ישראל נגד סיפוח

Thank you for rating this article.

לרוב העצום של הציבור היהודי בישראל לא היה בכלל סיכוי להתחיל ולהקשיב למסר שביקשה להעביר ההפגנה נגד הסיפוח שהתקיימה במוצ''ש בכיכר רבין, צודק ונכון ככל שיהיה. מדובר בבסיס המוצק ביותר של רגש ההזדהות. רוצים להניף בכיכר דגלי פלסטין? להשמיע את 'בילאדי בילאדי'? זכותכם, שיהיה לכם לבריאות.

אבל אל תצפו ממני להזדהות עם ההפגנה הזו, או להרגיש שהיא מייצגת אותי. למרות שאני תומך בפתרון שתי המדינות, ומתנגד באופן נחרץ לסיפוח חד-צדדי שעלול להביא לפיצוץ ביטחוני ולסתום את הגולל על החזון הציוני של מדינה יהודית ודמוקרטית.

זהו בדיוק העניין: התפישה הלאומית הציונית מחייבת להתנגד לסיפוח שעלול לגרום לישראל בטווח הארוך לבלוע לחיקה מילוני פלסטינים. דרך אגב, זו תמיד הייתה התפישה המהותית של תנועת העבודה והשמאל הציוני בישראל. אני מאמין כי זו גם התפישה של רבים בציבור שמתנגדים לסיפוח ותומכים בהיפרדות, אבל אין סיכוי שהם יהיו במקום הזה כאשר הוא מזוהה עם דגל פלסטין ושירים לאומיים ערביים-פלסטיניים. כאמור, זה עניין של הרגש הבסיסי ביותר.

נכון, ישנו פער בלתי מתקבל על הדעת בין הסכנות הטמונות של הסיפוח לבין האדישות שמפגין חלק גדול מאד בציבור שממש לא רוצה לראות פה בעתיד מדינה דו לאומית. יש ויאמרו, אם הציבור הזה היה מגלה עניין ומעורבות, אזי הכיכר הייתה נצבעת בדגלי ישראל; ויש שיאמרו כי הציבור הזה איננו יכול להגיע לכיכר מלכתחילה, שכן המסרים המובילים שעולים מליבת מארגני ההפגנה אינם עוסקים כלל ועיקר בנרטיב הלאומי-ציוני של סכנת הסיפוח.

לצערי, הפגנה שכזו - כפי שהיא נראית, נשמעת ומתנגנת - מחזקת דווקא את הימין, והלכה למעשה מחזקת את רעיון הסיפוח. הדגל בעניין הזה הוא אולי רק הסמל, אבל אנחנו חייבים להתייחס למהות: במבחן התוצאה, יש זהות גדולה מאוד בין הימין המשיחי למחנה הפוסט-ציוני, שאיננו מייצג כלל ועיקר את מרבית הציבור במרכז-שמאל. אלה וגם אלה יביאו עלינו, חלילה, אסון של מדינה דו-לאומית וחותרים תחת החזון הציוני.

לעומתם, מחנה השמאל דוגל בהיפרדות מתוך תפישה לאומית וציונית. שורשיו של השמאל הישראלי הם קודם כל בתפישה ציונית ולאומית. נכון, יש בשוליים גורמים אחרים, אבל ה-שמאל הוא ציוני במהותו.

לימין ולתקשורת שנשלטת על ידו, יש אינטרס למתג את ה-שמאל כזרם שאין בינו לבין הציונות דבר וחצי דבר. ככה הם עוקפים את הצורך להתמודד עם זרע הפורענות של מדינה דו-לאומית שהם יביאו עלינו. מבחינתם, הפגנה כזו היא מתנה משמיים. כמובן שגם לגורמי השוליים בשמאל, שאינם מייצגים את הליבה שלו, יש אותו אינטרס בדיוק - וכך הליכוד וגוש אמונים נמצאים באותו הצד בדיוק של מניפי דגל פלסטין בהפגנה. אלה גם אלה שותפים למעשה החטיפה של השמאל הישראלי מידי מהותו ונשמת אפו. לכך כמובן אסור להסכים.

אין לנו את הפריבליגיה להרים ידיים. ימים גורליים מונחים לפתחנו. האם ישראל תאבד את זהותה היהודית הדמוקרטית? החובה שלנו כעת היא לעשות הכל - באופן האפקטיבי ביותר, מתוך ומחוץ לממשלה - כדי למנוע סיפוח חד צדדי שיערער את היציבות האזורית, יגרום לבעירה ביטחונית, ויביא למדינה דו לאומית ו/או אובדן הדמוקרטיה. סיכול חזון התעתועים של הימין המשיחי, הוא המעשה הכי ציוני והכי שמאלני שיש.

===

פורסם במקור באתר הארץ

 

"גרעון מינימלי ... לא צריך להיות יעד כלכלי. היעדים הכלכליים הם צמיחה, צמצום פערים והורדת היקף האבטלה"
ד"ר אסתר אלכסנדר

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר 20 שנה, הבמה הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

מצב מפקד

חברי.ות מפלגה פעילים: כ-48,288
לנתונים המלאים | התפקדות

העבודה בסקרים

נכון לתאריך 24.6.24, העבודה-מרצ עם 11 מנדטים (N12), העבודה 5 ומרצ 4 מנדטים (מעריב)
למעקב סקרים

יצחק רבין - 2018 א

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי