חרם צרכני כנגד חברת פרטנר

בימים אלה חברת פרטנר מנהלת מאבק חורמה בכנסת, בראש ובראשונה כנגד הלקוחות שלה, אך גם נגד כל לקוחות הסלולר בארץ. פרטנר לקחה על עצמה את הובלת המאבק ברפורמות, שמנסה משרד התקשורת לקדם על מנת להטיב עם צרכני התקשורת, שברובם אינם שבעי רצון מהשירות ומהמחירים של מפעילי התקשורת בארץ. חברת פרטנר גייסה את טובי הלוביסטים ויועצי התקשורת למאבק זה, ובין השמות ניתן לשמוע גם את שמו של שעיה סגל, מקורב של ראש הממשלה.

זירת המאבק כרגע היא הכנסת, כאשר ישנו ניסיון של אילן בן דוב בעל השליטה בחברת פרטנר, לגייס חברי כנסת, שיתנגדו לרפורמה בוועדת הכלכלה, ובכך יסכלו את המהלכים החשובים, שמשרד התקשורת מנסה להוביל. שני המהלכים החשובים של משרד התקשורת הם הורדת דמי הקישוריות, והכנסת מפעיל רביעי לענף הסלולר, כאשר ייעודם המרכזי של מהלכים אלה הוא הגדלת התחרות במשק, ולכן גם הטבת השירות והורדת המחירים עבור הצרכנים. ברור שאילן בן דוב שהוא איש עסקים, שהשקיעה את כל הונו בחברת פרטנר, מתנגד למהלך, אך צריך לבחון מדוע חברי כנסת, כדוגמת יוליה ברקוביץ מקדימה, נרתמים לטובתו של בן דוב, כשהם מתעלמים מטובת הציבור. הציבור צריך להעניש את חברי הכנסת האלה, אבל הוא גם צריך לנהל מאבק צרכני עצמאי בלתי תלוי משלו, כנגד חברות הסלולר.    

חברי כנסת חסרי אחריות, ויועצי תקשורת מקושרים של חברות הסלולר, פועלים כנגד האינטרס הציבורי, ולכן הציבור חייב להרים את הכפפה, ולהעניש את חברת פרטנר בכוחות עצמו. לקוחותיה של פרטנר צריכים לדעת, שאם הם יתנו לפרטנר להמשיך להתנהל כמו שהיא מתנהלת, מבלי שהיא סופגת תגובה חריפה מהאזרחים, אז כולנו נשלם את המחיר, ונמשיך לקבל שירותים גרועים, שעליהם נשלם הרבה כסף. הבעיה היא שהציבור לא יודע כיצד להעניש את חברות הסלולר, ולא מצליח לגבש פעולה מאוחדת כנגדם, ולכן בצדק נשאלת השאלה מה אנחנו האזרחים הקטנים יכולים לעשות?

התשובה היא שיש להתאחד סביב פעולה אחת בסיסית קטנה, שכל הצרכנים יכולים לקיים, ותעלה לחברת פרטנר הרבה כסף. לחברות גדולות עם הרבה לקוחות, כמו פרטנר, יש נקודת תורפה מאוד ברורה, והיא שעונש קטן של כל אחד מאיתנו, כשהוא מגיעה בצורה מאורגנת ממספר רב של הלקוחות, הופך לעונש גדול. למשל כדי להעניש את חברת פרטנר על דמי הקישוריות שהיא גובה, ניתן להחליט במרוכז שכל לקוחות פרטנר לא מתקשרים למפעיל סלולרי אחר אחד, או למפעיל של קו נייח כזה או אחר. כמו כן, לקוחות פרטנר, יכולים להחליט שהם מפסיקים את השימוש באחד מהשירותים השוליים של החברה, כמו תא קולי או שירות אחר, ולהודיעה כולם ביחד על ניתוק מהשירות, דבר שיגרום הפסד בלתי נסבל לחברה, ולכן יגרום לה לשנות את ההתנהלות שלה.

 נעשו ניסיונות בעבר לגבש מאבק מסוג זה, אבל הם נכשלו בגלל שתי סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא שלא הוקם ארגון לקוחות משמעותי בישראל, שיכול לקחת על עצמו את ארגון המאבק הזה. בישראל אין ארגון צרכנות, וזאת למרות, שישנם אין ספור ארגונים חברתיים אחרים, ולכן צריך לעודד ולקדם הקמת ארגון מסוג זה, שיש לו תפקיד חשוב בהגנה על האזרחים, בעיקר בחברה קפיטליסטית מאוד כמו שלנו. הסיבה השנייה שרוב המאבקים נכשלו  היא שתמיד ניסו להעניש את חברות הסלולר בצורה קיצונית מדי, שפגעה גם בלקוחות עצמם. הלקוחות לא היו מוכנים לוותר על הטלפון שלהם לגמרי, אפילו לא ליום אחד, ולכן כל יוזמה של מאבק פוררה את הסולידאריות של הצרכנים.

 המאבק שלנו הצרכנים בחברות הסלולאר הוא לא פחות חשוב מהמאבק שמתקיים בכנסת כנגדם, ואם אנחנו רוצים אי פעם לזכות לרמת שירות טובה יותר, ולרמת מחירים תחרותית אנחנו צריכים ללמוד להתארגן כלקוחות, ולדרוש את מה שמגיעה לנו, במקום להתלונן ולסמוך על אחרים בכנסת שיעשו עבורנו את העבודה.

• קודם
• הבא