שאלון למתמודדי הקיבוצים

שלושת הקיבוצניקים (על פי סדר הא"ב של שמות משפחתם) הם שימי בראון (שפיים), דוד דרומלביץ (רמת-רחל) ויונה פריטל (מעלה-החמישה). לקראת הפריימריז פנינו לשלושתם עם שלוש שאלות זהות - הרי תשובותיהם. 

1. אילו נושאים יש לקדם בכנסת ה-19, ומהם התחומים הקיבוציים וההתיישבותיים שיעמדו על סדר יומך?

שימי בראון: "הנושאים החברתיים בהם אבקש לעסוק ואותם לקדם במסגרת פעילותי הפרלמנטרית הנם: חינוך, המהווה נדבך מרכזי לצמצום פערים ולמצוינות עתידית; צמצום אי-השוויון בחברה הישראלית והקטנת פערי השכר; הזכות לחיות בכבוד לאחר הפרישה מעבודה והגדלת קצבת הזקנה; ושוויון בנטל החברתי.

"התחומים הקיבוציים-התיישבותיים שיעמדו על סדר יומי יהיו: הסדרת נושא הקרקעות בקיבוצים ביחס לבית החבר; הבטחת פנסיה, ביטוח סיעודי וקצבאות זקנה, ובמסגרת זו הסדר מיוחד לקיבוצים להסדרת הביטוח הסיעודי הקבוצתי, לאור הוראת המפקח על הביטוח האוסרת באופן גורף ביטוח קבוצתי; הסדרת זכויות החבר ביחס לאורחות חיי הקיבוץ המתחדשים; חיזוק תשתיות, חינוך, תעסוקה ותרבות בפריפריה ההתיישבותית, ובמסגרת זו ביטול ההחלטה של מועצת מקרקעי ישראל ביחס לקיבוצים מאזור עדיפות א' ל-ב'".

דוד דרומלביץ: "אם אבחר לכנסת אבקש לטפל בנושאי חינוך, התיישבות, עבודה ורווחה. אני איש חינוך. הייתי מורה, ורכז הקן הקיבוצי ב'נוער העובד והלומד', וכיום אני יו"ר 'המחנות העולים' ויו"ר מעגל תנועות הנוער הציוניות, וניהלתי בית ספר לנוער בסיכון. אני אפעל לכך שמערכת החינוך תיקח אחריות כוללת על התלמידים, לקידום בעלי כישורים אקדמיים ולהעצמת בעלי הכישורים הטכנולוגיים-מקצועיים. אפעל לחיזוק מעמד המורה בישראל, ולצד זאת אפעל להחזרת תנועות הנוער למרכז העשייה החברתית והציבורית ולמען חינוך פוליטי - חינוך לא פורמלי משלים שיטמיע תכנים המעודדים חשיבה פוליטית עצמאית - כי פוליטיקה היא לא מילה מגונה.

"בתחום הרווחה והעבודה אפעל לקידום מדינת רווחה, על פי חזונה של מפלגת העבודה. בנוסף אפעל בתחומי הבריאות, תוך התייחסות מיוחדת לסקטור הקיבוצי - בדגש על אלה שעברו הפרטה מלאה. כמו כן אפעל בנושא הפנסיות והביטחון הפיננסי של הגמלאים בכלל ושל הגמלאים חברי ההתיישבות.

"כנציג ההתיישבות העובדת אפעל להסדרת הזכויות של היישובים על הקרקע והחברים על דירותיהם, לקידום אזורי תעסוקה שייתנו מענה לפריפריה, ולקידום תוכנית אב בתעבורה, שתחבר את הפריפריה למרכז. וכמובן, כאמור - הסדרת נושאי הפנסיה ונושאי הבריאות בקיבוצים".

