למה (לא) פריימריס פתוחים בעבודה

הסערה הפנים־מפלגתית שנוצרה סביב רעיון הפריימריז הפתוחים במרצ הגיעה גם למפלגת העבודה (גילוי נאות: אני חברה בה). יהיו מי שיאמרו, שהרעיון התחיל ללבלב בעבודה כי שמעו את ציפי לבני רומזת שזאת הדרך היחידה לנצח, ואף אמרה זאת מפורשות. יש ששמעו את זהבה גלאון, חדה כתמיד, קוראת לפתוח את שורות מפלגתה למתמודדים ולבוחרים חדשים.

כך או כך, הגלגל לא הומצא במחנה השמאל־מרכז הישראלי (להלן, המחנה הדמוקרטי) אלא מתקיים באופן סדיר במחוזות אחרים. בצרפת, למשל, מכריזים על מועד ומועמדים, וכל אדם יכול לבוא לקלפי, לשלם סכום סמלי, לחתום על הצהרה שהוא מזדהה עם עקרונות המפלגה ולהצביע למועמד המועדף עליו. גם במחנה השמרני בצרפת התקיימו פריימריז פתוחים לבחירת מועמד לנשיאות, ומי שראו את עצמם כמנהיגים פוטנציאלים העמידו את עצמם לבחירת הציבור. מספר חברי המפלגות אינו גדול מחצי מיליון, אבל בקלפיות הצביעו 4.5 מיליון איש. כך נבחר פראנסואה פיון.

כך שהרעיון של פריימריז פתוחים קוסם; בעיקר למי שסבורים, כמוני, שברגעים כה דרמטיים יש חובה מוסרית ואזרחית להניח למחלוקות הקטנות והסמנטיות ולבחור אדם אחד שינהיג את המחנה הדמוקרטי, גם אם אינו תואם לגמרי את סרגל הערכים האישי שלי. הסרגל הזה איננו העיקר כשמדובר בגורל החברה והמדינה.

הפריימריז הפתוחים במחנה הדמוקרטי יכולים להתקיים רק לאחר שיתקיימו הבחירות המקדימות לראשות העבודה, ולא לפניהן. כך יוכל היו"ר הנבחר להציג את עצמו כמתמודד על הנהגת המחנה, כשמאחוריו עומדת המפלגה הגדולה, הוותיקה והחשובה ביותר במחנה. המנגנון המפלגתי, הכספים והפעילים יעמדו בבוא היום לרשות מועמד המחנה כולו, ויסייעו להתמודדות עם היריבים האמיתיים: אלה שבימין. גלאון תוכל להתמודד מטעם מרצ, לבני מטעם "התנועה". יש להניח כי בסופו של דבר יצטרף גם יאיר לפיד להתמודדות; שום קמפיין שינהיג לא יגרום לציבור לחשוב שהוא מסכים עם זאב אלקין ואורית סטרוק יותר מאשר עם נחמן שי או אילן גילאון.

כך, במגבלות שיטת הבחירות הישראלית, יידע המחנה הדמוקרטי מי עתיד להנהיג את המדינה מטעמו. ההתחיייבות הנדרשת מהמתמודדים היא לא לעבוד אלה נגד אלה במהלך הבחירות הכלליות ולשאוף להציג מראש את הממשלה שתקום מטעם המחנה.

אם, לעומת זאת, הופכים את הפריימריז במפלגת העבודה לפתוחים, יש בכך משום אמירה לחבריה שחברותם במפלגה ונאמנותם לה הן בעצם חסרות ערך. ההמונים שיתפקדו למפלגה רק כדי להצביע בעבור מועמד חיצוני, שלא צמח פוליטית בתוך המפלגה אלא יצטרף אליה בכוונה להתמודד מטעמה בבחירות הכלליות, ימסמסו באופן לא הוגן את מקום חברי המפלגה שליוו אותה במשך שנים ועברו אתה את כל דרכי החתחתים. בנוסף עלול להיווצר אי שוויון חמור בין מתמודדים בעלי הון ומרובי תורמים לבין מועמדים שאינם כאלה.

לכן על המתמודדים החדשים לפעול על פי הכללים הישנים שקובעת חוקת המפלגה. פריימריז פתוחים במחנה הדמוקרטי יאפשרו גם להם להתחמם על הקווים ולהתמודד על הנהגתו — מול המועמד שהמפלגה תבחר להנהיג אותה ומול מועמדים אחרים, שאינם עומדים בהכרח בראש מפלגה.

=====

הטור המלא פורסם באתר הארץ

• קודם
• הבא