הסכם הגרעין - מצמצם את האיום הגרעיני
Thank you for rating this article.לאור העדר ההיכרות של הציבור, בפרטי הסכם הגרעין עם איראן והציניות, בה משתמש ראש הממשלה בעניין הזה, כתבתי טור דעה לעיתון. לצערי אף אחד מהעיתונים המובילים בישראל לא נאות לפרסמו. מעניין למה ... ???
אז למי מכם שמעוניין להקדיש מספר דקות, להכיר על קצה המזלג, כמה מן הפרטים בהסכם, להלן הטור שלא פורסם:
שוב, אנחנו ניצבים בפני הריטואל הקבוע, במסגרתו ראש הממשלה מפיץ לכל עבר, אמירות אימים, בנוגע להסכם הגרעין עם איראן ואגב כך, מכניס את היושבים בציון להיסטריה. אז נכון, ההסכם איננו אופטימלי והוא נושא עמו מספר נקודות תורפה חמורות שאין לפקפק בהן, עם זאת, לאחר שנחתם - והוא נחתם, אם מישהו במקרה אינו זוכר - צריך להודות שתוכנו, דווקא מצמצם את האיום הגרעיני הישיר על המדינה בשנים הקרובות, אעז לומר, באופן דרמטי.
צריך להגיד זאת באופן חד משמעי: האיום הגרעיני על ישראל בעוד שנה ולמשך מספר השנים הקרובות, יהיה קטן משמעותית מזה שרובץ עליה נכון להיום. כמו בדוגמה הבאה: כיום, איראן מחזיקה בחומר בקיע, המספיק ללמעלה מחמש פצצות גרעין, יחד עם זאת, על פי ההסכם, היא מחויבת לפרק את האורניום המועשר, לייצא אותו לרוסיה ובכך, להיוותר במשך 15 שנה רק עם 300 ק"ג מועשר, זאת בזמן שפצצה אחת מצריכה כטון וחצי מועשר. ובאשר למעקב ופיקוח, מעבר למנגנונים בהסכם, לסוכנויות המודיעין של ישראל וארה"ב, ישנה יכולת משמעותית לגלות מבעוד מועד רמזים להפרת ההסכם מצד האיראנים. וזה, כמו שאומרים, רק על קצה המזלג.
לאור זאת, מי שטוען כי ההסכם מגביר את הסיכון שהיה עד כה בוודאי מהאיום הגרעיני, עושה זאת מתוך בורות או לחלופין, בהכירו את התנאים היטב, הטעייה ביודעין של ציבור שלם. לאפשרות השניה, הטעיה מכוונת שמגיעה דווקא מתוך היכרות ענפה עם הנושא, יש דוגמה כלל לא רעה, היא יושבת בבית ראש הממשלה בירושלים.
בנימין נתניהו מטעה את הציבור בישראל בכך שהוא מחזק בו תחושה שגויה, כי הוצאת ההסכם אל הפועל ובפרט הסרת הסנקציות הכלכליות מעל איראן מותנות שתיהן רק באישור הקונגרס האמריקני. אולם, "לא מיניה ולא מקצתיה". על פי תמונת המצב הנוכחית, ארבע מתוך חמש המעצמות - בריטניה, צרפת, רוסיה וסין, כמו גם גרמניה ומועצת הביטחון של האו"ם אישרו כי יסירו את הסנקציות מעל איראן בו ברגע שסבא"א תאשר כי זו, עמדה בתנאי פירוק מרבית האורניום שברשותה, השביתה, את החלק הארי של הצנטריפוגות ועוד מספר נושאים. לטובת המבולבלים יש להבהיר, כי ההליך הזה צפוי להיות מושלם עד סוף 2015.
