פיתרון שתי המדינות חיוני והכרחי להמשכה של הציונות
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב ראשון, 24 ינואר 2016 17:22
- מחבר\ת שלי יחימוביץ
אם יש אופוזיציה בישראל היא כנראה מתחבאת עמוק עמוק באדמה. הוויתור הפומבי של יו"ר המפלגה שלי יצחק הרצוג בפגישה עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד על פתרון שתי המדינות ("לא ריאלי") היכה אותי בתדהמה.
אין מקום לפרשנויות, זו הודעה רשמית שיצאה מלשכתו. וזה כשאפילו נתניהו מצהיר, לפחות רשמית (לא שאני מאמינה) שהוא בעד פתרון שתי המדינות!
יכול להיות שיש עכשיו כמה ימנים שמוחאים לבוז'י כפיים, אבל האמת? לא חושבת שיש. זה נתפס כל כך לא אמין, לאגף את ביבי מימין, עד שכל ימני שיש לו יושר אינטלקטואלי מרים גבה בגיחוך.
ככה, במחי יד, הופכים על פניו אתוס מרכזי שעומד בבסיס תפיסת העולם שלנו? חבל שאף אחד לא סיפר לי.
והעיתוי! דווקא כעת, כשסמוטריץ' וחזן גוררים את הקואליציה למחוזות של ימין פרוע ומפר חוק – דווקא עכשיו יש עלינו חובה כפולה ומכופלת להציג פתרון מדיני ברור, ולא לנסות כל הזמן, בצורה ממארת, לקבל תעודות פטריטיזם מהימין.
דווקא עכשיו, כששר הבטחון בוגי יעלון, ליכודניק, ימני, נץ – נלחם על שלטון החוק ועל שפיות מול קיצוני מפלגתו וקיצוני הבית היהודי – דווקא עכשיו לבוא ולאגף את הליכוד מימין?
לגופו של עניין, לא מסכימה עם בוז'י. חולקת על התפיסה שעכשיו לא הזמן המתאים למו"מ. להיפך. אבו מאזן הוא לא חובב ציון, אבל בהחלט יתכן שהוא המנהיג הפרגמטי החילוני האחרון ברשות הפלסטינית, ומי שיבוא אחריו לא יצליח או לא ירצה לקיים אפילו את השת"פ הביטחוני, הנחוץ לנו כל כך.
עכשיו, כשברור לכל שצה"ל וכוחות הביטחון המעולים שלנו לא יכולים להיות זרוע יחידה בטיפול בטרור, ושחייבים זרוע מדינית בנוסף לזו הצבאית.
עכשיו כשיש ראש ממשלה שדבק בחזון קודר ופסימי של לנצח נחיה על חרבנו - חובה לכל הפחות לעשות נסיון אקטיבי לדון עם אבו מאזן על פתרון מדיני.
אני חולקת גם על רעיון ההיפרדות החד צדדית שבוז'י הציג. מאמינה שצעדים חד צדדיים סופם להסתיים בכישלון.
להיעדר נרטיב אופוזיציוני, מדיני, כלכלי ואזרחי כאחד - מצטרפת העובדה שהתפקוד של האופוזיציה הוא מביש.
יש אצלנו הרבה ח"כים מוכשרים שנותנים פייט מעורר הערכה. אבל האופוזיציה, כגוף, אם יש כזאת, איפה היא? איך היא מתקזזת לה בנחת עם הקואליציה לכבוד מסיבת "שבע ברכות" של דרעי דווקא בשבוע שגם סילבן וגם אורן חזן נעדרים? איך נולד הרעיון המחפיר להפחית מרצוננו את הצעות האי אמון בממשלה, מתנה מפנקת במיוחד לביבי? ככה מתנהגת אופוזיציה שרוצה להחליף שלטון?
כן, אני יודעת שמאשימים אותי שכיו"ר מפלגה "משכתי ימינה". אין לזה שחר. יש כמה דברים שאמרתי ועודי אומרת וכך בנויה תפיסת העולם שלי: שסדר היום החברתי, הכלכלי והאנושי לא פחות בחשיבותו מזה המדיני; שהמתנחלים אינם פושעים, שלמפלגת העבודה יש אחריות היסטורית על פתרון שתי המדינות דווקא משום שהיא זו שהקימה את מפעל ההתנחלויות, ואין להתנער מהאמת ההיסטורית הזאת. שעוני ופערים מחזקים את הימין וזו עוד סיבה מצויינת להיאבק בהם.
וכן, אני ציונית ואוהבת את המדינה. גם זה משפט שיש (מעטים) בשמאל שעיקמו עליו את האף.
אבל תפיסת העולם המדינית שלי היתה תמיד חדה ובהירה ולא מתנצלת לרגע. שתי מדינות לשני עמים, שכונות פלסטיניות אינן, לא היו ולא יהיו חלק מירושלים בירתנו; מימוש מקסימלי של היוזמה הסעודית (לא כלשונה כמובן, אלא כהצהרת כוונות רבת פוטנציאל). פיתרון שתי המדינות חיוני והכרחי להמשכה של הציונות. חתירה תמידית לשלום.
למחוק במחי הודעה לעיתונות את חזון שתי המדינות ואת הניסיונות הפרגמטיים לבצעו – זה צעד כל כך מבולבל וקיצוני עד שהוא השאיר אותי (כמעט) חסרת מלים. בסוף מצאתי אותן.
=============
מעמוד הפייסבוק של ח"כ יחימוביץ'