קצירת הפירות הנדרשת לאחר ההשקעה המוניציפאלית – הצעה לדרך פעולה מעשית
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב שבת, 26 אוקטובר 2013 16:36
- מחבר\ת אייבי בנימין
השבוע שמעתי שמפלגת העבודה השקיעה מיליונים במערכת הבחירות המוניציפאליות וטוב שכך.
השקעה חשובה זאת צריכה וחייבת להניב פירות לשלטון במדינה.
בדברים הבאים אני אציג לכולנו איך השקעה דומה, ובעזרת מינוף ההישגים , תוביל אותנו אל ההצלחה שאת פירותיה נקצור למשך שנים ארוכות ונחזור לאט ובטוח לקונצנזוס של מדינת ישראל של שנות האלפיים ואל... השלטון.
אם ננתח בצורה קרה ואנליטית את תוצאות הבחירות:
ראשי הערים הגדולות שלנו, ועוד כמה הצלחות ויפות פה ושם , אבל המותג א.מ.ת במועצות המקומיות לא היה להיט, וזאת נורת אזהרה אדומה ישנה וכואבת למצבנו ברמה הארצית.
הפירות הגבוהים של ההשקעה הגדולה של המפלגה , שדלה באמצעים נשארו על העץ, ומי שלא מנצל את ההשקעה עד תום לא יוכל לשרוד לטווח ארוך....וזאת המשימה הבאה שלפנינו.
השנאה אל מפלגת העבודה ומה שהיא ייצגה בעבר שרירה וקיימת, למרות המהפכה האידיאולוגית שהביאה איתה שלי יחימוביץ, עובדתית היא עדיין לא מספיק חלחלה לשטח.
עדיין נהנים משלי קבוצה של אנשים שהייתי מגדיר אותם, אינטלקטואלים מהשכבות היותר משכילות של הציבור הישראלי,ופליטי מחאה חברתית שגיבשו תודעה עמוקה ליחסי הון שלטון וההשפעה ההרסנית שלה על מדינתנו.
איפה העם ? למה הוא לא נסחף אחרינו?
זוכרים ? הימין הקפיטליסטי של היום לא היה תמיד כזה אי אפשר להכירו, וזה קשה לעיכול לתומך. לפני עידן נתניהו הליכוד היה זה שייצג את החלק היותר עממי של המדינה , אותה הזדהות רגשית, זאת שיצר בגין ומחלחלת עד היום היא הבסיס להצלחה של הליכוד והימין. הציבור שלו כמעט עיוור למעשיו שפוגעים בו עצמו, גם כי חברי המפלגה , וחברי מוסדות הליכוד שנשארו שם משנות השבעים מרגישים בבית , ובית קשה לעזוב, במיוחד שיש מנהיג כל כך כריזמטי, שמכפר על מעשיו במילים יפות ותחושת ביטחון, בעדר שלום, שהוא משרה עליהם כאילו הוא מנהל את העולם מטעמם.
בואו נדבר בכנות, מפלגת העבודה עד לא מזמן ייצגה את האליטות הבורגניות של הממסד הלבן, המבוסס כלכלית והמשכיל. את הקיבוצים, את המושבים, את ארגוני העובדים הגדולים, את כל מי שידע לייצר כסף ולחיות ברמת חיים מעל הממצע בישראל. עד היום אני רואה בוועידות מי הקהל שלנו , מי יושב בשורות הראשונות של המפלגה, לעומת קהל מגוון הרבה יותר שיושב בוועידות של המתחרה שלנו על כס השלטון.
על רקע הקפיטליזם החזירי מבית מדרשו של נתניהו , מאז כיבוש המפלגה ע"י עמיר פרץ, ועכשיו עם שלי יחימוביץ שמשדרגת את האידיאולוגיה לרמה של אומנות. חל מהפך תודעתי במפלגה, וזאת מהפכה בכל קנה מידה למפלגת הפועלים, שהפכה עם השנים לבורגנית, שלא לומר אליטיסטית, שילמה את מחיר היהירות ועכשיו אחרי שנים של דשדוש וכמעט חורבן חוזרת לפחות באידיאולוגיה ליסודות להיות מפלגת העם ולא של איילי ההון.
שלי יחימוביץ הביאה למפלגה גלים של תומכים חדשים, רוח רעיונית מהפכנית , ואם המפלגה בקושי מסתגלת לרעיון, איך נרצה שהעם שלא תומך בנו ובא לוועידות יזדהה אתננו מעכשיו כאילו כלום לא קרה, במיוחד שאנחנו לא נמצאים שם לידו, ומדברים אליו בגובה העיניים..
