האם אנחנו מפלגה או אוסף של ח״כים בודדים?

בחודשים האחרונים אנחנו נחשפים לפעילות ענפה של חברי סיעת העבודה בתחומים מרכזיים של הפוליטיקה הישראלית, בדגש על נושאים חשובים שהם בלב ליבה של עניין תנועת העבודה והמפלגה. מה שבולט במיוחד הוא העדר יד מכוונת של גורם מרכזי במפלגה על מנת לנתב את האנרגיה המבורכת של חברי הכנסת לפעילות מפלגתית ולא פרטנית של כל ח״כ בנפרד. לדוגמה הצעות מדיניות, שמבוססות על שתי מדינות ויוזמות אזוריות של עומר בר-לב ושל חיליק בר. ההצעות אינן מתואמות, אינן עונות על בעיות מרכזיות של המציאות היום (העדר יכולת מימוש למשל) ולא לוקחות בחשבון אפשרות שפיתרון שתי המדינות כבר לא ישים. הכי חשוב, הן אינן תוצר של דיון מעמיק במוסדות המפלגה (שכידוע לא קיימים לעת עתה).

כתוצאה מכך הן מציבות את המפלגה, גם אם הן לא מוגשות בשם המפלגה, כמנותקת מהמציאות. אנחנו כיביכול בסדר, אנחנו מקדמים את השלום, מגישים הצעות, מראים לכולם שאנחנו רוצים את השלום. מה שאנחנו לא עושים זה לחזק את אמון הציבור ביכולת שלנו להביא לפיתרון מדיני/ביטחוני מציאותי כלשהו.

בתחום הצדק החלוקתי, נושא עמו מפלגת העבודה הייתה יכולה ״לשבור את השוק״ ולזכות בתמיכה ציבורית רחבה ביותר כי היא מאמינה באידיאולוגיה שדוגלת בצדק חברתי, חלוקה צודקת וכלכלה הוגנת ובו זמנית היא מחוברת היטב להתיישבות העובדת, המצב דומה: קיימת פעילות פרטנית של ח״כים אך אין שום מאמץ לגבשם. ח״כים מההתיישבות העובדת, ח״כ איתן ברושי וח״כ דני עטר, יוזמים חקיקה המנסה להוציא את ההתיישבות מהסבך של הצדק החלוקתי של האדמות בזול וח״כ יוסי יונה מקדם חוק שמציע חלוקה צודקת יותר של ארנונות התעשייות במדינה, הצעה עליה הוא חוטף איומים מח״כ איתן ברושי ...

גם כאן היה מתבקש שחברי הכנסת של הסיעה יעבדו יחד על מנת להכין הצעות חוק שכוללות גם גישה חדשה לנושא הקרקעות (ולא ההצעה הכמעט מעליבה של ההתיישבות העובדת) וגם לנושא חלוקה צודקת אל הארנונות. או, לחילופין, היה ניתן להכין ולהגיש הצעה לממשל אזורי במדינת ישראל, הצעה פורצת דרך שמסתכלת קדימה ותהפוך את כל הניסיונות לתיקון עוולות העבר למיותרים על ידי יצירת נארטיב אזורי חדש, משותף לכל המגזרים.

אין מפלגה יותר מתאימה מאשר מפלגת העבודה להציע הצעות רלוונטיות, גם בנושא המדיני גם בנושא החברתי/כלכלי והצדק החלוקתי.

נכון, הבחירות למוסדות הציוניים חשובות. נכון, המו״מ איך לחבר את התנועה ומפלגת העבודה בלי לדלל את המסר החברתי של העבודה עוד יותר מדיר שינה מעיני היו״ר אבל כיו״ר, ריכוז פעילות החקיקה של הח״כים נראה לי חשוב ולא כל כך מסובך. מנהיגות, זה מה שמתבקש יותר מכל.

• קודם
• הבא