לכבוד האחד במאי
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב שלישי, 01 מאי 2012 14:54
- מחבר\ת שלי יחימוביץ
"היום לפני 126 שנה פג האולטימטום שהציבו עובדים בארה"ב ליום עבודה של שמונה שעות. השביתות וההפגנות דוכאו באלימות, שישים מפגינים נהרגו במהומות עקובות מדם בשיקגו. הם וחבריהם בדמם השיגו בשביל אנשים עובדים את הזכות המדהימה להתארגן, להגיד 'אנחנו' ולא רק 'אני'. חופש ההתארגנות וזכות השביתה הפכו את העובדים לבני אדם עם זכויות.
העשורים האחרונים מאופיינים בנסיגה חדה ובסימנים של חזרה לעבדות. כבר לא מעסיקים עובדים, אלא קונים שירותים מקבלן על כל המשתמע מהסחר הזה בבני האדם. על יום עבודה של שמונה שעות שעליו נלחמו ברחובות שיקגו ובטורונטו, אפשר רק לחלום בעידן החוזים הגלובליים וכן, זה כבר מזמן לא רק אצל העניים, אלא עמוק בתוך מעמד הביניים. בזמן האחרון התודעה מתחדדת ומעמד הביניים הרדום והנושא בעול, פוקח עיניים, קורא תיגר, שואל שאלות על צדק חברתי, על חלוקת משאבים הוגנת.
מה עושים? בין היתר ואולי בעיקר מתאגדים. לא רק מרחמים על עובדי הקבלן המסכנים, אלא מפסיקים להשתתף במתקפה המטופשת וההרסנית על העובדים המאורגנים ועל הועדים שלהם. המגמה חייבת להיות הפוכה - יותר ועדים חזקים, בקומברס, בפרטנר, בחברת השמירה, בערוץ 2, כי עבודה מאורגנת היא המחסום הכי חזק מהמעבר הבלתי נסבל של ההון מהרבה עובדים אל קומץ טייקונים. ומי שמסית נגדה פשוט רוצה שכולנו נהיה עובדי קבלן. הדרמה בעולם העבודה חובקת את כל חיינו כאן: קיום בכבוד, חינוך, בריאות, כבוד האדם, דמוקרטיה, כל האתוסים המכוננים שעומדים בבסיס השיטה שלנו להיות חברת מופת. מאבק על כבוד האדם וחירותו ועל עתידה של המדינה".
---------------------------------
התפרסם במקור באתר מפלגת העבודה