כעת נשארה השאלה האמריקנית. אם הקונגרס והסנאט לא יאשרו את ההסכם, אזי הסנקציות של ארה"ב לבדה לא תוסרנה. יחד עם זאת, על-פי סעיף 36 להסכם, במקרה שבו אחת המדינות השותפות לו, אינה ממלאת אחריו, איראן, רשאית להשתחרר מהחובה לקיימו ולצאת ממנו כליל. תרחיש כזה, שבמסגרתו איראן מושכת ידיה מכל מה שנחתם, מכיל איום כפול על ישראל: פעם אחת, הסנקציות הכלכליות כבר הוסרו, פעם שנייה, איראן, תשוב לפתח פצצה גרעינית בכל עוצמתה והפעם, ללא הפרת שום הסכם ו"ארצות הברית", שנתניהו כה מטיב למוטט את יחסינו עמה, איננה עומדת לצד ישראל. וזה, כמובן, משהו שראש הממשלה לעולם לא יודה בו.
אם נחזור להסכם ככתבו וכלשונו, הרי שצמצומו המפורש של האיום האיראני, יאפשר לישראל ולמערכת הביטחון, מעל הכל, התמקדות בהכנה למערכות שחלילה יתקיימו נגד החיזבאללה וחמאס בשנים הקרובות, ובפרט בהכנת תשתית רחבה להגנת העורף. זה משהו שאין להקל בו ראש. אכן, אם היינו הנושאים והנותנים מול איראן ואפילו רק מקורבים אינטימית למקיימי המו"מ הרשמיים, היה, ככל הנראה מתקבל הסכם טוב בהרבה. במצב הנתון, יש להסתכל על הדברים, כהוויתם, במקום לזרוק הפחדות, שבמקרה הטוב משמשות כלי פוליטי, גרידא.
עד כאן, הפרסום המקורי - בתאריך 9.8 התווספה הרחבה המתייחסת לתגובות השונות לפרסום המקורי:
מראש הממשלה ועד לאחרון הפוליטיקאים, כולם מתחרים ביניהם מי מכנה את ההסכם עם איראן במילים קשות יותר. ואכן כל אחד מאתנו, הכותבים והקוראים גם יחד ואני אומר זאת, ללא ציניות מסוגל לנסח הסכם טוב בהרבה. אבל אנחנו לא היינו שם ונחתם הסכם שהפך לעובדה! השאלה איך מתמודדים אתו – איך מתמודדים עם הסיכונים הרבים שבו ואיך מנצלים את ההזדמנויות בו, גם אם הן לא רבות. רבים מאלו שהגיבו לפוסט שלי מאתמול, כתבו שהם אינם מאמינים לאיראנים ואסור להאמין וכו' וכו'. אני מסכים!
גם אני לא מאמין לאיראנים והם בוודאי ינסו להפר את ההסכם. לכן סעיף מס' 36 Dispute Resolution Mechanism בהסכם, העוסק בתרחיש בו איראן מפרה את ההסכם הוא כל כך חשוב. והסעיף מנוסח נכון וטוב - ואומר שבמקרה כזה לאחר תהליך מסוים של ברור, כל הסנקציות הקימות היום נכנסות לתוקפן, באופן אוטומטי. אין צורך בהחלטה נוספת!
במילים אחרות, במקרה בו יתגלה כי איראן הפרה את ההסכם, לא מועצת הביטחון ולא רוסיה ולא סין ולא אף אחת מהמעצמות האחרות, יוכלו במקרה כזה להתנגד או להטיל וטו על החזרת הסנקציות. לכן השאלה החשובה, עוברת לשאלת הפיקוח – עד כמה הפיקוח הבינ"ל על איראן יהיה יעיל וטוב, כזה שיגלה את ההפרה. ובנושא זה, אני חושב שאסור לנו לסמוך רק על מנגנונים בינ"ל שאנו לא שולטים בהם אלא על עצמנו ועל שרותי המודיעין של מדינת ישראל. ואתם יודעים מה? אני סומך על שרותי המודיעין שלנו! ולאחר שאנחנו נגלה את ההפרה האיראנית ונעביר את המידע הזה לארה"ב נסגר המעגל - כי מכל המעצמות רק על ארה"ב אנחנו יכולים לסמוך – ולכן יחסי ישראל ארה"ב כל כך חשובים.
=============
מתוך עמוד הפייסבוק של ח"כ בר-לב