יונה פריטל: "הנושאים בהם אטפל בכנסת מתמקדים בקידום מדיניות חברתית־כלכלית סוציאל-דמוקרטית. אדאג לקדם חקיקה המרחיבה את אחריות המדינה לשירותים החינוכיים והחברתיים בכלל, ובאוכלוסיות המוחלשות בפרט - חקיקה שתשנה את סדר העדיפויות בתקציב המדינה, שתגדיל את ההשקעה בחינוך הציבורי במרכז ובפריפריה.

"אדאג לקדם חקיקה שתתמודד עם הפערים ההולכים וגדלים בחברה הישראלית, חקיקה שתקדם אפשרויות תעסוקה במגזרים השונים, דיור בר-השגה, והתמודדות עם הצרכים של אוכלוסיית הקשישים והגמלאים. במקביל אדאג לחקיקה שתגדיל את מקורות התקציב על ידי הגדלת המיסוי הישיר על חברות ובעלי הון והקטנת המיסוי העקיף.

"בתחומים ההתיישבותיים והקיבוציים אפעל ליצירת קואליציות רחבות בתוך מפלגת העבודה ומחוצה לה, לחיזוק מעמדה של התנועה ההתיישבותית, תרומתה וצרכיה, לחיזוק ההבנה וההזדהות עם ההתיישבות בפריפריה ובמרכז, ועם האתגרים הדמוגרפיים, הכלכליים, החינוכיים והחברתיים של הקיבוצים והמושבים. אפעל לבניית תוכנית עבודה משותפת עם משרדי הממשלה בנושאים השונים: תחומי החקלאות והתכנון הקרקעי והיישובי, התעשייה הקיבוצית, הפנסיה, תחומי הרווחה, החינוך בגיל הרך, החינוך הבלתי-פורמלי, ועוד".

2. מדוע חשוב שמתפקדי העבודה יבחרו בך, ולא באחד מהמתמודדים האחרים מהמגזר הקיבוצי והמושבי?

שימי בראון: "אין בכוונתי לדבר סרה במועמדים האחרים, אלא להציג את יכולותיי ואת משנתי. הגיעה העת למנהיגות עם חזון, מנהיגות בעלת רוח חדשה ורעננה, שתיצור את החיבור בין התנועה הקיבוצית לציבור במדינת ישראל; מנהיגות שתיקח חלק פעיל בהתעוררות החברתית המתרחשת בחברה הישראלית ומושתתת על ערכי היסוד של הקיבוץ: ערבות ועזרה הדדיות, דיור בר-השגה, חינוך, תרבות, בריאות, סיעוד ופרנסה.

"הנני חבר קיבוץ שפיים, בן 41, פעיל במפלגת העבודה משנת 1999, חבר מוסדות המפלגה - ועידה, מרכז ולשכה, והוועדות לדמוקרטיה ולהנעה מדינית. יו"ר המשמרת הצעירה של מחוז הקיבוצים בין השנים 2004-2002. עבדתי באגף לתיאום ובקרה במשרד ראש הממשלה בתקופת אהוד ברק, וכיום עו"ד פעיל בעל משרד, ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי של מחוז הקיבוצים.

"אני מאמין כי מצויים בי הלהט, הנחישות, החזון, הניסיון והמנהיגות הדרושים כדי לאחד, לגשר ולבצע את הנדרש לצורך מימוש החזון והחזרת התנועה הקיבוצית למעמדה בקרב הציבור הישראלי ולמעמדה הפוליטי במסגרת מפלגת העבודה.

"כמי שמצוי בהוויה המפלגתית וכמי שמקושר בקשרים טובים וממושכים עם מחוזות ומגזרים שונים במפלגה, סבורני כי הנני בעל הסיכויים הטובים ביותר, אם לא הבלעדיים, להשתלב במקום ריאלי במסגרת הרשימה של מפלגת העבודה".

