שלי בבלוג: דווקא בימים שבהם נדרשת הסולידריות העזה ביותר

Thank you for rating this article.

יונה לבנה ומנחמת של שפיות היישר מהחזית. השיח המתלהם שמתרחש כאן לצערנו בחודש האחרון הוא כמו נייר זכוכית על עור חשוף. הקללות הגסות, השנאה, הגזענות.

ממילא אנחנו חיים כאן תמיד על שפתותיו של שסע. בין ימין ושמאל, ערבים ויהודים, חרדים וחילונים, מה לא. איזה הגיון יש, דווקא בימים שבהם נדרשת הסולידריות העזה ביותר, להרחיב את שפתות השסע עוד יותר? לשפוך, בטירוף, נפט על המדורה? איך זה משתלב עם היגון העמוק של המשפחות שאיבדו את אהוביהן? עם החרדה המכרסמת בלב של עשרות אלפי הורים ובני משפחה? עם תעצומות הנפש והגוף ועם סיכון החיים של הלוחמים?

תמונה

שלי בבלוג: דווקא בימים שבהם נדרשת הסולידריות העזה ביותר

הצג את ההמשך

לידיעה המקורית ...

"העזה ורומנטיקה בשאיפה ובמחשבה, וריאליזים גמור בהגשמה"
יוסף שפרינצק, ועידת היסוד של מפא"י 6-7.1.1930

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר 20 שנה, הבמה הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

מצב מפקד

חברי.ות מפלגה פעילים: כ-48,288
לנתונים המלאים | התפקדות

העבודה בסקרים

נכון לתאריך 24.6.24, העבודה-מרצ עם 11 מנדטים (N12), העבודה 5 ומרצ 4 מנדטים (מעריב)
למעקב סקרים

יצחק רבין 2016 - תזכור

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי