מפלגת העבודה לקראת הבחירות הבאות

אין ספק שעם הדחתה של ח״כ שלי יחימוביץ׳ מתפקיד היו״ר (גילוי נאות, למרות ביקורת נוקבת שהייתה לי כלפיה תמכתי בה בפריימריס), המפלגה עברה טראומה והחלפת היו״ר שוב פוגעת בתדמיתה וגורמת לאי-שקט מתמשך בין חבריה.

בחירתו של היו״ר החדש, יצחק הרצוג בפער כל כך גדול (16%) לא הייתה צפויה ואף ניצחונו היה בגדר הפתעה להרבה חברים, לא רק לתומכי שלי. זאת למרות שהיה ברור ששלי יחימוביץ׳ צברה מתנגדים רבים בכהונתה הקצרה וחשוב יותר, חלק לא קטן מתומכיה בעבר הסירו את תמיכתם בה.

אין לי כוונה להתמקד כאן באחריותה האישית של שלי יחימוביץ׳ להפסד ואני רוצה לקוות שהיא תפיק את הלקחים הראויים. ברצוני להדגיש שגם לנו, לכל חברי המפלגה, אלה שתמכו בשלי וגם אלה שלא, יש אחריות רבה לכך שהגענו למצב שבו שוב נאלצנו להחליף את היו״ר. למה הכוונה?

במפלגה מתוקנת, מוסדות המפלגה מתפקדים כגורם מבקר, מווסת, ומתקן את פעילותו של הסיעה והיו״ר. כאשר המוסדות פעילים, מתכנסים בתדירות קבועה ודחופה ויש חילופי דברים עם הסיעה והיו״ר כל הזמן ולא אמור להיווצר מצב בו יש פער כה גדול, או נתק של ממש, בין היו״ר לחברי המפלגה. פער של 16% (תוצאת הבחירות) מצביע על נתק. נכון, קיימת נטיה אנושית לא לערער ולא להרים קול גם כאשר אנחנו רואים שמשהו ״לא בסדר״ אך כאן בדיוק תפקידם של המוסדות: להיות שם על מנת להתערב. זה לא קרה, מוסדות המפלגה אינם מתפקדים או מתפקדים כחותמת גומי לבקשות היו״ר (שדאגה קודם להכניס למוסדות את תומכיה) וזאת התוצאה.

אני מעז להשוות את מה שקרה במפלגה לכישלון של המשטר התאגידי שאפשר לנוחי דנקנר להתנהל כפי הוא התנהל באיי.די.בי. אז נכון, ליו״ר (וגם למזכ״ל) יש אחריות לכך שהמוסדות לא תפקדו אך חברי המפלגה (וגם חברי הסיעה) אחראיים לא פחות שלא שמו את הגבולות. אני יודע שבקרוב אקבל בחוזר רשימה ארוכה של כל הכינוסים של כל הועידות והלשכות שהתקיימו בתקופה של שלי אך מי שהיה שם, מבין שלא מדובר במוסדות עצמאיים ומתפקדים אלא במוסדות שהופעלו בכדי לצאת ידי חובה, בדיוק כפי שזה היה אצל יושבי הראש הקודמים.

אם לא נחזיר את המוסדות לתפקוד מלא, עצמאי ומסודר על פי החוקה, עלול לקרות ליצחק הרצוג בדיוק מה שקרה לשלי יחימוביץ׳, גם אם הוא, על פניו, איש צוות מצויין. תפקיד היו״ר מרחיק אותו מהמפלגה – מוסדות עצמאיים הם ערבים לכך שהוא יחשף למה שהחברים חושבים באמת. כך ניתן להבטיח, ככל שאפשר שמדיניות המפלגה תשקף את רצונות ציבור חבריה ולא רק את רצונות היו״ר.

הדרך לניצחון בבחירות כלליות עוברת דרך דמוקרטיזציה אמיתית במפלגה. ניצול חוכמת הרבים, באמצעות שיתוף והפעלת המוסדות בנוסף לכשרונות של היו״ר, הם המפתח להצלחה.

בהצלחה לבוז׳י הרצוג ולכולנו.

• קודם
• הבא