דוד דרומלביץ: "אהיה ראש גשר לחיזוק הקשר בין ההתיישבות לכלל החברים, כי מתפקדי העבודה מכירים אותי ואת פעילותי לא רק מהמגזר הקיבוצי. הם מכירים אותי כאיש חינוך, כמדריך בתנועות הנוער וכנציג במחוז ירושלים ומטה-יהודה, וכמובן מחוג הארבעה-בנובמבר. מעגלי תמיכה אלה יביאו חיזוק למשבצת הקיבוצית, שחייבים להבטיח את הייצוג שלה בכנסת הזו. אני שומע יותר ויותר מתפקדים של המפלגה, לא רק בסקטור הקיבוצי, שהפנימו את חשיבות הייצוג שלנו - גם במשמעות של הבחירות הכלליות לכנסת, וזאת מעבר לערכים ולאידיאולוגיה שמביאה איתה התנועה הקיבוצית".

יונה פריטל: "אני מגיעה לזירה הפוליטית בשלה ומנוסה, לאחר שנים רבות של עבודה ציבורית בתנועה הקיבוצית ומחוצה לה, ושל ניסיון רב בניהול מאבקים חינוכיים וציבוריים. יש לי תפישת עולם מוצקה ומגובשת ויכולת מוכחת להפוך את אמונותיי לתוכנית עבודה מעשית ואפקטיבית. אני מביאה עמי תפישה ערכית רחבה המחברת בין תפישת העולם הסוציאל-דמוקרטית והתנועה הקיבוצית וההתיישבותית.

"יש לי היכרות מעמיקה ורחבה עם צרכיה ואתגריה של התנועה הקיבוצית. אני מאמינה שיש ביכולתי להתמודד עם צרכים ואתגרים אלה בדרך ערכית, שתאפשר מתן תשובות ממשיות שיחזקו הן את הקיבוצים והן את שותפינו לערכים אלה. אני נמצאת בקשר ממושך ומשמעותי עם מעגלים רחבים הרואים במפלגת העבודה בית פוליטי ורעיוני משמעותי לקידום סדר יום חברתי-כלכלי חדש. כאישה וכחברת קיבוץ יש לי סיכוי גבוה להגיע למקום ריאלי ברשימת העבודה, ואני פונה לכל אחד ואחת מכם להצביע עבורי על מנת שנממש סיכוי זה".

3. פנייה אישית לבוחר הקיבוצי, ערב הבחירות המקדימות.

שימי בראון: "שורת הפתיחה של ה'אני מאמין' שלי מתחילה במילים: 'זה אפשרי - זה בידיים שלנו'. זו איננה קלישאה וגם לא יהירות, אלא מעשיות פרגמטית. במשך שנים אני מלווה את הייעוץ המשפטי של מחוז הקיבוצים והמוטו המוביל אותי הנו: לא מרימים ידיים ולא מוותרים. היו שרצו להקטין את כוחנו והיו שרצו להתחנף, היו שרצו את האידיאולוגיה שלנו והיו שביקשו לשלול אותה, אך כל העת האמנתי כי אני כאן מתוך שליחות מקצועית ותנועתית.

"מחוז הקיבוצים מונה ומנה באופן מסורתי כ-10% מחברי מפלגת העבודה, אך המחוז העדיף להשתמש בקביים שהונחו לפניו בדמות השריון על משבצת הקרויה 'משבצת הקיבוצים'. לא הצמחנו מנהיגות לאומית, ולא הצמחנו מנהיגות תנועתית. כעת, משהשתנה המצב במגרש הפוליטי, ואנו נדרשים לשחק 'במגרש של הגדולים' - במקום להגיע בראש מורם ובגו זקוף, אנו שומעים וקוראים כי אין לנו סיכוי להכניס חבר כנסת מטעם התנועה הקיבוצית. זוהי קטנות רוח במלוא מובן המילה.