ישראל האחרת, שאם נרצה או לא, היא כמותית הרוב !!! לא קוראת מצעים ותוכניות כלכליות ארוכות. , איך שלא נביט על זה,לצערי, עם אידיאולוגיה בימינו לא מקבלים שלטון. בדמוקרטיה שלנו הקול של נשיא אוניברסיטה מומחה במחשבה מדינית בחוג למדע המדינה זהה לקול של אחרון הבורים שלא מבין כלום בפוליטיקה ובוחר את מי שנראה לו רגשית, אם בכלל הוא מגיע לקלפי.
לאור המהפכה התקשורתית (בן גוריון לא היה נבחר),
והרוב בעם שמגדיר את עצמו ימני-מסורתי.
אפשר להגיע לשלטון בשני דרכים :
ע"י הונאת הציבור עם מנהיג כריזמטי או גנרל גיבור שעובר מסך ויודע למכור את סקרי האתמול ואת עצמו בשיטות של סימום ההמונים, ואז כל המפלגה נהנית מכך....את זה לשמחתי אין לנו, מפלגת אופנה היו ויהיו.
או פשוט בעבודה קשה בשטח, להיות קרוב אל העם, להחזיק כוחות של ממש שלנו בציבור, קרוב לבית, להיות להם לפה, ושליח. להתקרב רגשית, לחבק, להקשיב ובכך להציג למי מהאזרחים תקווה לחיות בכבוד בארץ הזאת, מבוססת אידיאולוגיה מוצקה ולא סיסמות חלולות.
נדרש לתרגם את הרוח ואידיאלים הנפלאים של המפלגה כיום בראשות שלי יחימוביץ, לפשוטי העם, בטרמינולוגיה מתאימה, לפחות משכילים, לשונאים שלא זוכרים למה הם בעצם כאלה , ולצבורים שלמים שהתדר שהם מוכנים לקלוט, אינו כלל אותנו. וזה עוד לפני ששלי הוציאה מילה אחת מפיה, הם פשוט אהבו לשנוא, נחמת החלש.
אחרי ההשקעה הענקית בראשי הראשיות, עכשיו נדרשת השקעה האמיתית במפלגה, משמעותית הרבה יותר, בהתחלת יצירת קשר עם העם, בשטח בשכונות ועיירות הפיתוח .
להלן התוכנית ליישום :
יש לנו 13 ראשי ערים שנהנו מתמיכתנו. יש לנו מלבד שלי. 14 חברי כנסת.
אחד מרכז ומנהל את התוכנית לחזרה לשטח, ואחד לכל עיר.
בשלב ראשון נדרש לבקש מראשי הערים להקצות מתחם מרכזי באחת משכונות המצוקה בעיר שיושכר למפלגה במחיר סביר, כל מתחם כזה יוצמד אליו חבר כנסת, מנהל/ת סניף בשכר, נציגות משובחת מהמשמרת הצעירה תושב האזור בשכר , ומתנדבים חברי המפלגה תושבי המקום.
עלות כוללת של סניף כזה כ- 20,000 ₪ בחודש. X 13 סניפים, סה"כ 260,000 ₪
או סכום שנתי של 3.1 מליון ₪... ואם זה נשמע לכם הרבה
הסכום שתמכנו ברון חולדאי בת"א, שהיה נבחר במילא, היה 2.1 מליון ₪ (מקור: עזי נגר).
תדמיינו לכם כנסים פולטים בשכונות, עם מוסיקה , דגלים, על במה בכיכר המרכזית. שבו שלי יחימוביץ מחוזקת בנציג הועד השכונתי המגויס חונכת את הסניף של מפלגת העבודה הארצי בשכונה שלהם.
מעליו יתנוסס שלט יפה.
"הבית שלך לצדק חברתי ב(שם השכונה)
מפלגת העבודה החדשה בראשות שלי יחימוביץ"
מקום שיהיה מואר , פתוח כמה ימים בשבוע , לקבלת קהל, לשמוע מצוקות, לתת עצות, להסביר,
כמשימה לכל סניף כזה יגיע אחת לשבוע לפחות ארבע שעות חבר הכנסת, יתחכך בציבור ילמד לכבד אותו, לאהוב אותו, לסמוך עליו , יקבל עצות לחקיקה , לשאילתות, להעלאה לסדר היום.
יאורגנו כנסים, נאומים, חוגי בית, וכל הזמן נספר להם את שהן יודעים עמוק בלב ומסרבים להפנים.
אתם מתארים לעצמכם, מה יקרה למי שסוף סוף יבין, מה הליכוד מעולל לו, ושאין הבדל מדיני ביטחוני משמעותי בנינו לבינם,
מדובר באנשים חמים ומארחים למופת, שמישהו מתייחס אליו, מגיע לשם, מדבר על החשוב לו ולמשפחתו, הם יתנו לו מלוכה.
אין תחליף לכתובת לאדם קשה יום שאין לו למי לפנות , רק על ההקשבה הוא יכול לחבק ולתמוך כפי שאף תומך מלומד , שבע ומלא בעצמו לא תמך לפני...שם זה יהיה עם כל הלב והרגש.
