גם הפעם: או שנרכיב את הממשלה או שננהיג את האופוזיציה
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב רביעי, 07 ינואר 2015 15:40
- מחבר\ת תומך בעבודה
בשבוע האחרון משתעשעים הפרשנים הפוליטיים של הערוצים השונים בתסריט של "ממשלת אחדות" שתוקם אחרי ה-17 במרץ. ממשלת "אחדות" זו נראית בעיניהם כתסריט ההגיוני ביותר שיבטיח ממשלה יציבה, שכן יהיו חברות בה שתי המפלגות הגדולות (לפחות לפי הסקרים כרגע) – העבודה/התנועה והליכוד. במאמר זה אפרט מדוע לדעתי אסור לנו להסכים לכל שותפות עם הליכוד ובטח שלא להצטרף לממשלה של הליכוד.
המטרה שלנו בבחירות היא להרכיב את הממשלה הבאה: להחליף את השלטון וליצור אלטרנטיבה שלטונית שתחליף את שלטון הימין שפגע במדינה והשחית את החברה. המטרה הזו נראית כרגע אפשרית, אבל אם בסופו של דבר תוצאות הבחירות לא יתכנסו לכדי מהלך זה, אסור לנו להסכים לממשלת אחדות עם הליכוד, ובטח שלא להצטרף לסוג של מוטציית "ממשלת אחדות" עם הליכוד.
בבחירות לכנסת ה-19 אחד מהמלכים המבריקים ביותר של יו"ר המפלגה הקודמת, שלי יחימוביץ', דמות שאני עדיין מעריך מאוד ואפילו מעריץ – היה להתחייב באופן גלוי וברור, לא מתגמגמם ולא מתחמק – שלא תיכנס לממשלה בראשות נתניהו. יחימוביץ' אכן הובילה את מפלגת העבודה לאופוזיציה ובמשך תקופה מסויימת הובילה את האופוזיציה – וזאת במקום להצטרף לממשלה ולקבל לידה את תיק האוצר. יכול להיות שהמהלך הזה גרם לאי נוחות בקרב כמה גורמים ממפלגת העבודה ואולי פגע בה אלקטורלית, אבל אני לא מצר עליו. וכל מי שיוצא נגדו הוא פשוט מאוד אופורטוניסט שמסכים לקבל כיסא נוח בממשלה בתמורה לויתור על האידיאולוגיה. אם שלי הייתה מצטרפת לממשלה, הייתה זו ממשלת ימין-חרדים שאין לה ולמפלגת העבודה שום משותף.
התירוץ של "להיכנס כדי להשפיע מבפנים", תירוץ עלוב ומתצדק, איבד את כוחו ואינו מחזיק יותר. אין אפשרות להשפיע מתוך הממשלה נגד הקו שמוביל ראש הממשלה. לכל נחש יש ראש, ובמקרה הזה הראש הוא נתניהו. ראינו איך לפיד "השפיע מבפנים" כשהוביל את חוק השוויון בנטל – ובתמורה לכך חייב אותו ראש הממשלה לתמוך בחוק משאל העם של נפתלי בנט. ראינו איך לבני "השפיעה מבפנים" כשניסתה לקדם את המשא ומתן עם הפלסטינים – ובתמורה לכך נאלצה לתמוך ביוזמות הקיצוניות והלא-דמוקרטיות של בנט, זמביש והמתנחלים. ויותר מכל, ראינו איך מפלגת העבודה כמעט קרסה ונעלמה מהמפה הפוליטית אחרי שברק החליט להצטרף לממשלת ליכוד-ביתנו-חרדים-מפד"ל.
וכן, גם אם בסופו של דבר לא יעלה בידינו להקים את הממשלה הבאה – אני לא רואה אפשרות אחרת אלא להישאר שוב באופוזיציה. האופוזיציה היא לא קללה ואין בה דבר פסול, ומי שחושב אחרת, מקומו כנראה לא בכנסת ישראל. כדי לשמור על האינטרסים שלנו אי אפשר לעשות את זה מתוך ממשלת נתניהו. או שנהיה באופוזיציה ונביע משם התנגדות חריפה לממשלה – או שננהיג בעצמנו את הממשלה.
אני תומך במפלגת העבודה בכל ליבי, אבל לא אצביע לה אלא אם יתברר לי שבשום מצב הקול שלי לא ייכנס לעוד ממשלה עם נתניהו עם הימין המשיחי והקיצוני. אני מתכוון לפנות בנושא ליו"ר המפלגה הרצוג ואני מזמין אתכם לעשות כמוני.