"כל מועמד היה משתוקק להתחיל את ריצתו עם יתרון של כ-6,300 קולות (פוטנציאל הבחירה במחוז), ולמרות זאת חלקנו אינם מאמינים בעצמנו, וישנו מיעוט שאף פועל לחיזוק גורמים אחרים על חשבוננו. בתנועה הקיבוצית כ-120 אלף בעלי זכות בחירה לכנסת. מדוע שנסכים להעמיד לעצמנו מישהו שאיננו משלנו? אנו אמורים לקום ולהיאבק על מקומנו בחברה ובייצוגיות, ובראש ובראשונה להתייצב ביום פקודה ולבחור מועמד מטעם התנועה שהנו בעל הסיכויים הרבים ביותר להיבחר ולהכניס נציג לכנסת, במקום גבוה ברשימה, על מנת שגם בכנסת הבאה יישמע קולנו. זה אפשרי, זה בידיים שלנו".

דוד דרומלביץ: "אני פונה אל חבריי בקיבוצים שיצביעו עבורי כי חשוב היום יותר מתמיד להבטיח את הייצוג שלנו בכנסת במקום ה-17 ולא רק ה-25 (אחד מהם מובטח לנו ואחד למושבים!). ב'מרצ' ויתרו עלינו - לנו אסור לוותר על מקומנו במפלגת העבודה. הייתי שמח לראות את הקול הקיבוצי מתאחד ומצביע עבורי, ויחד עם מעגלי התמיכה האחרים מביא את הייצוג של הקיבוצים למקומו הראוי במפלגת העבודה".

יונה פריטל: "חברים יקרים, הבחירות הקרובות לכנסת עשויות להכריע את גורלנו בטווח הקרוב והארוך. מפלגת העבודה המתחדשת יכולה להפוך לאלטרנטיבה ממשית לשלטון ביבי-ליברמן, יש לנו כוח לעשות זאת. אנו, חברי התנועה הקיבוצית, שהיינו תמיד חוד החנית בעיצוב המדינה והציונות, איננו יכולים לשבת מנגד. עלינו לקחת חלק פעיל בעיצוב עתידנו ועתיד ילדינו ונכדינו.

"אני קוראת לכולכם להצביע ולהשפיע. אל ניתן לעלבונות ולכעסים להכתיב לנו את סדר היום.

אנחנו יכולים וצריכים לשוב לקדמת הבמה, להשפיע על הכיוונים שבהם תתנהל המדינה וכפועל יוצא על הכיוונים שבהם יתחזק מעמדנו כתנועה חברתית ופוליטית, כיישובים וכפרטים, המאמינים בחברה צודקת וסולידרית.

"הבחירות ב-29 בנובמבר חשובות ביותר, עלינו לעשות כל מאמץ כדי שתהיה לנו נציגות ראויה לתנועה הקיבוצית וההתיישבותית. ניתן יהיה לעשות זאת רק אם כל אחד ואחת מכם יגיעו לקלפי ביום הבחירות, ואז נוכל לממש את כוחנו הפוליטי. אנו פועלים למען הגדלת מספר הקלפיות בקיבוצים ומודעים לקושי להגיע לקלפיות מחוץ לקיבוץ. עם זאת אני פונה אליכם לעשות כל מאמץ ולהגיע לקלפיות. אשמח לסייע בכל דרך אפשרית.

"ולסיום - בשעה קשה זו, כשנכתבו שורות אלה, עדיין נמצאו מעל מיליון ילדים והורים בקיבוצים, במושבים ובערים תחת אש ובסכנת חיים. גם משפחתי ואני חווינו מעט ממה שחווים תושבי הדרום זה זמן רב, כשחלפו טילים מעל ראשינו באזור ירושלים. זה המקום לחזק את רוחם של תושבי הדרום והמרכז, לחזק את ידי הלוחמים והמפקדים ולקוות שהאיום יוסר במהרה ושנצליח ליצור שקט באזורנו ולפעול למען הסדרים מדיניים בני קיימא".

-----------------------------------------------------------------

פורסם באתר MYNET.

• קודם
• הבא