כבר לא רלוונטי

התנהלותו של יו״ר האופוזיציה הופכת אותו ללא רלוונטי, לא כיו״ר אופוזיציה (כי הוא לא אופוזיציה) ולא כמייצג נאמנה את ערכי מפלגת העבודה והסוציאל-דמוקרטיה, מפלגה שוחרת שלום, שיוויון ואחוות העמים.

הרצוג לא יכול במצפון נקי לשמש כראש אופוזיציה כאשר בסוגייה המרכזית של עתיד מדינת ישראל, התהליך המדיני, הוא תומך בעמדה שמנציחה את הסטטוס קוו (״לא ניתן לממש את פיתרון שתי המדינות כעת״) בלי לבוא עם כל גישה חלופית. מה גם שהוא חוזר שוב על השימוש בשפה שכבר צויינה מספר פעמים כגזענית ופוגענית כלפי החברה הערבית (״חייבים היפרדות״).

בעיתוי הנוכחי, שלטון הימין כמעט ומיצה את עצמו, מציאות שבאה לביטוי בתסכול עמוק והאשמות הולכות וגוברות כלפי השמאל. הימין בשלטון 34 מתוך 38 השנים האחרונות ומלבד השלום עם מצריים לא הביא את מדינת ישראל להישגים של ממש, בלשון המעטה. אין לו אלא לבוא בטענות כלפי עצמו על כך שמערכת החינוך, המצב הכלכלי והחברתי, שלטון החוק, המעמד בינלאומי של ישראל וכמובן המצב הביטחוני במצב בכי רע.

בדיוק בזמן שהשמאל יכול לצאת בגישה חדשנית בכל התחומים, בתחום המדיני-ביטחוני, החברתי, הכלכלי והאזרחי ולהוביל למהפך שיאפשר להתחל את מדינת ישראל מחדש, יו״ר האופוזיציה בוחר לחפש את המרכז, את החושך, את מה שיש. כי הוא חושב ששם יש את תמיכת הציבור. בכך הוא מוותר על הזכות שניתנה לו להנהיג את המפלגה והופך את עצמו ללא רלוונטי. הוא לא יכול להוביל את השינוי. הוא לא מזהה את ההזדמנות. הוא כשל באלמנט המרכזי של הפוליטיקה – הצבת חזון ומתן תקווה. הוא חייב ללכת. עכשיו.

• קודם
• הבא