הרצוג מכריז על התמודדות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה

הגעתי היום לכאן כדי להודיע על התמודדותי על תפקיד יו"ר מפלגת העבודה.

הגעתי לכאן היום להודיע: ב- 21 בנובמבר אהיה יושב ראש מפלגת העבודה.

אני רוצה להודות לחברי הכנסת איתן כבל ואראל מרגלית שבאו לכאן ועל החלטתם לתמוך בי ולוותר על האפשרות להתמודד, החלטה המצביעה על שותפות ואחדות. איתן הוא מעמודי התווך של המפלגה, מנהיג אהוד, לא סתם אומרים עליו שהוא מכדרר כמו מסי וקולע כמו ג'ורדן, מחוקק מצטיין, אדם שפיו ולבו שווים, חבר יקר ושותף לדרך. אראל הוא אדם בעל רקורד מוכח של עשיה שכל אחד היה מתקנא בו. מנהיג כלכלי מהמעלה הראשונה. איש הסטארט-אפ ניישן, שהמפלגה משתבחת בו.

החלטנו לאחד כוחות כי הבנו שמפלגת העבודה צריכה הנהגה חדשה. לדאבוני, שלי יחימוביץ' לא תחזיר את המפלגה לשלטון ולא תהווה אלטרנטיבה לממשלת נתניהו, לפיד בנט.

אני רוצה להודות להם שבאו.

רבים נוספים יצטרפו בקרוב!

תנועת העבודה בה גדלתי לא הייתה תנועת מחאה ולא מפלגת נישה. העבודה היא כוח המבקש להוביל את החברה הישראלית ואת העם היהודי. זו מפלגה שידעה להוביל חזון מדיני לאורך השנים ולא פחדה לדבר על שלום. העבודה יכולה לחזור למלא את התפקיד הזה. עליה רק להאמין בעצמה.

אני מאמין בעבודה, ואני מאמין בשליחות ההיסטורית שלה.

יחד עם חברי, אנחנו ננצח.

רבותי,

בשבוע שעבר חגג שר האוצר את קיצוץ הקצבאות ודחיקתם של אלפי ילדים אל מעגל העוני. "מהלך היסטורי" הוא קרא לזה. בשבוע שעבר הממשלה הנוכחית פגעה בזוגות הצעירים, ותכננה לפגוע בפנסיות.

אותה ממשלה עלתה על מסלול עימות עם האיחוד האירופי, שעלול לבטל תמיכה של מיליארדי שקלים במדעני ישראל. לזה כנראה יש כסף.

אלו הם הפירות של הממשלה הזו. שלישיית ביבי-לפיד-בנט מתנהלת ביהירות ובקוצר רואי.

אין זה מפתיע שהציבור מתפכח מהממשלה וממרכיביה במהירות שיא - רק שאין לנגד עיניו אלטרנטיבה. הציבור הישראלי כשהוא מתבונן בנו מפלגת העבודה, רואה לנגד עיניו ועדת ביקורת ולא מפלגה חזקה.

הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן: מפלגת העבודה תחת שלי יחימוביץ נכשלה. הימין הפסיד את הבחירות האחרונות. 43 מנדטים הלכו למפלגות הימין, לעומת 48 מנדטים שהצביעו לשמאל-מרכז. אלה 48 מנדטים שלא רצו בממשלה הזו, שלא רצו את ביבי, שמחויבים לדרך אחרת. מתוכם מפלגת העבודה אספה 15 מנדטים. פחות משליש. מה זה אם לא כישלון? 33 מנדטים נותרו על הרצפה, ואת רובם לפיד אסף בלי להתאמץ ובלי לומר שום דבר.

גם מי שעמד מאחורי יחימוביץ' כמוני יודע שזה כישלון, ואין סיבה להאמין שהניסיון הבא יהיה טוב יותר. העבודה לא יכולה להרשות את זה לעצמה.

מפלגת העבודה כלאה את עצמה בנישה צרה ומתעמתת. הגענו למצב אבסורדי בבחירות האחרונות בו ההסדר המדיני, הפיוס בין העמים, החזרה של ישראל לגבולותיה, שאותו הוביל יצחק רבין שנפל על משמרתו, היה לטאבו.

