חדשות איציק שמולי - ניוזלטר ינואר

כמידי חודש אני שב לשלוח לך סיכום על פעילותי . אני ממשיך לעשות זאת ומפציר בך לשמור על קשר ולעקוב דרך שלל אמצעי התקשורת במייל שלי This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. או פשוט להרים אליי טלפון 054-9755-547.

משבר הדיור

אנחנו ממשיכים לחוות את משבר הדיור החריף והחמור ביותר שידעה המדינה. המחירים ממשיכים לנסוק ומשלימים עלייה של 7% רק בשנה האחרונה (מתחילת כהונתה של ממשלת נתניהו-לפיד) ופתרונות אין באופק. אחד הניסיונות האחרונים הוא בהארכת חוק הוד"לים, או בשמו המלא חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה). בשורת המחויבות הממשלתית לדיור בר השגה, עוד מימי המחאה החברתית – האמנם? האמת היא שמאז 2011 אושרו במסלול הוד"לים כמעט 25,000 דירות מתוכן 0 (אפס) דירות במסלול בר השגה, ודירות ספורות בלבד להשכרה לטווח ארוך במחירי השוק. ולכן כלל לא מפתיע שגם השינויים שעשו בחוק בסבב הנוכחי לא יובילו בפועל לדירות במחיר מוזל.

צפו בנאום שלי במליאה בנושא חוק הווד"לים, וכנסו לאתר שלי לקרוא בהרחבה על החוק ועל ההתנגדות שלי אליו. בנוסף, מוזמנים לקרוא עוד על הצעת החוק שלי המתירה לעיריות לבנות דירות ברות השגה על קרקע חומה שבבעלותה. לצערי, הממשלה הפילה את ההצעה.

ואם כל זה אינו מספיק, בזמן שהממשלה הקפיאה את הבניה בהתנחלות היא הקפיאה על הדרך מכרזים לבנייה באשקלון, בלוד ובעוד ערים (לידיעה שערורייתית בגלצ בנושא). על רקע כל הדברים האלו פורסמו גם הנתונים העדכניים \על המשך עליית המחירים: עלייה של כמעט 50% במחיר הדיור בשכירות ובבעלות (אפילו בדירתי השכורה בלוד העלו לי את שכ"ד). אז בפעם הבאה שלפיד או נתניהו יגידו לכם שהם רוצים להוריד את מחירי הדיור דעו שצמחה לנו כאן בועה של מילים ולא רק של מחירים. הממשלה פשוט מתנגדת לדיור בר השגה, והיא פשוט מוליכה אותנו שולל.

בנוסף בשבועות האחרונים החלו גם הדיונים בוועדת הכלכלה בתקנות שיאפשרו לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות שלהם. אחרי שנים רבות שבהן החוק הוקפא הוא נכנס לאחרונה לתוקף. במסגרת הדיונים אני ויתר החברות והחברים בוועדה נלחמים על קביעת כללים הוגנים, שיאפשרו לזכאים לרכוש סוף סוף את הדירות שלהם בדרך המהירה והנוחה ביותר עבורם, ולא עבור המנגנון הממשלתי המסובך שמעורב בתהליך.

עוני ותקציב המדינה

על פי דוח העוני שמפרסמת עמותת "לתת" 46% מהילדים למשפחות עניות בישראל לא אוכלים לעתים יום שלם; 9% מהילדים נאלצו לגנוב אוכל כדי להתגבר על המחסור ו-12% מהילדים נאלצו לאסוף מזון מהרצפה או מפחי אשפה. 25% מהילדים הקטינים נאלצים לסייע בפרנסת המשפחה במקום להיות "סתם" ילדים. כמעט 65% מההורים לא יכולים לשלם עבור תרופות וטיפולים עבור הילדים שלהם, וכמעט 70% מנתמכי הסיוע חיים בחשש תמידי שיפנו אותם מדירתם בשל חוסר יכולת לשלם.
לאור נתונים אלה, כוונתם של ראש הממשלה ושר האוצר לצמצם את ההוצאה על שירותים חברתיים בשנים הקרובות היא שערורייתית, ותביא לטביעה של עוד עשרות אלפי ילדים מתחת לקו העוני. למרות שידם צריכה לרעוד לפני שיחתמו על החלטה כזו, שר האוצר מסתפק בלהצהיר "שיצאו לעבוד", ו"ששני ההורים עובדים אין עוני – סטטיסטית אין עוני".
עם העוני חובה להתמודד כמו שמתמודדים במלחמה בטרור. קראו על הצעת חוק שלי בנושא באתר, וגם בידיעות, במעריב ופרסום ישן יותר בדמארקר.

עוד עובדה שגילינו לאחרונה היא שלמרות שהתשובה הניצחת היא שאין כסף, דווקא בדיון בוועדה לביקורת המדינה חשפנו שבעצם יש כסף- רק שהוא מוחבא היטב בסעיפי הרזרבה בספר התקציב. מסתבר שבתקציב האחרון השאירה המדינה עודף של יותר מ-13 מיליארד ש"ח בתקציבי הרזרבה וההוצאות השונות. בזמן שלפיד הסביר לכולנו שחייבים להטיל גזירות על מעמד הביניים ועל החלשים מתברר שהעובדות שהציג לציבור ולכנסת היו פשוט מסע הטעיה אחד גדול. לכן פנינו למבקר המדינה שיבדוק את הדברים.
צילום שקופית מתוך וועדת ביקורת המדינה:

