אחרי הועידה - התרשמות

כפעיל ותיק במפלגה לא היו לי ציפיות מיוחדות מועידת המפלגה ביום ה' האחרון – לא אהבתי את השינויים שהוצעו בתקנון – הם מהווים פגיעה אמיתית בדמוקרטיה. הרגשתי גם לא נוח עם הצביעות של ההנהגה אשר ויתרה על זכותה לצרף צירים נוספים לועידה אחרי שצרפו את מי שרצו לצרף. ידעתי גם, שכמו תמיד, בקשות ההנהגה תעבורנה בהצבעה כי לצערי הרב זו דרכן של ועידות מאז ומתמיד. השאלה היא אף פעם לא באמת האם ההחלטות תתקבלנה או לא, אלא איך. האם ברוב גדול ? האם צריך לספור באמת (נדיר ביותר) ? מה האוירה ? איך הנאומים, מי מגיע ומי לא ומי קם באמצע והולך בזעם?

הפעם היו כמה קטעים שלא ראיתי בעבר – נתחיל בסטנדרטי – הנאום של איתן כבל היה צפוי וגם אם אני מסמפט אותו אישית לא ברור למה צריך לדחות שוב בחירה של לשכה חדשה כאשר מי שכבר נותר מהלשכה הקודמת (אלה שטרם הלכו לעולמם..) נמצא שם כ-10 שנים (!). גם קשה לי עם הצביעות של כבל שמגלה רגישות רבה לשינויי תקנון מהסוג שהוא היה שותף להם כמזכ"ל כאשר היו"ר היה אהוד ברק. הנאום עבר בשלום. אחריו הגיע ח"כ אראל מרגלית שמשום מה רצה שנדבר על הפקת לקחים בעקבות הבחירות. מצטער, וועידה של שעתיים וחצי היא לא פורום להפקת לקחים. אני לא מבין את חברי הסיעה שבאים אלינו, אל החברים עם דרישות שלמעשה הם יכולים בעצמם לקדם היטב במסגרת הסיעה. הנואם הבא, דני זמיר יצא לקהל עם אמירות קשות בלתי ניתנות להסבר – איש יקר, מחנך עם רקורד מרשים, כיצד נפל בנושא רגיש כל כך ? טוב, אז עכשיו כולנו ערסים, גם זה משהו. אהבתי את הנאום של המזכ"ל כי חיליק אמיתי, גם אם הוא לא צודק. חיליק מחבק ומאחד גם אם הוא לטעמי יותר מידי מחליק דברים עליהם היה צריך להאבק. דרישה למעלה מ- 600 חתימות ועוד חתימות מקור לכינוס ועידה זו הגזמה פראית.

אחר כך, הפתעה – עופר עיני בכבודו ובעצמו עולה על הבמה ומנסה לקמבן פשרה במסגרתו תידחה ההצבעה על שינויי התקנון השנויים במחלוקת. בהמשך דיברה יושבת הראש. לא אהבתי את הדיקלום של שלי שכל הזמן חוזר על עצמו, של כמה אנחנו אידיאולוגים וכמה זה נהדר שאנחנו לא נכנסנו לממשלה. חשבתי שהיא תנסה לגשר (קצת) אבל לא, זאת שלי: תקיפה חזיתית, לתוך פרצופו של עיני: “אני יודעת כמה אתה רצית להיכנס לממשלה..”. בקיצור, נגמר הסיפור בין שלי לעיני. הוא גם לא קיבל את הצירופים שהיה רוצה. שלי, לא באלגנטיות ולא בשיכנוע הוציאה את ההסתדרות בבושת פנים. אני לא יכול להגיד שיש לי בעייה מיוחדת עם התוצאה אבל הדרך, הדרך.

בהמשך דיבר ח"כ בוז'י הרצוג, עד הוק, והלין על כך שלא הועידה דנה על כניסה או אי-כניסה לממשלה . הועידה ??? הועידה מתאימה לדון בנושא ? למה הועידה ? הסיעה לא מספיקה ? יש כנראה בסיעה חבורה של שתקנים שלא מוכנים לעשות רעש, מקבלים את דברי היו"ר ולא מוכנים לנסות לגבש תמיכה רחבה יותר לעמדות המנוגדות ליו"ר. לא היה ניתן לגרום לכך שלפחות יתקיים מו"מ ? בלי לנקוט עמדה לגבי כניסה או אי-כניסה לממשלה, אפילו מו"מ לא יכולתם להוציא מהיו"ר ? אחר כך פונים אלינו, חברי המפלגה, מגלגלים עיניים ומבקשים מאיתנו לעשות משהו...

אם אלה המועמדים שהולכים להתמודד מול שלי בפריימריס ליו"ר, מקומה מובטח גם בהמשך הדרך.

• קודם
• הבא