זה הסחף שאנחנו צריכים לצאת מתקרת ה20 מנדטים. זה השלב הנחוץ במהפכה החברתית החדשה.
מאז שחברי יודעים על פעילותי הפוליטית הם פונים אלי אישית בכל מיני דברים, ואני בסה"כ מסביר להם, כיצד לנהוג, למי לפנות, נותן להן טלפון שמצאתי באינטרנט של מי שצריך, ואומר לה לחזור אלי אם לא מצאו פתרון. זה עולם ומלואו לכל מי שצריך עזרה. הידע של כל אחד מאיתנו על אורחות השלטון, תפקיד הוועדות בכנסת, כוחה של שאילתה, או הצעת חקיקה , או סתם פניה רשמית של חבר כנסת לגוף זה או אחר הוא עצום לעם הפשוט שמרגיש שאין לו למי לפנות..
אינני מכיר את המצב הכספי של המפלגה, ואני האחרון שאבקר את עבודת הקודש שנעשית אצלנו.
ההשקעה חייבת להימשך אחרת תרד כמעט לטמיון עם דפי העיתון של אתמול.
מוכרחים למנף את ההצלחה מייד. לא צריך יותר משלוש עשרה סניפים בשלב הראשון, כמספר ראשי הערים שלנו ברשויות המקומיות, שיצרכו עכשיו להחזיר לנו טובה, לתת מקום , ולעזור לסניף להצליח בכל האמצעים שעומדים לרשותם וזה לא מעט.
העבודה הזאת בשטח, לאט- לאט וצורה שיטתית ובטוחה תגרום לסחף בדעת הקהל :
משונא לחשדן,
מחשדן למקשיב,
ממקשיב למתנסה,
ממתנסה לתומך,
ואולי אף תומך נלהב רגשית כמונו.
חשוב להבין בסיס האידיאולוגיה, הרעיונות, הביצוע, ודרך העבודה שלנו הפרלמנטארית תואמת את השקפת עולמם של בני השכונות, רק אין מי שיסביר להם בשפתם את המהפכה במפלגה.
בהיעדר כריזמה סוחפת המונים, תקשורת שנשלטת ע"י טייקונים, ואל מול עוולות השלטון. זאת הדרך כמעט היחידה להצליח לגרום לתחילת הסחף הזה של ההמונים, ללמוד להתקרב אלינו, ואולי - אולי אחרי ארבעים שנות ימין, להחזיר את בני הדור השני והשלישי לשנאה לחזור לבית החדש והמהפכני שלנו.
הסניפים הקיימים של המפלגה, חלקם נפלאים, וחלקם מלאים בנושאי תארי מפלגה ונשלטים ע"י מי שמכוונים לעשייה מוניציפאלית, שלא בטוח מכוונת חזק לבחירתנו ברמה הארצית.
ובכלל לא בטוח שמדובר בתומכי שלי יחמוביץ, שכן רובם היו הרבה לפניה ונאמנותם אינה וודאית.
בכל מקרה רוב הסניפים והמחוזות ישאבו כוחות, שיטות עבודה, ולקחים מהשטח, מ13 ה- סניפים הארציים שמפלגה חייבת להקים.
אחת לשבוע חברי הכנסת ידווחו למפלגה בישיבת סיעה על הקורה בסניף שאימצו, ויחד יטכסו עצה זה מניסיונו של זה כיצד לפצח את העם, להעביר עוד ועוד תומכים אלינו.
יש הרבה עבודת מטה לפני מהלך שכזה, אבל ההחלטה להשקיע את המשאבים הדלים של המפלגה חייבת להיות עכשיו בקצירת הפירות הגבוהים של ההצלחה היחסית בבחירות המוניציפאליות.
בעוד שלוש שנים בבחירות לא יהיה מדובר רק בפירות גבוהים של הבחירות המוניציפאליות. אלה בפרדסים של מוקדי שליטה נלהבים , שיסחפו את דעת הקהל, לתמוך בנו במקום לשנוא עם המון רגש ונשמה , בדיוק כפי שתומכי שלי מרגישים בתקופה מעוררת תקווה זאת.
אסור לנוח על זרי הדפנה, מערכת הבחירות לחזרה לשלטון הארצי מתחילה עכשיו, מיד אחרי שנעבור את הפריימריז לראשות המפלגה.
בסה"כ קיבלנו עוד טיפה כוח בכמה רשויות מקומיות להמשיך ולפעול בדרך היסודית והמבטיחה של שלי יחימוביץ, השלב הראשון של התומכים שלה מוצה.
כדי לפרוץ את מחסום העשרים מנדטים אין ברירה אלה להתחיל לספר לחבר'ה , להיות דווקא במקומות שלא היו מוכנים להקשיב, משם תחל כל מהפכה בישראל,
בגין הבין את זה , האם שלי תשכיל להבין את זה ?
בהצלחה,
אייבי בנימין
