השמאל הפך למותג שלילי
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב חמישי, 04 פברואר 2016 11:16
- מחבר\ת הפרולטר {אסף הלחמי}
לקרוא את דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון, מייסודה של מפלגת העבודה, ולא להאמין - השמאל הפך למותג שלילי בחברה הישראלית (לא הרחק אחרי הערבים אזרחי ישראל - והקשר ברור).
אבל בעצם אני צועק זאת מעל כל במה - השמאל הישראלי (או המרכז, איך שתבחרו) כבר מזמן אימץ לעצמו את השיח הימני-משיחי ומטעם זה הכיר בנחיתות המוטמעת בשיח זה ולכן העמיד עצמו (את 'השמאל') בעמדת נחיתות מיתוגית.
סוג של שער עצמי.
ואם למצות את המבואות מטה, שהרי "מי חוטף הכי הרבה? הערבים והשמאל. שנאת שמאלנים הפכה קונצנזוס כשמימין ינסו להפוך את השמאל לחבורה של עוכרי ישראל, בוגדים, מלשינים ובלתי ראויים לבוא בקהל ישראל הלגיטימית. כי "שמאלן", שזה בעצם שמאלי קטן, איש ימני הוא "ימני" לא בגלל שהוא מהימין הקטן.
במציאות הישראלית שאנו חיים בה היום, השמאל שהקים את המדינה מתויג כ"חולה נפש", הימין מתויג כשפוי. המילה שמאל היא ממש כמו מוקש, כמו משהו שצריך לברוח ממנו. מציאות שבה עצם המילה "שמאל" הפכה למונח מסומן, טעון, מעורר מחלוקת ומיותר".
ובעודי מצייץ בטוויטר את הטור הזה, המחיש ליאור הררי (ליכודניק מוצהר), איך המילה "שמאל" הפכה לכינוי גנאי במחוזותיו (וכנראה גם אלו שלנו): "זה ההבדל בגדול בין ליכודניקים כמונו לבין אנשי ארגון "הליכודניקים החדשים" - אוהב ליכוד: ימני, שונא ליכוד: שמאלני". שימו לב כי מי שאוהב הנו ימני ומי ששונא (לא מתנגד, חושב אחרת, לא מסכים ... שונא) הוא שמאלני (ומיד למטה רז שיינרמן יסביר למה הסיומת "ני" תורמת לשיח המקטין).
מסביר אסף גולן באתר NRG: "מי "חוטף" הכי הרבה? כפועל יוצא מהיקף השיח בתקשורת וברשתות על שלושת הנושאים שהוזכרו לעיל, מגמת השיח האלים כנגד הערבים והשמאל גבוה בהרבה ממגמת השיח האלימים כנגד שאר המגזרים. כך למשל במהלך ימי השיא של אירועי ינואר, 42% מכלל שיח השנאה ברשת הופנה כלפי ערבים לעומת כ- 30% מהשיח בדר"כ. במקום השני השמאלנים, השיח האלים ברשת נגד מגזר זה עלה ביותר מ-10%: מ-11% מכלל שיח ההסתה ל-12.3% מכלל שיח ההסתה. בהקשר זה ניתן לציין כי ברוב המקרים הוצמדה למילה שמאלני המילה "בוגד" שהופיעה החודש יותר מ-27 אלף פעמים בשיחות ברשת".
בשנאת הערבים אזרחי ישראל ננוחם?
אז מה חדש בשנאת השמאל?
מה בעצם חדש במדד השנאה של קרן כצנלסון? ובכן, למעשה כלום.
כבר ב2009 יעל פז-מלמד הסבירה במעריב כי "שנאת שמאלנים הפכה קונצנזוס ... הימין החזק מכפיש שוב ושוב את השמאל המדולדל ... המאבק האידיאולגי בין שני המחנות יתפוס ככל הנראה תאוצה רצינית, כשמימין ינסו להפוך את השמאל לחבורה של עוכרי ישראל, בוגדים, מלשינים ובלתי ראויים לבוא בקהל ישראל הלגיטימית ... קובי אריאלי ... דברים שהוא עצמו אמר בשבוע שעבר: 'אני מתעב את השמאל, וזו זכותי ... הם מגעילים אותי' ... " והוסיפה וניבאה "... והשסע יילך ויגדל, עד שיגיע לרמה המסוכנת של קריאה פומבית לאלימות פיזית כנגד אנשי שמאל".
