בחירות ארציות - מפלגה מקומית
Thank you for rating this article.שינוי שיטת הבחירות יצר מרחב פוליטי מרתק בתוך מפלגת העבודה. המציאות הקודמת ביצרה אזורים, מחוזות וסקטורים בתוך עצמם תוך נתק מהמרחב הפוליטי המפלגתי הארצי. השיטה הישנה גרמה לנציגי סקטורים (קיבוצים, ערבים, דרוזים, מושבים, קיבוצים, מחוזות ואפילו עולים) ליצור מעין אחוזות פנימיות בטריטוריות מוגדרות, אותן חסמו עפ"י רוב, בפני מתמדדים חדשים. כך למשל שלום שמחון נבחר פעם אחר פעם בקולות של מעטים באופן יחסי.
השיטה החדשה, למרות הביקורת הצודקת על-כך שהתקבלה מאוחר מידיי, יצרה בפעם הראשונה מפלגה אחת מקומית ולא ישויות פוליטיות נפרדות.
עד כה רק המתמודדים ברשימה הארצית הגיעו לכול מושב, קיבוץ, כפר או עיר. המתמודדים המקומיים לא חרגו מגבולות אזור הבחירה שלהם. כתוצאה מכך עשרות מהם הבינו לראשונה עד כמה מפלגת העבודה נטועה בהוויה הישראלית המורכבת; אין כמעט ישוב במדינה שאין בו סניפי מפלגה, לצערי לא מדובר במקומות פיזיים, אלא רעיוניים. אני באופן אישי, שב-16 שנות פעילותי במפלגה הייתי הרבה פעמים בהרבה סניפי משנה בכול הארץ, למדתי בפעם הראשונה כי שחברי המפלגה בגוש חלב שייכים לקהילה הנוצרית ארמית, קהילה היסטורית-תרבותית עתיקה וגאה. רבים אחרים גילו שקיימות התארגנויות פוליטיות איכותיות אזוריות, כמו הפרלמנטים של ראשון לציון, הפרלמנט של אלכס גולדפרב שמאחד את המושבים שמסביב לקריית מלאכי לדיונים אידיאולוגיים, כמו הועדות המדיניות-חברתיות של מזכיר המחוז הדרוזי, פהים גאנם. אלו רק דוגמאות ספורות לעומקה, איכותה ושורשיותה של מפלגת העבודה.
השיטה החדשה יצרה רשת חברתית דמויית פייסבוק בין פעילי המפלגה. כך למשל, הייתי עד באופן אישי, היה מפגש בין שני חברי מפלגה האחד ממחוז דרום והשני ממחוז שרון-שומרון. באופן רגיל הם היו מתמקדים בפריימריז אצלם. השינוי בשיטה הוביל אותם לשיחה מרתקת , בתיווכי כמתמודד ואשר בסופה אורי בן משה מרמת השרון, תרם ארבעה מחשבים לעמותת אור לעיוור אותה מנהל אבנר כחלון מקריית גת.
מפלגת העבודה עשתה צעד חשוב לקידום חברה אזרחית אמיתית בעצם שינוי שיטת הבחירות.
חברי הכנסת הבאים של המפלגה עמדו מקרוב על הבעיות והצרכים של ישובי הפריפריה, של הדרוזים והערבים, של המצוקות הקיימות בערים הגדולות. הם גם הבינו שעליהם להיות באמת נציגי החברה הישראלית בכנסת אם ברצונם להיבחר שוב. חברי המפלגה מצידם למדו את ההבדל בין רטוריקה פוליטית גרידא לצרכי בחירות העוסקת בעיקר בכללי ובסתמי, כפי שחלק מחברי הכנסת המכהנים התרגלו אליה, לבין התחייבות מעשית לפתור בעיה מקומית, כמו מעבדות מחשבים בבתי הספר החסרות בישובים כה רבים, הצורך הדחוף להקים אזורי תעשיה חדשים שייספקו עבודה למובטלים רבים, את החשיבות בתשתית תחבורתית החסרה לישובים קטנים ומרוחקים. כאשר המושבניק, הקיבוצניק, הערבי, הדרוזי, החיפאי והקריית גתית, המבקשים את אמון חברי המפלגה, יושבים שעות ביחד בהרבה פאנלים הם משוחחים ולומדים כי מה שמאחד אותם זו מפלגת העבודה המחוייבת כיום יותר מתמיד לצדק חברתי, לשוויון אזרחי וליצור באמת אלטרנטיבה איכותית לשלטון הליכוד ארוך הימים והמיותר.
----------------------------------------------------
עוד על ד"ר שאול ינאי, באתרו האישי.
