האם הכנסת היא בית חרושת לחוקים או משרד יחסי ציבור?

Thank you for rating this article.

בשנים האחרונות אנחנו רואים את התרומה הגדולה של אנשים אשר באים ומרעננים את ספסלי הכנסת. הם באים בשליחות גדולה וראויה במטרה לתרום למדינת ישראל מניסיונם אותו צברו מחוץ לכותלי בית המחוקקים. לרבים מהם זכויות רבות בתחומים ציבוריים בחיי מדינת ישראל: ביטחון, משפט, משטרה וגם התחום העסקי. המשותף לכל אלה, מלבד התרומה המבורכת להשקיע מספר שנים בעתידה של מדינת ישראל, הוא הרצון  לקחת חלק בשינוי שישראל כה זקוקה לו.

בין האנשים החדשים שמבקשים להגיע לכנסת נמצאים גם אנשים אשר צמחו במפלגות עצמם. פעם כינו אותם "אנשי שטח". אותם אנשים לא החליטו ביום אחד "לצלול" לחיים הפוליטיים, אלא חיו את הפוליטיקה כבר מגיל נעורים. בליכוד למשל, ישנה מנהיגות צעירה שצמחה מהבסיס כמו גדעון סער, לימור לבנת ועוד רבים וטובים. במפלגת העבודה יש את איתן כבל, עמיר פרץ ועוד חברים נוספים. ואכן, גם אני כזו.

אני יכולה לספר לכם על עצמי שכבר בגיל 16 הייתי שקועה במסדרונות המפלגה כיושבת ראש נוער "העבודה" בתקופת רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, ושנים לאחר מכן כמנהלת אגף הנוער של המפלגה. כנערה צעירה אשר צמחה במפלגת "העבודה" למדתי בשטח את תהליך החקיקה ואת השימוש בכלים פרלמנטרים כמו שאילתות, הצעות לסקר היום, וועדות הכנסת ועוד. כלים שכל נבחר ציבור טרי שלא בא מהזירה הפוליטית יצטרך ללמוד. שלא יהיה ספק, המעבר מכורסת הטלוויזיה לכנסת ולפוליטיקה הוא מעבר לא קל. לפוליטיקה בכלל ולכנסת בפרט כללים משלהם וספסלי הלימוד מצריכים דבקות במטרה והתמדה. מי שירצה לגזור מיד קופונים יגלה שקופונים מיידיים לא משאירים חותם אמיתי.

 כששואלים אותי למה אני מתמודדת על מקום ברשימת "העבודה" לכנסת ה-19, אני עונה בפשטות: "באתי לעשות עבודה אמיתית". חייהם של חברי הכנסת נשקפים לעיתים רבות דרך עיני הציבור כחיי מותרות, הטבות ופרסום. כמי שחברה 20 שנה במפלגת "העבודה" (והדבר נכון לכל מפלגה עם שורשים) אני יודעת שחבר כנסת הוא פועל במפעל פרלמנטרי למען הציבור בו המלאכה נעשית מדי יום בצורה סיזיפית: קידום הצעות החוק או מאבק בהן, תהליכים פרוצדורלים אינסופיים, עבודת נמלים בוועדות הכנסת, בחינת החלטות ממשלה שמסתירות פגיעות בציבור כמו חוק ההסדרים, טיפול בפניות הציבור הזקוק לעזרת נבחריו ועוד. עבודתו האמיתית, היומיומית, של חבר הכנסת אינה זוהרת - אלא אפורה וקשה. ואת העבודה הזו באתי לעשות. 

חבר כנסת טוב הוא חבר כנסת שיודע לקחת את ה"אני מאמין" שלו וליצוק אותו לתוך מערכת הכלים הפרלמנטרית. בסוף התהליך הארוך הזה, הערכים שהוא תומך בהם יהפכו לחוקים אשר יכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל. כמה פעמים אנחנו שומעים על חבר כנסת זה או אחר שהציע הצעת חוק פופוליסטית רק כי היא הלמה סיטואציה תקשורתית שהייתה בלב השיח הציבורי. השאלה היא מה הסיכויים להעביר את אותה הצעת חוק? מה היכולות שיש לאותו חבר כנסת ליצור את הקואליציות הנכונות לשם כך? המעבר מהקומוניקט להעברת הצעת החוק בקריאה שניה ושלישית על כל הסתייגויותיה הוא לב ליבה של העבודה הפרלמנטרית. כדי לייצר חברה טובה יותר, יש לבחור את הקרבות שאנחנו בוחרים להלחם בהם, להגיש הצעות חוק משמעותיות ולא פופוליסטיות ולהאבק בכל הלב. 

כמי שמכירה את המערכת ועזרה לחברי כנסת רבים להביא את הערכים של מפלגת העבודה אל בית המחוקקים, אני משוכנעת כי הכלים שרכשתי כבר בהיותי חברת מפלגה יסייעו לי מן היום הראשון בבית המחוקקים. בסופו של דבר, כניסתי לרשימת מפלגת "העבודה" לכנסת היא השלב הראשון. מיד אחריה מגיעה האחריות והמלחמה לחוקק חוקים ולהוביל תהליכים. אין ספק שהמארג המשלב בין אישי ציבור שבאים לתרום את חלקם בעשייה הציבורית לבין האנשים שצמחו במפלגה הוא מה שמפעיל את היכולת לשנות סדרים במדינת ישראל והוא זה שיסמן את  חזרתה של מפלגת העבודה כמפלגת שלטון.

"אם תבינו שהשבת ניתנה לישראל, ולא ישראל לשבת — נוכל לחיות ולפעול יחד"
דוד בן-גוריון, 17.10.1950

הרשמה לעדכונים

מאז 2004

כבר 20 שנה, הבמה הרעיונית היא כיכר העיר היחידה עבור חברי מפלגת העבודה.

מצב מפקד

חברי.ות מפלגה פעילים: כ-48,288
לנתונים המלאים | התפקדות

העבודה בסקרים

נכון לתאריך 24.6.24, העבודה-מרצ עם 11 מנדטים (N12), העבודה 5 ומרצ 4 מנדטים (מעריב)
למעקב סקרים

יצחק רבין

התחברות

לפרסום מאמרים

אחד במאי