זה לא עובד ככה

הסערה האחרונה מבית מדרשו של יצחק "הציוני" הרצוג שמפלגת העבודה צריכה להתנתק מהתדמית של "אוהבי ערבים" לא מחדשת דבר, יצחק "בטרור אני קיצוני יותר מנתניהו" הרצוג כבר חתך ימינה מזמן. מה שמפליא הוא שיש חברי כנסת מהמחנ"צ שזה הפתיע אותם. בחיאת? הם לא שמו לב? איפה הם היו בשנה וחצי האחרונות? מי הצביע בשמם בעד כל הצעות החוק ה"בטחוניות" שקידמה הממשלה?הרי שהותם באופוזיציה היא גרסת ההולוגרמה לממשלת צללים, עכשיו להתעורר? ההתעוררות הפתאומית מעידה בעיקר כי ההתנהלות ברוח הדברים לא היתה בעיה, אלא רק ההכרזה עליה. והנה לנו עוד בעיה שהיא רק עניין של הסברה, מזל שיש עוד מה ללמוד מנתניהו.

הרצוג התכוון במדוייק למה שאמר, התפלק לו הערבי במקום הפלסטיני, מה שאיפשר לנפתלי "הם אזרחים שווי זכויות ואני שר החינוך שלהם" בנט לעשות עליו סיבוב. הרצוג מבין את המצב, רק שאת המצב הוא מתרגם לפוטנציאל המספרים בקלפי, אידיאולוגיה זה ממנו והלאה, בעצם גם הפוטנציאל בקלפי. אין צורך באינסטינקטים פוליטיים מחודדים כדי להבין שלהרצוג אין סיכוי מול נתניהו, בטח שלא עם קמפיין "העתק/הדבק" שלו.

בצומת בו הרצוג פנה ימינה, היתה גם אפשרות אחרת – ובשתיהן לא חייבים "לאהוב פלסטינים", באחת מפגינים מנהיגות ובשניה חקייינות ולא מהזן המשובח. הדרך בה פנה הרצוג היא בגדר גלישה מקרטעת על הגל הלאומני העכור והתנתקות מהשמאל-מרכז הישראלי. הדרך בה לא פנה הרצוג מציעה דרך אופוזיציה של שמאל פרגמטי עם חזון להתקדמות במישור המדיני מתוך הבנה ריאלית שזו הדרך היחידה לשמור על ערכים כמו דמוקרטיה, שוויון וציונות, אלא גם כדי לחזור ולהשקיע באזרחי ישראל.

מרבית הישראלים לא רואים את המטמורפוזה שעושה מפלגת העבודה בגלגולה היום כמחנ"צ, גם בשל קללת מפא"י האשכנזית שרובצת עליה. לא משנה מה הרצוג יעשה, והוא עושה הכל, הציבור ממשיך לשייך את המחנ"צ לשמאל ולכן הוא חשוד אוטומטית ב"אהבת ערבים", שזה א"ב של "בוגד". הרצוג בסך הכל הביע תסכול מהעובדה שהציבור לא רואה שהמחנ"צ כבר אינו שמאל, תבינו אותו – הוא באמת משקיע בזה את הכל.  

מה שהרצוג אמר אתמול זה "מה שעשינו עד עכשיו לא עובד, התזוזה שלנו ימינה לא משחזרת את הצלחת לפיד. כדי לנצח בבחירות עלינו לנער מעלינו מכל מאפיין שקושר אותנו לשמאל וליישר קו עם התפיסה הציבורית שאין ערבי טוב ושהממבו ג'מבו של השמאל הוא תמימות במקרה הטוב". באותה מידה הוא יכול היה להגיד – תקשיבו לקריאות מהעצרת לתמיכה בצה"ל והפגנת האהבה יהודית וסולידריות, אלה רחשי העם: "מוות לערבים", "שמאלני הוא בן זונה" ו"שישרף לכם הכפר". חבל שהרצוג לא צלצל לשרון גל והעביר נאום טלפוני לבאי העצרת, בסך הכל זה עוד פלח בוחרים פוטנציאלי.

דווקא בזמן הזה יש צורך לאומי ובינלאומי במנהיג אמיתי שיאמר דברים כהווייתם, כל מי המתיימרים להחליף את נתניהו רק מייצרים קמפיינים שמוכיחים שאם צריך לבחור מישהו זה את נתניהו, כי את מה שהם מציעים הוא כבר עושה מצוין. לא לפיד, לא הרצוג ועכשיו גם לא המתמודד החדש אראל "הגבר, קיבינימאט - גבר" מרגלית, יכולים להיות יותר נתניהו מנתניהו – ואם אין חדש תחת השמש, אין שום צורך להחליף את הסוס.

אם יש משהו צריך היה להילמד בשבע שנות נתניהו הוא שהדרך היחידה להחליף שלטון היא להציע דרך אחרת ובעיקר לומר את הדברים כהווייתם – המשך הכיבוש לא מאפשר גם דמוקרטיה וגם צה"ל מוסרי, זה לא עובד ככה ועל ישראל לבחור בפתרון וליישם אותו. עובדתית 7 שנות שלטון נתניהו לא הביאו לדבר לשום דבר טוב, אבל אם כולם מחקים אותו הרי שהעם לא מספיק מטומטם כדי לבחור חיקוי כשיש לו את הדבר האמיתי. ולא הרצוג ולא שום גבר מסוקס ככל שיהיה מהמחנ"צ, לא ישנה את זה, כן, גם אם הוא משפריץ טסטוסטרון.

===========

הטור המלא בבלוג של האזרחית ק.