האחד במאי שלי

האחד במאי שלי, הוא זכרון מלא געגועים לימים אחרים, ימים בהם ידעו ההסתדרות ותנועת העבודה, להפגין את מלוא עוצמתם האירגונית והאידיאולוגית ברחובות הערים הגדולות ובעצרות חגיגיות.

האחד במאי שלי, הוא חג במובן המלא של המילה, חג העבודה הבינלאומי, חג לעובדים ולפועלים. דווקא בימים אלו כאשר העובדים נערכים למאבק כדי למנוע פגיעה בשכרם ובמעמדם כעובדים מאוגדים על רקע גזירות תקציב המדינה, דווקא במציאות העכשווית, שבה זכויות עובדים, תנאיהם הסוציאליים, שכרם ורווחתם, בין אם מדובר במפעל תעשייתי גדול או בין אם במשרד קטן, הם לא מובנים מאליהם, דווקא עכשיו מצווים כל שוחרי הדמוקרטיה להניף מחדש את דגל האחד במאי, להתגאות בו ולא להסתיר אותו ! יש להעביר את המסר לממשלת ישראל ולמעסיקים הפרטיים והציבוריים כאחד. העבודה המאורגנת היא נכס לחברה הישראלית, העבודה המאורגנת היא מחסום בפני חיים בעוני ובמחסור, העבודה המאורגנת איננה אוייב של המעסיקים, להיפך היא מביאה ליציבות ולתחושת אחריות משותפת לגורל מקום העבודה של העובד והמנהל כאחד. נכון, ניתן לראות מידי פעם גם מאפיינים שליליים במקומות עבודה בהם התרגלו ההנהלות להכנע לדרישות מוגזמות ולנורמות שליליות, אולם אין היוצא מן הכלל מעיד על הכלל, את השלילי יש לבער, את החיוב יש להדגיש ולהרחיב!

ראו מה קורה בעולם הגדול. במדינות אירופה המערבית כלכלות גדולות וחזקות, חוגגות את האחד במאי בעצרות המוניות ובמצעדים רועמים שמשדרים תקווה ורצון להאבק למען עתיד טוב יותר לעובדים ולמשפחותיהם.

ראשי ממשלות, גם מן הימין הכלכלי, מקיימים קבלות פנים חגיגיות לנציגי העובדים והאיגודים המקצועיים. התחושה היא שגם בעת משבר כלכלי, קיימת הערכה הדדית ורצון לעבוד ביחד למען יציאה מהמשבר.

גם אצלנו הגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה. אין לנו סיבה להמשיך ולהסתיר את חג העבודה הבינלאומי כאילו מדובר בדבר שיש להתבייש בו. יואילו ראשי ההסתדרות ותנועת העבודה, לזכור את הטוב שהיה, כדי שיוכלו להמשיך ולשפר את ההווה.

                                             הכותב מכהן: כיו"ר ההסתדרות העובדים הכללית בנגב

• קודם
• הבא