אהוד ברק, המראה של החברה הישראלית
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב חמישי, 20 מאי 2010 08:52
- מחבר\ת דניאל גיגי
בשנה האחרונה נחשף לפנינו אהוד ברק כנהנתן, שמתעקש להישאר בממשלה שעושה רק נזק לישראל, וזאת אך ורק מתוך אינטרס אישי להמשיך ולהתענג ממנעמי השלטון. רמטכ"ל מצטיין לשעבר שתרם בעברו כה רבות לחברה הישראלית, חושף את הצד האגואיסטי המכוער באישיות שלו. ברק מעסיק עובדות זרות בביתו ללא רישיון כאילו חסר לו כסף לאכול, לן במלונות פאר עם בת זוגתו על חשבון משלמי המיסים, ומשדרג את כרטיסי הטיסה שלו למחלקת עסקים, ללא ייסורי מצפון. מה קרה לאותו חייל אלטרואיסט אידיאליסט שבעבר רצה לתרום ולתקן את המדינה?
אהוד ברק עובר משבר זהות ומשבר תרבות שהוא, למרבה הצער, לא חריג בחברה הישראלית והוא משקף את משבר הזהות שעובר על החברה כולה. מחייל היוצא למשימות נועזות למען המולדת שלו, הפך האיש ברק, לאיש עסקים מצליח המסתובב בעולם כולו, כשכל הוצאותיו משולמות לו על ידי המדינה. מבן קיבוץ חדור אידיאולוגיה, הפך ברק למיליונר מבוסס שמשקיף על החברה הישראלית מחלון ביתו במרומי מגדלי עקירוב. מאלטרואיסט המקריב את עצמו למען החברה הפך המפקד ברק לאופורטוניסט, שמקריב את החברה למען האינטרסים האישיים שלו.
ברק אימץ תפיסה תרבותית חדשה שבה כל אדם דואג לביתו ומתעלם מהסביבה שלו. ההתנהלות של שר הביטחון וראש הממשלה לשעבר לא השתנתה באופן מקרי, והיא התרחשה בגלל שהוא אימץ סט ערכים תרבותי מסוים שרוב האזרחים בארץ אימצו בתקופה האחרונה. ברק מתנהל היום על פי המודל האינדיבידואליסטי העומד ביסודה של השיטה הקפיטליסטית, ולטובת ערכים אלה הוא זנח את האידיאולוגיה החברתית שהייתה בעבר הבסיס, להקמת המדינה, להתנהלות ציבורית, ולהתנהלות אזרחית. מושגים של ערכים ומוסר שהנחו את ההתנהגות שלנו ושל המנהיגים שלנו בעבר הוחלפו, מבלי שנבחין בכך, במושגים שקשורים לתרבות הקפיטליסטית החדשה שלנו, והם אלה שגורמים לפוליטיקאים לבחור בהתנהגות אגואיסטית אינטרסנטית, שבמרכזה עומדים הדאגה העצמית וההנאה הרגעית שבאים על חשבון טובת הכלל.
בחברה הישראלית כמו בחייו של ברק נזנחו ערכי יסוד חברתיים לטובת ערכים קפיטליסטיים טהורים. ערך הערבות ההדדית הוקרב לטובת ערך השוק החופשי, תפיסת היחד הוחלפה בערך מקסום האינטרס האישי, והאידיאלים והמטרות שנגזרים מערכים אלה, גם הם הוחלפו תמורת אידיאלים וערכים אגוצנטריים. השינוי התרבותי הזה גורם לשינוי לרעה בהתנהגות המנהיגים שלנו, ויש לו גם השלכות מרחיקי לכת על ההתנהגות והבחירות שלנו כאזרחים במדינת ישראל.
אזרחי ישראל בהקמת המדינה בחרו במדינת רווחה שבה האזרחים היו מוכנים לשלם יותר מיסים בכדי לדאוג לחלשים, היום לעומת זאת כולם מתחמקים מתשלום המסים ורק מנסים למקסם רווחים. בעבר היה זה כבוד גדול לשרת בצבא ואנשים היו מתגייסים מתוך אידיאל, היום רוב האנשים מנסים להתחמק ואלה שמתגייסים ומשרתים נחשבים לפריירים. פעם השקענו בחינוך ממלכתי שוויוני כשהמטרה הייתה ליצור חברה חזקה ומאוחדת, ואילו היום אנחנו משקיעים בחינוך פרטי שמגדיל את הפערים ומגדיל את הקרעים בחברה הישראלית. ישראל בכל האספקטים הולכת ומשתנה מחברה מאוחדת לחברה מפוצלת, וקרוע שבה אין אחדות והאינדיבידואל הוא המרכז.
פעם היינו יחד, היום אנחנו כל אחד לעצמו והשאלה המתבקשת היום היא האם אנחנו בחרנו בשינויים התרבותיים שחלו בארץ, או ששינויים אלה השתלטו על חיינו ללא ידיעתנו.
נראה כי ברק בחר את דרכו. האם החברה הישראלית בחרה גם היא באותה הדרך?
