על הוראת שעה ותפקיד האופוזיציה

צריך להיות ראש שב"כ לשעבר כדי לומר שישראל מסכנת את עתידה כשאינה עושה מאמצים אמיתיים לשילוב אזרחיה הערבים במרקם החיים בה ולקידום מעמדם ותחושת ההזדהות שלהם עמה. כשמדובר בראש שב"כ מכהן, ברירת המחדל הקלה היא לומר, שיש פוטנציאל סיכון גבוה לביטחון ישראל וביטחון אזרחיה, אם יותר לאזרחים ערבים להקים משפחה בישראל עם בן או בת זוג מהגדה או מעזה.

כך, בגיבוי חוות דעת של שירות הביטחון, העבירה הכנסת שלשום חקיקה, המאריכה עוד בשנה את הוראת השעה האוסרת על שר הפנים לאשר תושבות בישראל, מכוח איחוד משפחות, לתושבי הגדה ועזה ומדינות אויב שגילם מתחת ל-35 לגבר ו-25 לאשה; כלומר, מי שהם בגיל הרלוונטי לנישואים. הוראת השעה משנת 2003 מגיעה לשנתה ה-11.

לכאורה ההוראה חלה גם על יהודים שירצו להקים בישראל משפחה עם פלסטינים מהגדה או מעזה, אלא שאין כמעט מקרים כאלה. מנגד, המאגר הטבעי לבני זוג לערבים ישראלים הוא גם בני עמם מהגדה ומעזה. ברור לכן, שההוראה פוגעת בזכות של אזרחי ישראל הערבים להקים משפחה כרצונם ולחיות בישראל.

המניעה מאזרח לחיות בארצו עם בן זוגו הנבחר היא פגיעה קשה בזכות אזרח בסיסית, שההגנה עליה היא מן הסיבות לקיום משטר דמוקרטי. הוראה המכוונת למעשה רק נגד הערבים מחזקת את הטענה, שישראל היא מדינת אפליה ואפרטהייד.

תפקיד שירות הביטחון הוא לאפשר לאזרחי ישראל חיים בטוחים, שבמסגרתם גם זכויות האזרח שלהם מובטחות. הדרך לכך אינה יכולה להיות אפליה גורפת כלפי האזרחים הפלסטינים, אלא בדיקה פרטנית של כל מועמד לאיחוד משפחות וחוות דעת אישית ביחס אליו, כפי שהשירות יודע לעשות. השירות בחוות דעתו לממשלה ריצה את הפוליטיקאים, שמניעיהם דמוגרפיים, ופגע בביטחון המדינה בכך שעיגן את הפער בזכויות בין יהודים לערבים.

חברי הכנסת של מפלגת העבודה, שתמכו בהוראת השעה - עומר ברלב, חיליק בר, משה מזרחי, אראל מרגלית, מיקי רוזנטל, נחמן שי ואיציק שמולי - ממשיכים את המסורת המגונה של תמיכה בחוקים לאומניים ומפלים, כזאת שחיסלה את מפלגת קדימה. הצבעות כאלה לא יובילו את העבודה לשלטון, אלא אולי רק כנושאת כלים.