יש לנו עיתונות של טייקונים, מסורסת, מוטת אינטרסים ומוחלשת

"אלדד יניב היה חלק מהמערכה נגדי", אומר מזרחי בראיון ל-TheMarker. "הוא נתן לזה את ידו. הוא היה חלק מהחמ"לים שהפעילו נגדי היריבים הנחקרים וגורמים בשלטון שהיו על סף חקירה. אותם אנשים העסיקו אנשים מסוגו, או דומים לו, שפועלים באותן שיטות עד היום. 'יועצים לעניינים מלוכלכים', נקרא להם ככה. התפקיד שלהם הוא למצוא חומרים מכפישים או כאלה שיכולים לפגוע ביריב פוליטי או משרת ציבור שמנהל נגדם חקירה. הרוסים קוראים לזה קומפרומט.

"במהלך החקירות שלי חפרו בקרבי כל הקונגלומרטים האלה - לא משנה אם הכוח שלהם היה פוליטי, ממוני או עיתוני - ולא מצאו כלום. הווידוי של יניב מחפיר בעיני, אבל הוא פתח צוהר למכניקה שמאוד יכול להיות שמופעלת עד היום".

שנים אחרי הדחתו על ידי השר לביטחון פנים דאז, גדעון עזרא ‏(ז"ל‏), מזרחי רחוק מלהיות מחוסל. להיפך. בינואר הוא הודיע כי יתמודד על מקום ברשימת מפלגת העבודה בכנסת, וכיום הוא מועמד בפריימריס. מזרחי רוצה לנער טיפה את הסטריאוטיפ שלו כלוחם בשחיתות ולדבר על דברים כמו חינוך או הנושא המדיני, אולם הזיכרונות הישנים מהעבר עדיין מרימים את ראשם מפעם לפעם, במיוחד כשהוא רואה עוד נחקר, עוד נאשם או עוד מורשע - שאת חלקם הוא דאג לחקור או לשים מאחורי סורגים - חוזר לחיים הפוליטיים בקול תרועה.

"הם מחבקים את הנבלות האלה. מחזירים אותם בגדול", הוא אומר בשילוב של זעם ועצב. "זאת תחושת אומללות אדירה, לראות איך מחבקים חזרה אסירים לשעבר, מורשעים עם קלון. מה קורה פה לעזאזל? אם הם עומדים למבחן הציבור, אזי שהציבור נכשל באופן מחפיר בעניין הזה".

מזרחי חב את פרסומו לשנותיו כאימת עברייני הצווארון הלבן, כראש היאחב"ל שהוביל להרשעותיהם של עופר ויעקב נמרודי וגרגורי לרנר, ולאחר מכן כאחד מראשי אגף החקירות הלוחמניים שהיו בישראל, אז גם טיפל בכמה תיקים "קוברי קריירה", כפי שהוא מכנה אותם, בהם החקירה נגד אביגדור ליברמן והחקירות נגד אריאל שרון ‏(ראש הממשלה דאז‏) ובניו.

לבסוף, הודח על ידי עזרא והיועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, בטענה שביצע האזנות סתר חריגות במהלך חקירתו של ליברמן. "בדרך למרכז הליכוד עזרא מזמן אותי לפגישה באיזו תחנת משטרה בדרך, ומודיע לי שהוא מעביר אותי מתפקידי. דקות אחר כך הוא מקבל מחיאות כפיים עזות במרכז הליכוד", הוא מספר.

בתקופתו במשטרה ניצח מזרחי על כמה מהחקירות הרגישות בתולדות ישראל, כמו חקירת ליברמן, פרשות נמרודי ב' וג' והמאבקים הגדולים של בעלי העיתונים אחד בשני. כיום, הוא מתאר ישראל אחרת, כזאת שבה המאבק נגד השחיתות הוכרע במידה רבה לטובת המושחתים ושבה העיתונות, הפוליטיקה והכלכלה כולן נתונות בידיהן של קבוצה מאוד מצומצמת, שעושה ככל שביכולתה כדי לרדוף אנשים כמוהו.

"זה לא מהיום", הוא אומר. "קו פרשת המים במדינת ישראל, ובמיוחד במערכת אכיפת החוק, היה פרשת דרעי, שלמרבה הביזיון חוזר עכשיו לפעילות. שם בראשונה נחצו כל הקווים ונעשה שימוש בכוח פוליטי משחית כדי לסכל חקירות באמצעות תקיפה לגופם של חוקרים ותובעים. מאז זה נהפך להיות חלק מהתרבות השלטונית והנורמטיבית של נחקרינו. זה משהו שנכנס עמוק לתרבות שלנו: מצב מופרך כזה שבו השלטון מייצר דה־לגיטימציה למערכת שאמורה לשמש כזרוע הארוכה שלו"."עיתונות מוחלשת ומסורסת"בימים האחרונים אנחנו מקבלים יותר ויותר סימנים שתיק החקירה נגד ליברמן עומד להיסגר. המפכ"ל יוחנן דנינו אפילו רמז על כך בסוף השבוע.

