שבירת מוסכמות מוחלטת

סיימתי את הפריימריז במפלגת העבודה ביום שני עם 8549 קולות. מקום 15 לפי קולות. מקום 21 אחרי השריונים. 8549 אנשים שהצביעו לי. כל מצביע רביעי. למתמודדת שלפני חמישה שבועות תשעים אחוז מחברי המפלגה לא הכירו את שמה! עברנו את היעד שהצבנו לנו - 8000. בבחירות הקודמות מקום 14 היה פחות מ8000 קולות. הפעם 700 קולות יותר הספיקו למקום 21. בבחירות הקודמות מקום 24 נכנס לכנסת. הפעם בשביל שאני אכנס לכנסת ממקום 21 צריך לקרות נס.

הצוות מרוצה עד הגג מהתוצאה כי זו באמת תוצאה מדהימה. אבל אני כבר יומיים מרוסקת. זו האמת. ולא יודעת מה לעשות הלאה. ובעיקר בעיקר מרגישה שאכזבתי כל כך את כולם. את הפעילות והפעילים החרדים שחלקם מלווים אותי כבר כמה שנים בסיפור הזה. את הפמיניסטיות החרדיות שהאמינו שאולי סוף סוף תכנס אשה חרדית לכנסת. את התומכים החילונים והדתיים והמסורתיים במפלגה שבאמת הרעיון שאהיה ברשימה נתן להם מלא תקווה. את הילדים שלי - חמודים וגבורים כאלה, שחווים פעם שניה (הפעם הראשונה היתה באלעד לפני 5 שנים) הפסד צורב של אמא כשהם אלה שבעיקר משלמים את המחיר על זה שאני מתעסקת בפוליטיקה. ואתם אומרים לי זה לא נורא. זה כלום. אל תכנעי. תהיה פעם נוספת. בפעם הבאה זה יילך יותר טוב. אבל בחוסר היציבות הפוליטי של מחנה השמאל-מרכז הישראלי אני אפילו לא יודעת מה אני צריכה לעשות ממחר בבוקר כדי שבפעם הבאה זה באמת יהיה יותר טוב.

ואחרי כל הבאסה הזו אני בכל אופן רוצה להביא קצת אור:

אני חושבת שבאמת כל ההתמודדות הזו היתה משהו שיותר גדול מכולנו. לא סתם הגענו שבוע שעבר לעמוד הראשי בניו יורק טיימס.
זו באמת היתה שבירת מוסכמות מוחלטת. מול מדיניות "בניכוי החרדים והערבים של נתניהו מצבנו מצוין" - הבאנו חזון של לקיחת אחריות על כלל אזרחי ישראל.
מול התפיסה שדת = ימין שהשתרשה גם אצל דתיים וגם אצל חילונים - הראנו שבכל מקום יש אנשים שמרנים ואנשים ליברלים. אנשים שמסתכלים על המציאות ואומרים זה מה יש ואנשים שמסתכלים על המציאות ורוצים לשפר אותה. אנשים ימנים ואנשים שמאלנים. וזה לא קשור לאם יש לך כיפה או אין לך כיפה.
מול התפיסה שחרדים זה בהכרח נסיון להכפיף את חוקי המדינה לחוקי ההלכה, הצגנו באומץ עמדה חרדית שונה שעושה הפרדה בין איך שאני כחרדי מתנהל לבין איך המדינה מתנהלת. וכמובן הבאנו את הסיפור של מאבק הנשים החרדיות להכנס סוף סוף למוקדי קבלת ההחלטות במדינה.
וזה גם מה שמצער כל כך. שאנחנו ו8549 אישה ואיש שהחליטו לתת צ'אנס לעתיד מלא התקווה הזה למרות שלרבים מהם זה פשוט היה משהו חדש לחלוטין ושונה מכל מה שחשבו, לא הספקנו ככל הנראה בשביל להפוך את התקווה הזו למשהו ממשי שאפשר לראות בעיניים.

וכאן אני קוראת לאחיותי ואחי החרדים החדשים שלא הולכים להצביע בבחירות האלה לא לשס ולא ליהדות התורה ושואלים את עצמם למי להצביע, להצביע למפלגת העבודה. נכון - אני לא אהיה בכנסת ככל הנראה. ואולי במפלגות אחרות ללא פריימריז פשוט ישימו נציגים שלנו.
אבל תזכרו שבשביל באמת לחוקק ולשנות מדיניות כדי להוביל שינוי בחברה הישראלית - אתם צריכים מפלגה שמאמינה שהיא באמת אחראית למה שקורה עם האזרחים החרדים. שלא תעדיף עוד פעם את האינטרסים של גפני ודרעי וליצמן שמעדיפים את האינטרסים של הממסד ובעלי הכוח על פני האינטרסים שלכם. מפלגה שיש בה חכים שמבינים שאם הולכים על חינוך ממלכתי חרדי צריך לחוקק את זה ולקבוע מדיניות ל20 שנה קדימה, ולא לעשות משהו חפיפניקי שאחכ מתחלף שר החינוך וזהו נשארנו בלי כלום עוד פעם. בשביל לשפר את שכר העובדות והעובדים החרדים אתם צריכים חכים שמאמינים שהשכר של אזרחי ישראל הוא משהו שלא צריך להשאיר לכללי השוק החופשי האכזריים. בשביל להפחית את מדדי הנשירה בחברה החרדית ובשביל להילחם בעוני המחפיר אתם צריכים חכים שמאמינים בחיזוק מערכת הרווחה. בזה שעובדים סוציאליים גם צריכים להשתכר כמו בני אדם. ושצריך עוד תקנים. ושמדיניות המאצ'ינג היא אסון שדופק את הערים החלשות וביניהן את הערים החרדיות ומגדיל עוד יותר את הפערים.

הפעילות הפעילים החרדים יודעים כבר הרבה שנים איפה נמצאים השותפים שלהם - החכים במפלגת העבודה ובמרצ. לכו עם מה שאתם יודעים ותצביעו למפלגת העבודה. ואני מבטיחה להמשיך ולעשות הכל כדי שהחכים הבאים המדהימים שחברות וחברי המפלגה בחרו ביום שני יהיו מחוייבים ויפעלו למען התיקונים הנדרשים בחברה החרדית, גם אם אני לא אהיה ביניהם. יש לכם בית. כמעט כל חברות וחברי המפלגה שהצלחנו להגיע אליהם ולספר להם את הסיפור שלכם, הצביעו לכם בקלפי ביום שני, ופתחו לכם את הדלת. בואו תיכנסו ונעשה את זה ביחד.

===

מעמוד הפייסבוק של מיכל צ'רנוביצקי

• קודם
• הבא