על התקרית עם ח"כ ברושי

ברגע הראשון הייתי בהלם אמיתי.

אתחיל מהסוף. קיבלתי את התנצלותו של חבר הכנסת ברושי - ממקום חזק, בטוחה בעצמי, של מי שיודעת בבירור שלא עשתה שום דבר רע.
אני יודעת ויכולה לקבל התנצלות ובחרתי וגם עתה אחרי שהדברים דלפו, אני מקבלת את התנצלותו.

אבל, ויש כאן אבל גדול מאוד. העובדות ברורות, שקופות ויש מספיק אנשים שראו את הארוע. חבר כנסת אחר נגע בי באופן בלתי ראוי, מקטין ופוגעני לעיני קהל רב.

בשניה הראשונה, נאלמתי ואז פניתי אליו בדרישה שיתנצל.
ממש באותו הרגע. עיני פגשו את עיניהם של מי שראו את זה בזמן אמיתי - את השוק, את השאלה, את המבוכה. הדבר שהכי פגע בי, וכשכבר הצלחתי לדבר איתו, אמרתי לו את זה ושכשדרשתי ממנו במקום התנצלות הוא סובב לי את הגב. הוא לא בא אחרי וניסה להתנצל.

כדי לשרוד את יתר הארוע - שהיה כל כך חשוב בעיני בקיבוץ בארי, השתקתי את הקולות בבטן ובלב. רציתי לעבור הלאה. זה יותר קל.
בסוף הארוע ירד לי האסימון באופן הכי קשה. הבנתי כמה אנשים ראו את זה, את ההקטנה הזאת, את המכה על הישבן. כן. עד כדי כך פשוט.

אבל החוצפה הגדולה הייתה של מי שבא אלי מיד אחרי ואמר לי: ״למה לא הורדת לו סטירה??״. הי אתה, הצופה מהצד, הגיבור הגדול, למה אתה לא הורדת לו סטירה ? איך אתה מעז בכלל לשפוט אותי?

הייתי מטולטלת מאוד במוצאי שבת והתקשיתי לדבר עם אנשים, ודאי עם איתן ברושי עצמו והבהרתי לו את זה. הוא ניסה להתנצל גם אחרי, גם יואל חסון וגם אבי גבאי דרשו זאת ממנו. עד אתמול בצהרים לא הייתי מסוגלת להחליף איתו ולו מילה. אני חושבת שהוא הבין.

אני אדם חזק.

אתמול ישבתי איתו ובתקיפות רבה ובחדות הבהרתי לו שהמעשה כל כך חמור בעיני שקשה לי להכיל אותו ולעבור הלאה.
אנחנו מכרים ותיקים, ברושי ואני, ובאופן כללי אני אדם סימפטי ופתוח. אני גם מחבקת בידידותיות. בשום צורה העניין הזה לא היווה ולא יהווה אישור למישהו לגעת בי באופן בלתי נאות.
ברושי ניסה להסביר את נקודת מבטו אבל הבהרתי שאין בכך צורך. אין מה להסביר. יש דרך להיות ידידותי, הוא מכיר אותה.

עם זאת אני שומעת קצת הדים של ״אם היא קיבלה את ההתנצלות אז משמע זה לא היה כל כך נורא״ - חברות וחברים יקרים היותי חזקה אומר שאני מחליטה על עצמי אם נפגעתי ובעיקר איך אני מטפלת בזה. הפגיעה הייתה גדולה, אני עדיין פגועה, אבל אני מסוגלת לחיות עם ההתנצלות הזאת.

אני לא שמחה היום, אמא שלי בעלי ואחי, שמעו בכל כלי התקשורת איך נגעו בי באופן בלתי נאות.
אבל אני מאוד מאוד חזקה ויודעת היטב איך להתמודד עם הדברים האלה.
אין שום הצדקה למעשה שלו אבל אני לוקחת נשימה.

אין צורך בפטרונות משום כיוון. אבל אל תעזו להקטין את תחושת הפגיעה שלי גם אם אני לא מטפלת בה בדיוק בדיוק כמו שציפיתם או ציפיתן. רק אני מחליטה על עצמי.
גם אם אני חברת כנסת, מותר לי להיות ברגע כזה, סתם בת אדם מן הישוב.

====

מעמוד הפייסבוק של ח"כ נחמיאס-ורבין

• קודם
• הבא