אמירותיו של יו"ר מרצ הנכנס מגלגלות את הכדור לידי מפלגת העבודה שצריכה להחליט: ברק או מרצ

בחירתו של ניצן הורוביץ לראשות מרצ מסמנת התקדמות צעד לעבר איחוד בשמאל, אבל כניסתו של ברק טורפת את הקלפים בעניין הזה לצד אמירותיו של הורוביץ על חבירה אפשרית למפלגת ברק מגלגלות את הכדור לידי מפלגת העבודה שתכריע את גורל החיבורים.

בפגוש את העיתונות אמר הורוביץ שמפלגת ברק היא מפלגת אווירה ושלא יסכים לחבירות "בכל מחיר", וכי הוא חוזר על עמדתו שהובעה גם בבחירות הקודמות שיש לקדם ריצה של מפלגת העבודה ומרצ. בעקבות כניסתו של ברק מבהיר הורוביץ שהוא מעדיף כעדיפות ראשונה סיכום עם מפלגת העבודה ואז הוא מוכן לבחון צירוף גורמים נוספים בינהם הוא.

המשמעות היא שהסיכויים לריצה משולשת של ברק- עבודה - מרצ הם קלושים, וזה מגלגל את הכדור לידי מפלגת העבודה.

היתרון בחבירה לברק הוא שזה יתן למפלגה נופך מרכזי נוסף, אבל יש גם חסרונות: ברק יקדם באופן חסר פרופורציה את נושא השחיתות דבר שעלול לחזור אלינו כבומרנג, יש לברק שם רע אצל חלקים מהערבים בגלל אירועי אוקטובר 2000,  והותרת מרצ להתמודד שוב עם אחוז החסימה כאשר ידוע שלמרצ יש בסיס מצביעים די קבוע אבל מיעוט בתוכו עשוי להתלבט אם להצביע אסטרטגית או אדיאולוגית והדבר עלול להוביל להיעלמותה.

בחבירה למרצ יש יותר יתרונות: הצלת כלל הזרמים בשמאל הציוני, ותעודת ביטוח ששתי המפלגות יעברו את אחוז חסימה אבל יתכן שזה יחזק את התדמית שמפלגת העבודה הלכה שמאלה מדי וזה עלול להוות לרועץ. במצב כזה ברק יאלץ לזוז הצידה כדי לא לבזבז קולות אבל מטרתו לאיחוד הושגה.

הפריימריז לראשות יקבעו את גורל האיחוד: אם עמיר יבחר סביר להניח שיבצע בחינה מהירה של כלל היתרונות והחסרונות ויקבל החלטה מה לקדם, אם שמולי/שפיר יבחרו הכיוון ילך לחבריה לברק.

דבר אחד אופטימי אפשר להסיק מכל מה שתיארתי כאן: מפלגת העבודה בבחירות הקרובות לא תיעלם.

• קודם
• הבא