ניצול כלכלי של קשישים

גמלאים רבים חשופים לניצול כלכלי באמצעות הפעלת לחץ, מרמה, גניבה וזיוף, בגלל היקף רכושם וחסכונותיהם, ולאור מצבם המבודד והיותם תלותיים בעזרת הזולת. בשנת 2012 דווחו 1,124 מקרים של ניצול כלכלי של קשישים. בנוסף, ניצול כלכלי הוא מן הקטגוריות הנפוצות ביותר של התעללות באוכלוסיה זו והיא נעשית תוך הפעלת לחץ ישיר, ניצול תמימותו, תלותו או חוסר האונים של הקורבן. רובן הגדול של פעולות מרמה אלו מבוצעות דוקא על-ידי בני המשפחה, עובדה המקשה על הקורבן להתמודד עם התופעה עוד יותר.
על מנת להקטין את סכנת הניצול הצעתי הצעת חוק שמאפשרת לפקידי הבנקים לדווח לשירותי הרווחה או למשטרה על מקרים של חשד לניצול כלכלי של קשישים ו/או חסרי ישע, במידה ויש להם יסוד סביר להניח כך. קראו על כך באתר שלי.

היבט אחר של ניצול כלכלי של מבוגרים בו אני עוסק בימים אלו הוא סוגיית הביטוח הסיעודי הקבוצתי. לפני כשנתיים החליט המפקח על הביטוח לאסור על המשך המכירה של ביטוחים מסוג זה, שנמכרו לתקופות קצרות והיו מתייקרים מאד עם הזדקנות המבוטח, ומעבר לזה היו גירעוניים. ההחלטה להתמודד עם המוצר הגרוע הזה היתה נכונה, אבל אחרי עשרות שנים של היעדר פיקוח, רבים ששילמו עבור ביטוח סיעודי במשך עשרות שנים, ודווקא עם ההגעה לגיל שבו הם הכי זקוקים לו הם נדרשים לשלם סכומים דמיוניים של אלפי שקלים בחודש כדי לחדש אותו. המפקח הקודם ומחליפתו בתפקיד התחייבו למצוא פיתרון לאנשים שנופלים בין הכיסאות,אבל בינתיים הוא עדיין לא נראה באופק, והחברות הפרטיות עושות ככל העולה על רוחן. אחרי דיון שיזמתי בנושא במליאה, יתקיים דיון מעמיק בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. אני כמובן אמשיך לדווח על ההתפתחויות. אפשר לקרוא באריכות על הנושא באתר.  

 תאגידי המים

בוועדת הכלכלה מתנהל בשבועות האחרונים מאבק חברתי קריטי מול הממשלה שרוצה להעניק לתאגידי המים הפרטיים העירוניים את הסמכות לנתק מים לחייבים. ב-12 השנים האחרונות שרר תוהו ובוהו בעולם תאגידי המים שפשוט ניתקו מים לאנשים שלא בסמכות וללא עיגון חוקי. כאילו שהעלאת התעריפים במאות אחוזים בשנים האחרונות אינה גזירה חמורה מספיק על הציבור, שכמעט ואינו יכול לעמוד בה. וכל הדיון הזה מתקיים בזמן שבבית ראש הממשלה הברזים פתוחים והציבור משלם.

מים הם מצרך קיומי והם זכות לכל אדם ואזרח. לכן אסור לאפשר לגוף מכל סוג שהוא למנוע מים מאדם בשל חוב או כל סיבה אחרת, ובוודאי שאסור להשאיר את שיקול הדעת איך ולמה בידי תאגיד מקצועי, שהמחויבות הראשונה שלו היא להגדלת היעילות והרווחיות ולא לשיקולי רווחת התושב. מהסיבה הזו הגשתי, בשיתוף האגודה לזכויות האזרח, הצעת חוק שאוסרת על ניתוק מים, וקובעת כללים ומקרים בהם ניתן לצמצם אספקת מים שוטפת. קראו בהרחבה על הנושא באתר שלי, בטור שכתבתי לכלכליסט, ובידיעות אחרונות, ולהאזין לראיונות בתחנות רדיו מקומיות (אזור העמקים, אמצע הדרך).

פעילות מפלגתית ועדכונים

במקביל לעבודתי בכנסת אני ממשיך כל העת להגיע אליכם, פעילי ופעילות המפלגה, כדי ללמוד, להחליף דעות ולגבש שיתופי פעולה בתחומים השונים. אשמח להמשיך ולהגיע למפגשים במסגרת הסניפים, החוגים השונים וגם "סתם" לקפה כדי לשמור עמכם על קשר הדוק כל הזמן. בהזדמנות זו חשוב לי לעדכן שהקמתי חוג חברתי כלכלי חדש בו אנחנו הולכים לקדם מפגשים רעיוניים ומעשיים הקשורים ליוקר המחיה בישראל בכלל ומצוקת הדיור בפרט. אספנו 200 חתימות של חברי וחברות המפלגה ואנחנו מוכנים לצאת לדרך. כל מי שרוצה לקחת חלק מוזמן ליצור עמי או עם עוזריי קשר.

לוד

קצת אחרי המחאה עברתי להתגורר בלוד. היו כאלה שגיחכו ואמרו ״מה איבדתם שם? זה בחיים לא יצליח״. אז הנה כבר 200 ח׳ברה עברו לגור שם במסגרת הפרוייקט (ועוד 50 חדשים שבדרך). בתמונה אני ויובל בדולח, מי שמוביל את הפרוייקט בעיר, יחד עם הסטודנטים עושים שבת משותפת כדי לחגוג שנתיים לפרוייקט , מבסוטים ממה שעשינו עד עכשיו ועוד יותר ממה שאנחנו עוד רוצים לעשות כאן בהמשך.

נסיים בקצת הומור - אני מצרף לכם קישור לפאנל מצחיק שהשתתפתי בו בנושא דיור בתכנית בובה של מדינה.

• קודם
• הבא