להוציא את החתול, להחליף את השק
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב רביעי, 20 אפריל 2016 16:45
- מחבר\ת נבו אביטבול
מאז הבחירות האחרונות לכנסת אני מרגיש מרומה. מפלגת העבודה (המחנה הציוני), מכרה לי פנטזיה על החלפת שלטון, וסיפורי אגדות על "אופוזיציה לוחמת", שעוד רגע תנהיג את העם. זה התחיל ב"מהפך, מהפך, מהפך", המשיך בהצהרה שהממשלה "ספק אם בכלל תקום" ונמאס בפעם הרביעית (או השביעית) כאשר הממשלה "עוד רגע מתפרקת"- "לא תשרוד את ההצבעה על..." לבסוף יושב מצביע ממורמר מול המקלדת וכותב לאחר שהממשלה "בקושי" מתפקדת כבר למעלה משנה וחודש, עם שישים ואחד חברים בכנסת.
למעשה, מה שקרה בשנה שחלפה הוא פשוט להפליא. יצחק בוז'י הרצוג ומפלגת העבודה הצליחו למכור לי בדיוק את אותו החתול, ובדיוק את אותו השק. שק שחוק ובלוי, של הבטחות ושקרים, כפי שהמפלגה כבר מכרה לי בעבר. לכן, כל פעם שאני שומע את צמד המילים: "מפלגת העבודה", אני שוב נזכר בשק ובחתול, ושוב מתמלא בזעם. אך בשביל להירגע אני משתדל לזמזם משפט שפעם כתב מאיר אריאל: "מי שנדפק פעם אחת - כבר לא יכול להיגמל מזה".
אל תבינו לא נכון, ברור לי שחברי הכנסת עובדים קשה ועושים עבודת קודש במגוון תחומים. אבל בפוליטיקה של שנת 2016 מפלגת העבודה צריכה להבין דבר אחד פשוט: לא משנה מה אתם באמת עושים (או לא עושים), מה שחשוב הוא- מה אזרחי ישראל יודעים שאתם עושים! נכון שזה מצער לשמוע אבל הפוליטיקה שלנו היא זירת קרב מלוכלכת שבה המאבק הוא לא רק על חקיקה, אלא בעיקר על התודעה!, של הציבור הישראלי.
על מנת לבסס את טענתי היומרנית אני קורא עליכם תיגר לערוך ניסוי חברתי קצר. צאו החוצה וחפשו עובר אורח אקראי. שאלו אותו את השאלה הבאה: מי עובד קשה יותר עבור השכבות החלשות? האם זה איציק שמולי, או שמה, זאת מירי רגב? נסו בעצמכם ותתעצבו לשמוע שמירי רגב היא מספר 1 בתחום החקיקה החברתית למען השכבות החלשות.
על אף הייאוש ולמרות האכזבה מהשנה שחלפה על המפלגה, אתמול צפיתי בנקודה קטנה של אור. היה זה חבר הכנסת אראל מרגלית שהפליא להבין את חוקי המשחק החדשים, והפיק סרטון תדמית פוליטי יוצא דופן, ששבר את השתיקה של השמאל הישראלי. אמנם סרטון פופוליסטי לחלוטין, אך לכמה רגעים הרגשתי שיש אדם בכנסת שצועק את הדברים שהרגשתי זמן רב ושמרתי בבטן. סחטין עליך, מר אראל מרגלית. הצלחת למנוע מחבר מפלגה צעיר ומיואש לעזוב את ביתו הפוליטי. נתת לאנשים כמוני תקווה של שינוי ואפשרת לשמאלנים להרים את ראשם (גם אם רק לכמה רגעים קצרים).
נבו אביטבול- חצרן בקיבוץ בארי.
