מאה שנים להגנה

100 שנה להקמת אירגון 'ההגנה' - כבוד.

נתחיל מהסוף: צבא ההגנה לישראל - הצבא שבזכותו מדינת ישראל חיה וקיימת, מול אתגרים ביטחוניים רבים בהווה ומול איומים קיומיים בעבר, הוקם על בסיס התשתית של אירגון ״ההגנה״, שהוקם על ידי לא אחרת מועידת ״אחדות העבודה״.

בתאריך ה-15 ליוני 1920 החליטה ועידת אחדות העבודה (וזאת בפגישתם השניה!) שהתכנסה בחצר כנרת, להקים את אירגון ההגנה, שהביא עימו תפיסת ביטחון חדשה - כוללת וכלל ארצית. למורת רוחם של אנשי הימין שהאמינו בצורך להקים כח צבאי יהודי במסגרת הכח הבריטי ובכפוף לו, ראתה תנועת העבודה את החשיבות שבהקמת כח מגן עצמאי של היישוב היהודי שיהיה כפוף למרותו והחלטותיו.

ארגון 'ההגנה' היווה את הכח הצבאי המרכזי והגדול של היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי ועד להקמת צה"ל, ובמסגרת המאבק להקמת מדינה יהודית. לוחמיו ואנשיו עסקו בביטחון, הגנה, ומפעל העפלה חסר תקדים; פעלו מול המרד הערבי, התגייסו ללחימה בנאצים במלחמת העולם השנייה, הובילו את הלחימה בחלק הראשון של מלחמת העצמאות עד להקמת צה"ל שבועיים לאחר הקמת המדינה, תקופה קשה מנשוא שכללה את בלימת פלישתם של צבאות ערב למדינת ישראל הצעירה.

מחר נציין 100 שנים להקמת אירגון ההגנה, האירגון שבזכותו הוקמה ומתקיימת מדינת ישראל בביטחון. זהו יום שבו עלינו להצדיע לאנשי תנועת העבודה והיישוב היהודי שהיו שותפים להקמת והפעלת האירגון, וביניהם דוד בן גוריון, אליהו גולומב, שאול אביגור, ישראל גלילי, יצחק שדה, יצחק בן צבי, לוי אשכול, משה שרת, יצחק רבין, יגאל אלון, יצחק נבון, חיים הרצוג, שמעון פרס, אפרים קציר ועוד רבים וטובים שקצרה היריעה מלהכיל.

ואם בהצדעה עסקינן, פרט מעניין הוא שסיכת המ״מ המוענקת לקצינים בצה״ל (חרב ועליה ענף עץ זית) היא למעשה סמלו של אירגון ההגנה.

מעבר להצדעה, זו הזדמנות מצוינת לזכור כי גם היום ציונות איננה נמדדת בגודל הצעקות והפרחת ססמאות חסרות תוכן, ובפופוליזם זול; ציונות נמדדת בראש ובראשונה במעשיה.

העיקרון הזה נכון גם מול תכניות הסיפוח שבאות עלינו מימין, תכניות פופוליסטיות שהן אנטי ציונות לכל דבר ועניין. המעשה הציוני הטוב ביותר הוא להתנגד לסיפוח ולזכור כי החזון הציוני מחייב את מדינת ישראל להיות מדינה יהודית ודמוקרטית.

===

מעמוד הפייסבוק של ערן חרמוני

• קודם
• הבא