אחד במאי היום, חג שמח

הי זאת שלי, אחד במאי היום, חג שמח!

מעולם לא היה החג הזה חשוב, אקטואלי ומעודכן כמו היום. מי שאומרים לכם שזה מאבק "של פעם" אמרו לו "אתם של פעם".

עדכנו אותם שהקלישאות של שנות השבעים והשמונים על הקפיטליזם, שאיכשהו כבר יפזר את פירות הצמיחה בין כולם באופן טבעי – תפחו לנגד עינינו למפלצת של אי שוויון בקנה מדה היסטורי, שגם הוגי הקפיטליזם היו מתביישים בה.

ספרו לו שבמדינה שבה חצי מהעובדים מרוויחים פחות מ – 6000 שקלים (לפי נתוני הבטוח הלאומי אפילו פחות מזה), שום דבר לא מחלחל.

ספרו לו שאלפי מורי קבלן מפוטרים היום כי הראיס שלהם "לא ניגש למכרז" מול משרד החינוך. כאילו היו חלק ממכרז על נייר טואלט או ציוד משרדי. והם לא לבד. יש מליון כמוהם.

ספרו לו שמנכ"ל החברה לישראל שהפסיד לחברה שלו מליארד שקל, מרוויח 16.5 מליון, פי 300 משכר המינימום, פי 200 מהשכר החציוני.

את אלה שאומרים לכם שזה חג של פעם, עדכנו בעדינות שהם לא בעניינים.

ספרו להם, שפרופ' תומס פיקטי, אחד הכלכלנים הנחשבים בעולם, כוכב עולה בשמי הכלכלה המעודכנת, אומר בספרו החדש "הון במאה ה־21": "אם נמשיך כך, אי־השוויון ילך ויעמיק, ואנו נאבד את הדמוקרטיה המערבית ונידרדר אחורה, לחברה שנולדים ומתים בה בתוך אותו מעמד." 

והוא מוסיף ואומר, שבקצב הזה, לא ישאר כלום למעמד הביניים. 

שאנחנו נסחפים לאוליגרכיה שבה העושר מרוכז באופן קיצוני בידי קומץ שליטי-הון (וגם בידי ה"סופר מנהלים שלהם" שמתגמלים את עצמם במקום את עובדיהם) ושושלות הון ישלטו ברוב משאבי הכלכלה. כמו בימי הביניים.

פיקטי מוביל מחקר עולמי ענקי, בשיתוף עשרות כלכלנים ואין סוף נתונים על יותר ממאה השנים האחרונות, והעולם הכלכלי מתאחד סביב הממצאים שלו: 

התשואה על ההון גדלה במהירות רבה יותר מקצב הצמיחה, התשואה על עבודה יורדת, בעלי ההון מתעשרים בקצב מסחרר, העובדים מרוויחים פחות ופחות. לפיקטי אין שום בעיה עם העושר. הבעיה, הוא אומר, היא עם איך שהוא מתחלק.

אז מי שאומר שאחד במאי הוא חג של פעם, ספרו לו שאי השוויון מאיים על גורלו של העולם המערבי. שזה השיח הכלכלי הכי בוער והכי חשוב בעולם. 
שכלכלה הוגנת וחברה צודקת הם הבסיס לקיום שלנו כבני אדם בכלל וכישראלים בפרט.

וחוץ מזה, ספרו לו שלהתארגן במקום העבודה זה הדבר הכי מקובל, פופולארי, ומובן היום. 
שהתאגדויות עובדים קמות בהמוניהן בימים אלה בכל מקום בידי נשים וגברים, רבים מהם צעירים, אמיצים, שלוקחים את גורלם ואת גורל החברים שלהם בידיים. 

בחגים ומועדים יש גם מרכיב נרחב של סיפור היסטורי. גם כאן. אבל תראו כמה הוא אקטואלי. 
היום לפני 128 שנים, בארצות הברית, פג האולטימטום שהציבו עובדים בתביעה להפסיק להיות מועסקים בתנאי עבדות.
השביתות וההפגנות דוכאו באלימות, שישים מפגינים נהרגו במהומות עקובות מדם בשיקגו.
כמה שנים קודם, נאסרו 24 פועלי דפוס בטורונטו, קנדה – ששבתו.

מאז התגלגלה שרשרת אירועים שהביאה לאחד במאי. זו היתה מהפכה ששינתה את מהלכו של העולם. שכר מינימום, זכויות עובדים, פנסיה, הגבלה על שעות העבודה, חוקי מגן, הזכות להתאגד – עוגנו באמנות בינלאומיות והיו לחלק מהדמוקרטיה המערבית ומהחקיקה במדינות המפותחות.

אלה רק חלק קטנטן מפירות אותה מהפכה בינלאומית שאנחנו חוגגים אותה היום, שנשחקו מאוד בעשרות השנים האחרונות, ושמרימים ראש מחדש בגאווה היום.

אז שוב חג שמח, באהבה, בתודה גדולה לעובדים שמתאגדים ולמנהיגיהם, בגאווה, בתקווה.

-----------------------------------------------------------------------------

פורסם במקור בעמוד הפייסבוק של ח"כ יחימוביץ'.

• קודם
• הבא