אבישי בן אהרון על דרכה של תנועת העבודה
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב חמישי, 28 אוגוסט 2014 20:31
- מחבר\ת לורה טנילובסקי
אתמול הייתי באזכרה 70 שנה לפטירתו של ברל כצנלסון ז"ל על חוף הכנרת.
ההחלטה התמוהה להזמין את אפי איתם לפאנל, התגלתה דווקא כמוצלחת, כשאפי החליט לחבוט ללא רחם בתנועת העבודה על אובדן הדרך, האמונה והשמחה, ועורר את הדוברים והקהל להגיב.
אכן נפלנו לא פעם למרמור, לציניות, לעשייה לביתנו, לפירוק מדינת הרווחה, ולהלקאה עצמית (ולכן אפסיק כאן).
אבל הנה דברים שענה לו אבישי בן אהרון, אדם מאמין, שלא נפל לציניות, רכז תנועת החלוץ של בוגרי מכינות:
"אני מרגיש שאנחנו מתביישים, אנשים מתביישים. אני שמאל, ציוני, סוציאליסטי. אני לא מתבייש בזה. יש תועה שבנתה את המפעל ההיסטורי הזה. אנחנו צריכים לא להתבייש במי שאנחנו.
האיזון בין שני הזרמים הכי חשובים בציונות - הצינות הדתית והציונות הסוציאליסטית הופר בשנים האחרונות. הרבה שנים תנועת העבודה התאפיינה ברליגיוזיות אמונית פנימית, שהחזון שלה הוא לא כאן ועכשיו אלא אלא 30 ומאה שנה, עשר דורות קדימה. הפכנו לאנשים שמפחדים לחלום את זה בכלל, מסתכלים מטר קדימה וחושבים איך זה מסתדר לי, כל אחד עושה לביתו ואין לנו חברה ואין לנו מדינה. אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש אמיתי בתוך הדבר הזה.
כאן אפי איתם שאל בדאגה אם אבישי מתכוון לחזור בתשובה
יש לי תשובה, ענה אבישי, היא נקראת התורה החלוצית. פרק חשוב ונכבד בתוך ההתחדשות היהודית. אחת הטעויות שלנו, זה ששכחנו שאנחנו חלק מרצף, זה לא התחיל בעלייה השנייה וזה לא נגמר ב2014. אנחנו נמצאים בתוך התפתחות ויש איזונים בעם היהודי.
העוצמות שהציונות הדתית יודעת להביא היום, אני מקנא בהם.
השמאל הציוני שהוא תפארת היצירה הציונית בשילוב בין הומניזם, ליהדות, למדינה, לריבונות, כל הדברים האלה, זה התפלג והתפזר עם השנים. אפילו ברל כצנלסון כבר לא מסוגל לאחד את כל התנועות הכחולות שישבו פה. מי יצליח?"
ואת שאר דברי החוכמה של אפי ואבישי מוזמנים לראות בסרטון בעמוד הפייסבוק.
====================================