"החקירה הזאת התחילה ב–2007 - לא לפני 10 שנים, והמשטרה העבירה את התיק לפרקליטות עם מסקנות מוצקות להעמיד את ליברמן לדין בעבירות של שוחד ומרמה, והתיק שוכב כבר שלוש שנים בפרקליטות. ובכלל, למה הוא אמר את המשפט הזה על תיק ליברמן, אבל לא על פרשת הולילנד שתקופתה היתה ארוכה יותר מזו של ליברמן? בגלל שמדובר באזרח פרטי אז היד קלה על ההדק? אבל מההתחלה היה ברור שהאיש הזה יגיע לתפקיד בכיר. עוד מינוי פוליטי מחצרו המבאישה של אריק שרון. אני קורא למה שקורה היום, אם היציאה הזאת באמת נכונה, האי היווני פרק ב'. אותו קברן, רק יועץ שונה".

מה זאת אומרת? תפרט.

"עזוב. אני לא רוצה להמשיך. בוא נגיד שכל החמניות פתאום מסתדרות לכיוון השמש".

נראה שאחרי שעזבת את תפקיד ראש אגף החקירות, המשטרה נהפכה למתונה יותר.

"ההרתעה מחלחלת לתוך המערכות. אנחנו רואים מה קורה, איך פוליטיקאים דורכים ברגל גסה כיום בתוך מערכת אכיפת החוק. ליברמן מחזיק את שני התיקים הכי חשובים לתקינות הממשלה ולאכיפת החוק: ביטחון הפנים ומשרד המשפטים. מירב החקירות בתקופתי היו חקירות יזומות, כלומר, המשטרה אספה את המודיעין ביוזמתה ובנתה את תיקי החקירה סביב צמתי השחיתות שזיהתה. לא המתנו לדו"ח המבקר, או לתחקיר עיתונאי, או למתאבד שיעי כמו אותו עד מדינה בהולילנד. וגם לא חיכינו שליברמן יאבד את התיק שלו לטובת ח"כ אחר.

אז הטענות של יניב נכונות: עם ההפלה שלך הצליח ליברמן לסרס את המשטרה.

"במידה מסוימת זה נכון ובמידה מסוימת זה לא כל כך נכון. זה נכון כי החבורה הזאת שמה יד על האזנות סתר שנגנבו מכלל החקירות - לא רק ליברמן, כל מה שקרה ביחידה והיה קשור לחברים הטובים שלהם. ולא משנה אם זה צ'רנוי או אפל, כולם זאת אותה חבורה. והחבורה הזאת עושה הכל בשביל לשבור את המוסדות האלה, בין אם מדובר בבית המשפט העליון או במערכת אכיפת החוק או במאבק בשחיתות, שמהם לא תשמע מלה בנוגע אליו, כי הם כולם נחקרים בהווה או לשעבר".

אולי זה לא תפקידם בכלל לדבר על מאבק בשחיתות? זה התפקיד של התקשורת?

"לצערי, גם התקשורת כבר משתלבת במרחב הלא סימפטי הזה. ככל שמערכות השלטון ואכיפת החוק הולכות ונחלשות, היה אמור להיות לעיתונות חוקרת ומבקרת עוצמה כבירה - אבל העיתונות שלנו כבר לא שם. היא בטייקוניזציה. אז עכשיו, כשכל המחלקות האלה הולכות ונכשלות, אתה מוצא דווקא עיתונות מסורסת, מוחלשת, מוטת אינטרסים. אפשר לראות את זה בדור ההולך ונעלם של העיתונאי החוקר, או התחקירים העיתונאיים".

זה נשמע כמו רוסיה של פוטין, יותר מאשר כמו מדינה מתוקנת. האם החברה הישראלית עברה פוטיניזציה מבלי שהיא שמה לב?

היא עברה ברלוסקוניזציה ועכשיו אנחנו מתקדמים בצעד נמרץ לפוטיניזציה של מערכת חיינו. בלי הון אין שלטון - זאת השיטה. אני רואה את זה במו עיני בימים אלה, כשאני רואה פלונים בתוך המפלגה שהצטרפתי אליה מבצעים פעילות זו או אחרת שבה טיפלתי במקומותי האחרים ומתרחק מזה כמו מאש.

עד כמה עמוק חדרה השחיתות הזאת לחברה הישראלית?

"מאוד, מאוד עמוק. השיטה הכלכלית, החופשית לכאורה, ראיתי את זה במו עיני, היא משחיתה. כלכלה חופשית זה כשאתה מייצר תחרות, לא כשנכסים אסטרטגיים של מדינת ישראל נמסרים לידיים פרטיות משיקולים שלא תמיד טובת הלאום משחקת בהם תפקיד. המשק כולו מוחזק על ידי קבוצת אנשים ובעלי הון שמחזיקים את הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל, וכל הפירמידות האלה ששולטות על פסי ייצור שלמים במשק הישראלי - כל הרכישות שלהן וההרפתקאות שלהן נעשות מהכספים שלנו. כשהם מפסידים, הם מבקשים מאתנו תספורת.

