על הגדלת אי השיוויון ושיתוק הצמיחה

ברוח המחאה החברתית המתעוררת ובהמשך ישיר לקו המערכתי בו מחזיק העיתון הכלכלי דה-מרקר מזה תקופה ארוכה, פרסם עורך המגזין איתן אבריאל (הארץ, 12.5.13) טור המציג את הכשלים המרכזיים בתוכנית הכלכלית של ממשלת ישראל.

בהמשך לדברים שכבר הוצגו, מעל הבמה-הרעיונית בנוגע לאיוולת שבתקציב 2014 וטורו של אריה כספי שהתפרסם במגזין הארץ, מוצגים פה עקרי הדברים (כדי למנוע לזות שפתיים, הוסר שמו של שר האוצר) -

"... שר האוצר ... בחר להיטיב עם העשירון העליון, שעמו נמנים חבריו, יועציו ומצביעיו - ולגלגל את עלות סתימת הבור שנפער בחשבון הבנק של מדינת ישראל על כל השאר ... שהתקציב ... גרוע בניתוח כלכלי, פוגע בצמיחה של המשק יותר מהנדרש ויש לו פוטנציאל לגרום נזק ארוך טווח. כך, הבעיה ... אינה מה שיש בו, אלא דווקא מה שהיה יכול לעשות. תוכנית ... אינה מנצלת את ההזדמנות יוצאת הדופן שניתנה לו ולמדינת ישראל לבצע שינויים גדולים יותר".

ואבריאל מציג 7 נקודות חשובות להבנה הליקויים בתקציב המדינה לשנת 2014:

"1. תקציב יקפיץ את האי־שוויון ... לוקח כספים ממעמד הביניים ומהמעמדות הנמוכים, ולעומת זאת כמעט אינו פוגע בתאגידים, בשכבות האמידות ובקבוצות עובדים מאוגדות וחזקות. עליית המע"מ, למשל, היא רגרסיבית: בעוד מעמד הביניים מוציא את כל הכסף שהוא משתכר על רכישת מוצרים ושירותים, העשירים צורכים רק חלק מההכנסה שלהם - ואת השאר הם שמים בבנק ... שורה של סעיפים אחרים יפגעו בעיקר במעמד הביניים - כי לאמידים הן לא מפריעות, ואילו העניים ממילא מסתפקים בהכנסות שמתחת לסף המס ... התוצאה היא שמי שימדוד את האי־שוויון בישראל בעוד שנה צפוי לגלות שהוא שוב עלה. העלייה באי־השוויון סודקת את מעט הסולידריות שעוד קיימת בין אזרחי מדינת ישראל ומאיצה את הפיכתה של ישראל למדינה עם שני מעמדות עיקריים: עשירים ועניים".

"2. התקציב יגרום להאטה בצמיחה ... גם אם סך ההוצאה הממשלתית לא קטן ‏... כל שקל שנלקח מהציבור במסים הוא שקל שלא יגיע למשק ולא יתרום לצמיחה ... סוג המסים והקיצוצים ... משפיע מאוד על סיכויי הצמיחה ..."

"3. המסים ... מעוותים את קבלת ההחלטות, את הקצאת המקורות ואת היעילות של המשק. כשמדינה נותנת הטבה למגזר מועדף מסוים, היא מיד גורמת לירידה ביעילות של המשק, כי אנשים נוהרים למקומות שבהם יש הטבות ממשלתיות ומזניחים הזדמנויות אחרות. העדפה של היי־טק, למשל, גורמת להזנחה של הייצור המסורתי. חוק עידוד השקעות הון מעודד את ההון ואת ההשקעה בהון, אך מדכא את העבודה ... לשנות סדרי עדיפויות כך שהעידוד הממשלתי יופנה לעבודה ולא להון ..."

"4. כשלוקחים כספים ממעמד הביניים ומשאירים אותם לאמידים ולעשירים פוגעים במשק ביחס לחלופה ההפוכה. כאן ההסבר הכלכלי פשוט ואינטואיטיבי: אצל מעמד הביניים כל שקל שמגיע לתקציב המשפחתי הולך לצריכה ולרכישת שירותים - ולכן מעודד במלואו את הפעילות העסקית. אצל בעלי היכולת, לעומת זאת, רק חלק מהשקל הזה מופנה לצריכה. חלק אחר, גדול, הולך לחיסכון ונותר בבנקים - ולכן אינו תורם לצמיחת המשק ... משיקולים של צמיחה בלבד, ובלי להפעיל אף טיעון מוסרי או סוציאלי, עדיף לגבות יותר מסים מבעלי היכולת מאשר ממעמד הביניים ..."

"5. ... בחר לקחת את רוב הכסף ממשקי הבית, וכמעט לא נגע בתאגידים ... ישראל נדיבה כלפי המעסיקים שלה בכל הקשור להפרשות המעסיק לביטוח לאומי. שיעור ההפרשה בישראל נמוך משמעותית מהממוצע במדינות המפותחות. בדו"ח טרכטנברג, לאחר המחאה של קיץ 2011, הוצע להעלות את ההפרשות הללו ולהתאימן למקובל בעולם ... תיקון שהיה מיטיב עם משקי הבית ופוגע בחברות ובבעלי השליטה בהן. הגדלת הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי, והעלאה של אחוז נוסף במס החברות, למשל, היו יכולות לחסוך לאוצר לא פחות מ-3 מיליארד שקל - ולאפשר את ביטול העלאת המע"מ ..."

"6. מסים גורפים פוגעים בביטחון הכלכלי, בתחושת העושר, בנכונות לצרוך - ובפעילות המשקית. אחת הבעיות הקשות בהעלאות מסים גורפות לכל האוכלוסייה, כמו העלאת מס הכנסה והעלאת המע"מ, היא שהן פוגעות בתחושת העושר של הציבור, מכניסות אותו לאווירה של מצור ומעודדות אותו לסגור את הארנק. התוצאה היא פגיעה בפעילות העסקית כולה. האלטרנטיבה היא להטיל את המסים לא על כלל האוכלוסייה, אלא על קבוצות מועדפות, שנהנות כיום מעיוותים היסטוריים ... כי קל יותר לחלוב כספים מהמונים בלתי מאורגנים מאשר להיכנס למאבקים עם קבוצות אוכלוסייה מאורגנות ומיליטנטיות ..."

"7. ... לא סגר את הקיצוץ בתקציב הביטחון. הוא באמת מעוניין לבצע קיצוץ בתקציב הביטחון, בהיקף של כ-4 מיליארד שקל ... הפחתה בקיצוץ הנדרש בביטחון, או ביטולו, יהיו מכה קשה נוספת לאוכלוסייה האזרחית. המשמעות היא שיידרשו קיצוצים ומסים נוספים, שכבר ממש לא ברור מהיכן יגיעו ..."

-------------------------------------------------------------------------

הטור המלא, התפרסם באתר עיתון הארץ וניתן לעקוב אחרי איתן אבריאל בטוויטר.

• קודם
• הבא