השלום הוא חלק מהדי.אן.איי של התנועה הזו, לא משיקולי בחירות, לא משיקולי רייטינג, אלא כי הוא הכרח לקיומה של מדינת ישראל, מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

הפננו עורף לקהלים הטבעיים שלנו לאלה שהלכו איתנו שנים. אימצנו גישה צרה ומתלהמת. נטשנו את מעמד הביניים שהלך בהמוניו אחר יש עתיד. אני פוגש אותם יום יום ואני אומר לכם, הם לא איבדו אמון במפלגה. ההמונים נמצאים שם ומחכים לנו, זו המפלגה שאיבדה אותם.

מפלגת העבודה הפכה למופע של איש אחד. ושבענו ממופעים של איש אחד. היו לנו יותר מדי מהם והם מעולם לא הביאו אותנו לשלטון.

מפלגת העבודה צריכה הנהגה משתפת. כזו שתיתן מקום ותעצים את כוחנו. יש בינינו את האנשים הטובים והמנוסים ביותר במדינת ישראל – יהודים, ערבים, נוצרים, דרוזים וצ'רקסים, בכירי השירות הציבורי, מנהיגי התיישבות, מנהלי חברות, מנהיגי מחאה, בכירי צה"ל, ותיקים, שרים וחברי כנסת. מדוע הם הוחבאו? תסתכלו על ההיסטוריה של התנועה שלנו, ותראו שבכל פעם שהעלמנו את חברי הכנסת ואת המפלגה לטובת כוכב או כוכבת שילמנו מחיר יקר.

רבותי, אומרים עלי שאני לא כוכב. באתי לכאן כדי לומר לכם: זה נכון.

אני לא כוכב ולא טאלנט. לא פירקתי שעונים ולא דרכתי על גוויות.

אבל אני יודע לעשות את הדבר הנכון, במקום שבו עושים. וכשעושים את הדבר הנכון, מנצחים. אני יודע לעשות את העבודה.

אני לא צריך לצעוק על הנושא החברתי כדי להיות כזה. אומרים עלי שהייתי שר רווחה מהטובים במדינת ישראל, הובלתי רפורמות שהטיבו עם האזרח, החלש והנזקק יותר מכל שר אחר.

את הניסיון והמקצועיות שלי הוכחתיבשורה ארוכה של תפקידים: מזכיר ממשלה, שר שיכון ובינוי, שר תיירות, שר רווחה, חבר בקבינט המדיני בטחוני ועוד. תמיד ידעתי לעבוד עם צוות ולעמוד בראש קבוצה. אני מאמין באחדות המגיעה מתוך עשייה ותחושת שליחות משותפת. בכוחי לאחד את המפלגה, לקרב ולא לפלג.

כמו אבי, גדלתי בתנועת העבודה, ואני מתכוון להחזיר ולהניף את שני הדגלים שלה, המדיני והחברתי. יום יום שואלים אותי, 'למה אתם לא מתבטאים בעניין המדיני'.

להתבטא זה קל. הבעיה היא שאיבדנו את היכולת להוביל מהלכים, הפכנו למפלגה של הודעות לעיתונות. תחת הנהגתי, אנחנו לא נחליט שיש נושאים שאסור לדבר עליהם, אלא להפך, נציג מענה כולל לאתגרי השעה, בכל התחומים, כמו שידענו לעשות בימיה הגדולים של המפלגה.

כיושב ראש, אחזיר את תהליך השלום לסדר היום של המפלגה. כי בלי שלום אין תקומה לחזון הציוני, בלי שלום יש אפרטהייד, או מדינה דו-לאומית.

לצד חבריי, אמשיך בקידום נושאי החברה והרווחה, בהם עסקתי כשר וכחבר כנסת. אציב אלטרנטיבה ברורה לכלכלה הדורסנית של הצמד לפיד-נתניהו.

אשקם את המפלגה. אסיים את המריבות הפנימיות והפילוגים ההרסניים אוביל שותפות בקבלת ההחלטות, פרגמטיות ופנייה לציבורים רחבים.

לגישה מתעמתת וצעקנית יש יתרונות: היא עוזרת לצבור כותרות בעיתונים והיא תמיד נוחה וצדקנית יותר מאשר פשרה. אבל למפלגות של עימות יש תקרת זכוכית, וסופן להישאר תמיד בשוליים.

אינני מתכוון לרוץ לתפקיד יושב ראש האופוזיציה, כי אם להנהגת המדינה.

ב-22 בנובמבר אנחנו ננצח, העבודה תנצח, ישראל תנצח.

----------------------------------------------------

פורסם באתר ח"כ יצחק הרצוג.

• קודם
• הבא