אז אין חדש.
איך הפך 'השמאל' לקללה?
הבלוגר רז שיינרמן ב2012, כאשר מנסה להסביר מה הוא המינוח הנכון לשונית "שמאלי" או "שמאלן", מצביע בלא כוונה בכלי בו עשה השיח הימני-משיחי שימוש - הקטנת הדימוי התודעתי של השמאל: "... כל מי שעמדותיו או עמדותיה בשמאל הפוליטי "שמאלי" ו"שמאלית" ולא "שמאלן" ו"שמאלנית". "שמאלן", שזה בעצם שמאלי קטן, היא מילה לא נכונה ובעלת קונוטציה לשונית שלילית בצדק. איש ימני הוא "ימני" לא בגלל שהוא מהימין הקטן אלה בגלל שהמילה באה מהשורש ימן ...".
כלומר, באמצעות אימוץ המינוח 'שמאלן' והמקטין 'לשונית' הצליח הימין המשיחי לקבע בתודעה כי כל מי שמזוהה עם מסרי שמאל הוא גם 'קטן' וגם 'מוקטן' לעומת העמדות המגיעות מצד ימין של השיח.
כל-כך פשוט.
הבלוגר שמואל, מדגים יישומית בניתוח מפורט בשנת 2013: "עד סוף שנות השמונים, כמעט ולא היו משתמשים במושגים של שמאל וימין ... במציאות הישראלית שאנו חיים בה היום, השמאל שהקים את המדינה מתויג כ"חולה נפש", הימין מתויג כשפוי ... כשהייתה מחאה בקיץ, אנשי הימין היו נגדה. למה? כי הם שמאלנים. המילה שמאל היא ממש כמו מוקש, כמו משהו שצריך לברוח ממנו ...".
עד שב2016 מיכל לקס (עורכת לשון ומרצה לתקשורת מדגימה) באתר מעריב, כמה עמוק השיח הימני-משיחי השתלט על התודעה של החברה הישראלית: "המונח שלום יצא מן האופנה ומן השיח הציבורי, ועכשיו גם אין שמאל. יש רק עוד ימין, הימין השני ... רוח התקופה, שבה הכיוון היחיד שנחשב לגיטימי הוא הימין. אפילו המרכז הוא ימין, ואפילו השמאל מתחזה למרכז. הולכת ומתהווה כאן מציאות שבה עצם המילה "שמאל" הפכה למונח מסומן, טעון, מעורר מחלוקת ומיותר. כולנו שמענו לא פעם כיצד רבים, ובהם שרי ממשלה, חברי כנסת ואנשי תקשורת, מסננים מפיהם את המילה "שמאל" בהעוויית גועל, כאילו הייתה גלעין רעיל שיש לפלוט אותו מהפה במהירות".
דו"ח השנאה מסביר היכן נמצאת עיקר ההסתה ולא משאיר מקום לספק, איך מכונת שטיפת המוח ויצירת התודעה מנצלת את המדיה החדשה: "... גם החודש עיקר שיח ההסתה נספר בעמודי פייסבוק מרכזיים ופעילים. עיקר השיח האלים, הגזעני והמסית נמצא גם החודש וכדרך קבע בעמוד הפייסבק של הצל (לא על ידי הצל אלא על ידי גולשים שמגיבים), עם 9475 אמירות הסתה החודש בלבד. במקום השני מתארח לראשונה עמוד הפייסבוק של האח הגדול ישראל עם 7510 אמירות שנאה, בהן רבות כנגד המתמודד הערבי (שהודח) סלים. האח הגדול מככב שוב ברשימת הפלטפורמות עם שיח הסתה, קללות ואמירות גזעניות, הפעם בפורום הרשמי של האח הגדול באתר תפוז שנמצא במקום השישי עם 5072 אמירות הסתה".