"זאת כלכלה משחיתה, ששורשיה נעוצים בכך שהמדינה התפטרה מהאחריות שלה לדברים הכי בסיסיים במדינה: עשרות אלפי עמותות משמשות כיום כקבלניות משנה של הממשלה בתחומי הסיעוד והרווחה, אפילו השיטור. לנישה הזאת נכנסים גורמי פשע שנהפכים למוציאים לפועל: הם מבצעים עבורך את הניכיון שטרות, מייצרים את שוק האשראי האלטרנטיבי של הכלכלה הישראלית, חודרים למוקדי האינטרסים של הרשויות המקומיות. השיטה פשוט דופקת את העניין".

"תורמים לי ואני מחזיר"

אז בעצם יש לך פה קליקה, אליטה קטנה של אנשים שיוצאים ובאים בחדרי בחקירות, ממנים ומפטרים חוקרים, שוטרים ומפכ"לים - ויש להם עיתונים.

"נכון מאוד. ואם מישהו לא מבין את הסכנה שבזה ליציבות החברה והמשטר שלנו, בוקר אחד הוא יתעורר למצב שהוא בלתי הפיך".

איך אפשר בכלל להפוך מצב כמו זה שאתה מתאר פה?

"יש הרבה מאוד איים של אנשים טובים בפוליטיקה, במשטרה ובעיתונות. הבעיה היא שאנשים, לא במכוון בדרך כלל, לא בדיוק ששים להכניס את הידיים שלהם לתוך האש כי הם רואים מה קורה לאיש כמוני ולדומים לי, והם רואים ששילמנו מחיר. הבעיה השנייה היא שמאחר שאותם אנשים טובים לא נוהגים לעשות דילים ולשפוך סכומי עתק, הצנטריפוגה הפוליטית מדביקה אותם לשוליים".

אם תיכנס לכנסת תצטרך לשבת עם אותם אנשים שבעבר חקרת וכיום אתה תוקף. אתה, ליברמן, ביבי, תהיו חלק מאותה שיטה, מאותו קאדר.

"בגלל זה החלטתי להצטרף למפלגת העבודה, כי לשיטתי ליברמן הוא הקיצון של תפישת העולם שהביא עמו הליכוד, ואל תטעה: בתור מישהו שיש לו שעות טיסה עם השניים, ביבי וליברמן הם תאומים סיאמיים שהגוף שלהם מחובר במקום הלא נכון".

איך אפשר בכלל להגיע לכנסת מבלי לשחק את המשחק?

"זה קשה מאין כמותו. אני החלטתי מראש לא לקבל תרומות. תורמים לי ואני מחזיר. אני לא רוצה לקחת מאיש שום דבר, לא להבטיח שום דבר, ולא להיות בסביבת עבודה שנוגדת את האג'נדה והסדר יום שממנו באתי. ואם אני רואה פלונים במפלגה שמבצעים פעילות כזאת או אחרת שפעם הייתי חוקר - אני מתרחק מזה כמו מאש. אני רוצה להיות אנטי־תזה לתפישה שאי אפשר לנצח ושאי אפשר להיבחר בלי הון. אנשים מוכנים להגיע בכל מחיר לשלטון, אבל אני לא מוכן בכל מחיר. לומר לך שזה קל? אפילו את דף הפייסבוק שלי אני מנהל בעצמי".

צחי משה, יועץ תקשורת לשר החוץ, מסר בתגובה: "משה מזרחי מונע מאובססיה פתולוגית כלפי אביגדור ליברמן, אובססיה שאף הביאה לכך שהוא הועבר מתפקידו במשטרה, בהתאם להחלטה של היועץ המשפטי דאז אליקים רובינשטיין, שאושרה גם על־ידי בית המשפט העליון, בשל התנהלות לקויה בעניינו של ליברמן ביחס להאזנות סתר לליברמן שתומללו שלא כדין. גם ב'ראיון' זה ההאשמות שמפזר מזרחי כלפי ליברמן הן מופרכות מן היסוד וחסרות שחר, וניתן לראות זאת אפילו בעובדות הבסיסיות ביותר שהוא מציין, שהרי בית המשפט העליון קבע כבר כי החקירה, שמזרחי טוען שהחלה ב-2007, החלה ב-2000".

משטרת ישראל נמסר: "מאבק המשטרה בשחיתות ובפשיעה החמורה ארוך ומתמשך ואינו מותנה בזה או באחר. לאחר סיום תפקידו של ניצב מזרחי באגף החקירות אוחדו אגפי החקירות והמודיעין. הוקם מערך היחידות הארציות תחת להב 433, הועצמה יכולת החשיפה והחקירה, חקירת עבירות בתחום השחיתות השלטונית והפשיעה החמורה עלתה - והתוצאות מדברות בעד עצמן. כל זאת התבצע בתקופת כהונתם של ניצב דודי כהן, יוחנן דנינו ויואב סגלוביץ' כראשי אגף החקירות והמודיעין. טענת מזרחי אודות מינויו של המפכ"ל הנוכחי אינה ראויה להתייחסות ואין לקורא אלא להביע תמיהה על העיתוי שבו בחר להעלותה ערב הפריימריס".

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הראיון פורסם במקור, באתר THEMARKER.     

• קודם
• הבא