איחוד והשמאל אבוד - העבודה צריכה לרוץ לבד

מרגע התפזרות הכנסת מוצאת עצמה מפלגת העבודה תחת מתקפה מתמשכת ולחץ הן משמאלה והן מימינה ליצור איחוד עם המחנה הדמוקרטי. בדומה למתקפות על העבודה בסיבוב הקודם סביב הרעיון שהעבודה תיכנס לממשלת נתניהו, הפעם נראה שהמתקפות סובבות סביב התאוריה שרק איחוד בין העבודה למרצ ושאר המחנה הדמוקרטי יביא לתוצאה האלקטורלית הרצויה לגוש השמאל-מרכז וכי הסירוב למהלך זה הוא פגיעה אינטרסנטית ואנוכית במאמץ הזה.

תאוריה זו, שמבחינה שטחית אמנם נראית הגיונית ביותר (הרי 6 ועוד 5 הם 11 ואולי יהיה אפשר להוסיף מנדט או שניים והרי לנו בלוק שמאלי בעל השפעה), תביא את המוות האלקטורלי על השמאל הישראלי במתכונתו הנוכחית וזאת הן מסיבה פוליטית-אלקטורלית והן מסיבות אידיאולוגיות.

מבחינה פוליטית-אלקטורלית, האיחוד בין העבודה למחנה הדמוקרטי ייצור כביכול גוש חוסם מאוחד של 10 מנדטים או יותר. מה שתומכי רעיון האיחוד לא לוקחים בחשבון במצב כזה הוא את העבודה שאנחנו במערכת בחירות והתמיכה הפוליטית לא מקובעת אלא משתנה. מפלגת כחול-לבן משוועת למקור למנדטים נוספים ובמציאות של 2 מפלגות שמאל ציוני היא יודעת שהיא צריכה לרכז את מאמציה לכיוון המרכז והימין כיוון שתקיפת השמאל עלולה להביא להתרסקות אחת מהרשימות ובכך למוטט את גוש המנדטים שתומך בה. במצב שבו יש ישות שמאל אחת עם מספר תומכים דו ספרתי בהתחלה, קמפיין הבחירות של כחול-לבן יתמקד בשתיית המנדטים של הרשימה המאוחדת הזו, בדומה למה שעושה נתניהו מימין פעם אחר פעם על מנת להגדיל את כוחו הפרלמנטרי של הליכוד. מה יוותר מנציגות השמאל הציוני אז? 3 אנשי עבודה, שניים ממרץ, סתיו שפיר ויאיר גולן? זהו? זה יהיה מצב שממנו יהיה כמעט בלתי אפשרי עבור השמאל לשקם את מעמדו, קל וחומר במצב שבו כחול-לבן תהיה עם 40+ מנדטים ותשלים קדנציה כמפלגת שלטון, בעוד שמפלגות השמאל תלויות ברחמיה לחלוטין. מהלך האיחוד רק יצמצם עוד יותר את נציגות השמאל הציוני בכנסת.

מבחינה אידיאולוגית, החיבור בין העבודה למרצ והמחנה הדמוקרטי יהווה את מחיקתה האידיאולוגית של מפלגת העבודה. כפי שאמרה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, ישנה תהום פעורה לא רק בינה כנציגת גשר אלא גם בין מפלגת העבודה למרצ ושותפותיה. ראשית, מפלגת העבודה היא מפלגת שמאל כלכלי שמרן ופרגמטי בעוד מרצ היא מפלגה שהתרחקה שנות אור מהבסיס האידיאולוגי של מפ"ם מבחינה כלכלית. זו מפלגה שדוגלת כיום בליברליזם כלכלי עדין לצד ליברליזם חברתי מואץ, סוציאליסטים ציוניים כבר כמעט ולא נמצאים בסיעתה זולת אילן גילאון והעובדה כי לאורך השנים לא עלה בידו לזכות בראשות המפלגה מעידה על יחסי חבריו לעמדותיו הכלכליות.

שנית, מבחינה מדינית-ביטחונית, מפלגת העבודה היא אמנם מפלגה שהינה חלק עיקרי ממחנה השלום והיא שואפת להגיע אליו בדומה למרצ אך מבחינה ביטחונית שתי המפלגות רחוקות מאוד זו מזו. העבודה היא מפלגה שואפת שלטון אשר גישתה מבחינה שלטונית היא קשיחה ופעילה. לאורך כל ההיסטוריה של המפלגה בממשלות ישראל היא לא היססה לצאת ולהילחם באויבי המדינה ללא פשרות. החל ממלחמת העצמאות ופעולות התגמול בירדן, דרך מרבית מלחמות ישראל ועד למבצעי "חומת מגן" ועופרת יצוקה, מפלגת העבודה על שלל גלגוליה תמיד הובילה מדיניות ביטחונית אקטיבית במקביל למציאות המדינית הקיימת (או לא) בזמן נתון כלשהו.

מרצ, לעומתה, היא מפלגה אשר מבחינת עמדותיה נמצאת כיום על גבול הפציפיזם. לאורך השנים היא הפכה ליותר ויותר טהרנית ויונית באופייה, בעיקר הודות לעובדה כי העבודה נטלה על עצמה את ההובלה בגוש ואת האחריות על "לכלוך הידיים" בתחום הביטחוני. חיבור בין העבודה ומרצ ייתפס ציבורית כהשתלטות עמדותיה של מרצ על הרשימה המאוחדת ולא להפך וימחק את ההבדלים האידיאולוגיים הברורים בין שתי התנועות ומתוקף כך ימוטט סופית את מפלגת העבודה וחמור מכך, את האידיאולוגיה שהיא מייצגת.

מפלגת העבודה הוכיחה בבחירות האחרונות שלמרות כל הלחצים, הספינים והכישלון הקשה תחת אבי גבאי, עדיין יש לה בסיס איתן שעליו היא יכולה לבנות את עצמה חזרה בשנים הבאות. לאור הכתוב לעיל, אין לה כל סיבה לשים את נפשה בכפה וללכת לאיחוד שלא רק שיסיים את קיומה הפוליטי אלא גם יכשיל בהכרח את המאמץ למהפך בבחירות הקרובות. בעיקר לאור העובדה שכחול-לבן עצמה פונה לשיתוף פעולה עם הליכוד וישראל ביתנו הרבה לפני שהיא לוקחת כיום את מפלגות השמאל בחשבון.

האינטרס של גוש השמאל-מרכז הוא בכך שמפלגת העבודה תגדל כמה שאפשר במקביל לכחול-לבן על מנת לייצר הכרעה חד משמעית, האינטרס של כחול-לבן הוא להעלימה על מנת לזכות בקולותיה והאינטרס של מרצ הוא להישאר בחיים על חשבונה, כפי שניסתה לעשות בחיבור עם שפיר וברק בסיבוב הקודם. מהאיחוד הזה רק כחול-לבן ומרצ יכולות להרוויח. לא מפלגת העבודה, לא גוש המרכז-שמאל ולא ערכי תנועת העבודה והציונות הסוציאליסטית ומתוקף כך גם לא המדינה.

===

מבלוג "סנוקרת" בפייסבוק

• קודם
• הבא