפלגות החדשות קמות ונופלות ונעלמות, לא קל לבנות משהו חדש. ולכן אני באמת ובתמים מאמינה בדבר הזה ולכן נאבקת עליה.
אני לא עזבתי את מפלגת העבודה, אני לא עוזבת את מפלגת העבודה ורק השבוע פניתי במכתב לחברות והחברים לדרוש שוב מפרץ ושמולי לצאת מהממשלה הרעה הזו. אפשר לראות שהם לא משפיעים שם, הדבר היחד שהם משפיעים בו זה שהם נותנים לנתניהו עוד לגיטימציה לעוד דה-לגיטימציה לכל מי שמתנגד לו.
בייגה שוחט, עמר בר-לב, משה שחל, אופיר פינס - עם כולם אני בקשר. כרגע במצב שמפלגת העבודה נמצאת בו - ברור שאין סיבה להצביע בעדה, אבל זה הפיך לחלוטין. אני חלוקה על זה שמפלגת העבודה היא מותג מת, נגרם לו עוול נוראי. אפשר להחיות מותגים אבל תנועות קשה להקים.
כחול לבן הביאו קולות, מה הם עשו עם הקולות האלו? לקחו את הקולות האלו והעבירו לנתניהו, לא מספיק להביא קולות. הבעיה היא לא בציבור, יש פה מעל מיליון וחצי אישה ואיש שבורי לב נבגדים לחלוטין ללא הנהלה וללא כתובת. מה שאנחנו צריכים זה לספק להם הנהגה שתגיד להם את האמת ותעמוד בדיבורה.
עם עמיר אני מדברת, אבל ישיבות סיעה אין. בנתיים.
חד משמעית אני חושבת שמאז שקמה הממשלה, יש שינוי נסיבות. הציבור מבין שהוא מרומה כל הזמן על-ידי הממשלה הזו, הרוב המכריע רוצה שיוויון והגינות ורק צריך מנהיגות שתתן לו את זה" (המטה המרכזי, 1/8/20).
"מילה טובה על מרב דווקא, היא עושה פה מעשה כמעט הירואי. נשארה כמעט היחידה הדבקה ברעיון, במותג, במפלגה והיא לא מוותרת ... לא יודעת אם יש תוחלת, אבל המעשה ההירואי ראוי להערכה" (שם), לימור לבנת.
