מפלגת העבודה צריכה לבנות עצמה מחדש

תחשבו מה יצא לרבין ופרס שאכלו אחד לשני את הכבד עשרים שנה ואיזה ממשלה מדהימה הובילו בשלוש שנים כשהחליטו
לעבוד יחד.

שנה חלפה מהבחירות בהן הפסדנו. שום חשבון נפש. שום דיון אידיאולוגי על הדרך שלנו ועל עיוורון לחברה הישראלית שהשתנתה מול עיננו.

שום פתיחת שורות למנניגים ומנהיגות צעירים. חדשים. טריים.

יאללה, בואו נמרח את בוז׳י עוד קצת בבוץ. נבעט לו עוד קצת בראש. בוז׳י אשם. בחירות קודם הרי הבאנו ניצחון. 15 מנדטים. ובחירות קודם 13. ובחירות קודם 19. ובחירות קודם 19. ובחירות קודם? זה היה ממש מזמן, לפני עשרים שנה.

אבל בואו נאכל לבוז׳י את הכבד. זה הפיתרון. בוז׳י ניהל את המשא ומתן הזה - שהתנגדתי לו בפומבי מהרגע הראשון, לבד.

באמת?

ואתם מנהיגי מפלגת העבודה לא ידעתם? ברור שעודכנתם. במו עיני ראיתי אסמסים ששלחתם אחד לשני ולהיפך. הרי כל אחד מכם נהנה לסכסך את חברי המפלגה זה בזה.

ומה עשיתם עם העדכון הזה על המשא ומתן שניהל בוז׳י? דיווחתם לציבור?

למה שתדווחו. על כל דבר אתם מדווחיים בטוויטר ובפייסבוק אבל על משא ומתן עם ביבי? שקט, זוחלים. אולי ייצאו תיקים. אולי ייצא מזה משהו, לא?

אתם רוצים לאכול אחד את השני? בתאבון. רק אל תקחו אותנו בחשבון.

מפלגת העבודה צריכה לבנות את עצמה מחדש.

להפתח לציבורים רחבים שלא הצביעו לה גם כשאתם עמדתם בראשה. לא רק כשבוז׳י עמד בראשה.

לפתוח את הראש. לספר את הסיפור הישראלי מחדש. לנסח את האתוס המשותף גם של אופקים וגם של אפיקים וגם של אפקה.

לגייס אנשי ביטחון מובהקים שהציבור מוכן להניח עליהם ראש.

להחליט על פריימריס פתוחים. איזוריים. לבטל את כל השיריונים.

רוצים לאכול אחד את השני? תהנו.

בלעדינו.

הגיע הזמן שלנו.

=======

מעמוד הפייסבוק של אלדד יניב