יותר מצביעות - יותר משפיעות

הכי מייאשים אותי האנשים שאומרים ש׳אין מה לעשות׳ ו ׳ככה זה׳, ממש צמוד אליהם נמצאים אלה שממלמלים בייאוש ׳כבר אין מנהיגים!׳ ו-׳מי יכול להחליף אותו?!׳.

כבר שנים שאנחנו מתלוננים שרע כאן. ומה הפלא? כבר שנים שאנחנו תקועים עם החתיך של הכנסת, זה שמדבר בקול עמוק למצלמות, מפלרטט עם הבוחרים, קצת מאיים עלינו,מחזיק אותנו קצר עם טקטיקות הפחדה, וגם מזכיר לנו שאין מי שיכול להחליף אותו בזמן שהוא לא עושה כלום מלבד נזקים, והכי מצחיק שבגרעין בוחריו הנאמנים מצויים אלה שהוא הכי מזיק להם- המוחלשים כלכלית, תושבי אזורי פיתוח, הזקוקים לקידום בחינוך, בפרנסה,ברווחה.

אני מסתכלת על זה ורואה בעיני רוחי את הנערות שהיינו פעם, שהעדיפו את החתיך של השכבה, הריק בראש ולעתים גם זה שהיה קצת רע אלינו אבל הצטלם טוב, על פני הבחור האדיב, המחונך והאינטליגנט שחיזר אחרינו נואשות.

אחרי שנים שנתניהו קיבל קרדיט על כל מה שהוא הציג כמעלותיו, נדמה לי שאפשר לקחת את המושכות חזרה לידינו ולהגיד – אח שלנו, קיבלת את הצ׳אנס שוב ושוב, לא הבאת קבלות – סע לשלום! הרי עם רצף אי הצלחות מפואר שכזה כל מנכ״ל חברה היה מזמן משולח לדרכו, כל מאמן היה זוכה לשירת ההמנון ׳תתפטר, תתפטר׳, אז די לחשוב שמשהו בו ישתנה, שהפעם הוא באמת מצטער וינהג אחרת, שזה הכל כי הוא אוהב אותנו…

קדימה חבר׳ה, בואו נתקדם. בואו נודה – כמה זמן באמת יכולה להחזיק מערכת יחסים עם החתיך של השכבה שלא שם עלייך? לא הרבה. בטח לא לנישואין. בטח לא לחתונה קתולית. אנחנו לא אישה מוכה וזה לא הגורל שלנו!

אז מה עושים? הרי מנגד עומדים רק חנון אחד, אישה לא כ״כ יפה, העיתונאי והג׳ל (ואחד שלא ברור מה הוא עושה כאן) – אז מי יכול להחליף אותו? כל אחד!

כאשר ההצלחות שהעומד בראשנו מציג עומדות על אפס בואכה מינוס הרי שכל אחד יכול.

אני פונה בעיקר אל אחיותיי הנשים המצביעות, יש בידינו כוח שעד לא מזמן אף אחד לא ידע איך למנף. המלחמה האחרונה הגדישה את הסאה כך שקול הנשים עלה והתחזק והתאחד – כבר אין ימין ושמאל, אין לאומי וציוני, אין אפילו דתי וחילוני – כולנו התרכזנו סביב רעיון אחד –  חיי ילדינו. אלה המשרתים בתופת ואלה הרועדים בעורף מתחת לשמיכות.

בואו נסתכל על האפשרויות העומדות בפנינו, נרחיב את הידע ונפקח עיניים לעוולות שמתרחשות – הדילים של הפריימריז, הדרת נשים, שחיתות, שקרים, הקצנה, התחמקות,התעלמות מהנושאים הבוערים לנו, ובראשם השקט שאנחנו מבקשות.

עכשיו תגידו לי, מה רע בראש ממשלה חנון? או ראשת ממשלה? או ראש ממשלה עם ג׳ל?למה לא לנסות משהו אחר אחרי שנים של קרדיט לאדם שלא עשה כלום ולקח אותנו צעד אחרי צעד אחורה?!

נכון. אין יותר מנהיגים-גנרלים כמו של פעם, אבל גם לא צריך אותם יותר.

אולי אנחנו צריכים את אלה שמחזרים אחרינו כדי לקבל הזדמנות לעשות לנו טוב, שהשקט בדרום ובגבולות המדינה מעסיק אותם, שמלחמה איננה שפתם השגורה, שחשבון הבנק שלנו לנגד עיניהם ושיודעים שרק הגדרת גבולות ברורים ושחרור עצמנו מן העול של תקציב הביטחון ישפרו את מצבנו, אלה שלא יניחו לאיש/ה שלהם לנהל את עניינינו במקום להציג ייצוג נשי ראוי במפלגתם. אולי אנחנו צריכים את אלה שאין להם פרופיל מי-יודע-מה וקול עמוק, אבל שגם לא יגרמו לכולנו להצטלם רע ולא ימרחו אותנו עם מילים חלולות בקולם העמוק?

נכון, אי אפשר לדעת איך זה ייראה בדיוק כשיסתיימו הבחירות, אבל אנחנו יודעים בדיוק איך תיראה עוד קדנציה של ביבי.

יש לנו הזדמנות לשנות ולנסות משהו שעוד לא ניסינו, ומגיעה לנו הזדמנות כזו. מגיעה לנו באמת. בואו נעשה הכל כדי לממש אותה.

=================

הטור המלא, פורסם באתר סלונה

• קודם
• הבא