הפוליטיקאי שיכול להציל את העבודה
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב שני, 20 מאי 2013 11:17
- מחבר\ת דוד פוגל
עוד מוקדם מדי לחגוג, אבל כמו שזה נראה, יאיר לפיד ונפתלי בנט משנים את כללי המשחק, והמפלגות שלהם עומדות לתקוע יתדות עמוק בלב הפוליטיקה הישראלית. כנראה שיש עתיד והבית היהודי הן לא עוד מפלגות אופנתיות שיחלפו מהעולם כעבור קדנציה אחת, ואולי בעתיד הלא רחוק הן אף יחליפו את שתי המפלגות ההיסטוריות - הליכוד והעבודה.
אבל בעוד את בנימין נתניהו לא הייתי ממהר להספיד, הרי ששלי יחימוביץ', על פי הבנתי, היא מקרה אבוד. כאשר מדובר במערכת הפוליטית, יחימוביץ' היא ההוכחה הבולטת לכך שהכל אישי. אפשר להתווכח על מדיניות כלכלית, אפשר לדון על שאלת ירושלים, אך בסופו של דבר מגיעים תמיד לאישיותו של המנהיג.
יש כאלה שאוהבים אותו, יש כאלה ששונאים אותו וישנם אלה שמתעבים אותו. לעתים השנאה הופכת לאהבה (ראו מקרה אריאל שרון), אך אוי לו למנהיג שאותו מתעבים - ממצב כזה לא יוצאים (ראו מקרה אהוד ברק). את יחימוביץ' חלק ניכר מציבור הבוחרים פשוט מתעב. אם הרוויחה את זה ביושר או לא, כרגע לא זה הדיון.
מפלגת העבודה נקלעה לסיטואציה מביכה, ורוב בכיריה מודעים לגודל הסכנה הטמונה בכך שיחימוביץ' תמשיך להנהיגה. גם יו"ר האופוזיציה מבינה את מצבה, ואין פלא שהיא עושה את כל המאמצים כדי לקיים במהרה פריימריז ולתפוס את מתחריה עם הלשון בחוץ. מין מחטף שכזה.
יחימוביץ', ברוב חוכמתה, יודעת בדיוק עם מי יש לה עסק. שהרי בוז'י הרצוג, איתן כבל ואראל מרגלית לא יוותרו בקלות על הזכות להתמודד על ראשות העבודה. היא גם בונה על כך שיש סיכוי נמוך שהם יתאחדו סביב אחד מהשלושה. וכך, פיצול הקולות הנ"ל ישרת אותה ועשוי להוות את המתכון הבטוח לניצחונה. במילים אחרות - במצב הנוכחי יש ליחימוביץ' סיכוי סביר לנצח, ומפלגת העבודה עלולה לצעוד אל אובדנה.
אבל יש גם אפשרות אחרת: בלחץ חברי מפלגה מפוכחים ומתוך ההבנה שזוהי אולי ההזדמנות האחרונה להחזיר את העבודה למרכז המפה הפוליטית, ובנסיבות מסוימות אף לכבוש את השלטון - יתאחדו השלושה סביב מועמד אחד. כי לא להאמין, אבל יש למפלגה הזו מועמד מתאים והוא בהישג יד.
הפרופיל שלו דומה להפליא לזה של לפיד: חכם, מצליחן, לא עסקן, ואפילו יפה. איני מכיר אישית את מרגלית, אך אדם עשיר המשאיר הכל מאחוריו ומתחיל לתור את הארץ לאורכה ולרוחבה כדי לשנות את פני המפלגה עשוי כנראה מחומרים טובים. איני רוצה להיסחף לסופרלטיבים מוגזמים, אך אין ספק שבדיוק לרוח רעננה כזאת זקוקה המפלגה העייפה הזאת.
יש לי הרגשה שאת כבל לא יהיה קשה לשכנע לזוז הצדה. לטעמי, הוא מסוג המועמדים שמסתפקים בעצם מועמדותם, כדי שיירשם בפרוטוקול. הבעיה היא בוז'י.הרצוג הוא עסקן במובן הכי חיובי של המילה. העסקנות שלו מלאה בהרבה ויתורים אישיים והוא אוהב באמת ובתמים את מלאכתו. אבל בסופו של דבר הוא עדיין עסקן, והפוליטיקאי החדש אינו יכול להיבחר להנהגה הלאומית על תקן של עסקן.
במילים פשוטות: הכל תלוי בבוז'י. אם יתעקש לרוץ, יש סיכוי סביר שיחימוביץ' תיבחר שוב. אם יוותר, יש סיכוי שמרגלית יפתיע ואולי ינצח. ואם ינצח, יהיה פייטמעניין. כי אז מרגלית ולפיד ייאלצו להניח על השולחן את השקפת עולמם בכל הנושאים הקריטיים של החברה הישראלית. השקפה מול השקפה - ולא רק תדמית מול תדמית.
---------------------------------------
הטור המקורי, פורסם באתר The Post
