ישראל מבודדת

שר החוץ האירי, אימון גילמור, הביע לאחרונה את תמיכתו בחרם כלכלי מוחלט על מוצרים שמיוצרים בהתנחלויות. במכתב שכתב ליו"ר ועדת החוץ והמסחר של הפרלמנט האירי, הסביר גילמור כי הוא מתכוון לנצל את כניסתה של אירלנד לתפקיד הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי ב-1 בינואר 2013 כדי לקדם החלטה משותפת של כל 27 המדינות החברות באיחוד לאסור בחוק מכירה של מוצרים מההתנחלויות בגדה המערבית.

"במפגש הבא של מועצת שרי החוץ נבחן את מימוש החלטתנו מחודש מאי (לפיה יש להגביר את האכיפה באיחוד האירופי על מיסוי מוצרי התנחלויות), כתב גילמור. "נבחן האם יש צורך בצעדים תקיפים יותר, שייתכן ויכללו גם חרם על מוצרי התנחלויות. אני שמח שאנחנו שמנו את הנושא הזה על השולחן ואנחנו בקשר עם מדינות אחרות בעניין".

דברי שר החוץ האירי, גם אם לא ימומשו בקרוב מאוד, צריכים להדליק נורה אדומה אצל כל ישראלי. החרמות על ישראל הפכו דבר שבשגרה בצל מדיניות ימנית בריונית שמובילה את מדינות המערב לראות בישראל גרסה מודרנית של דרום אפריקה בשנות ה-80 - מדינה מוקצה, מאוסה ומבודדת. הסירוב העיקש של ישראל לחזור אל שולחן המשא ומתן עם הפלסטינים, המשך הבנייה בהתנחלויות והפעילות הדווקאית אל מול עמדות הממשל האמריקאי, האיחוד האירופי והאו"ם – פוגעים לא רק במעמדנו הבין-לאומי, אלא גם בכלכלה.

הצעדים לצמצום השווקים לסחורות ישראליות החלו בסימון מוצרים מהתנחלויות, והצעתו של גילמור היא בבחינת עליית מדרגה חמורה. אפשר לצפות, שהחרמות על מוצרים שמיוצרים בהתנחלויות יעברו עד מהרה לחרמות על מוצרים שיוצרו בגליל ובנגב, בתל אביב ובירושלים, באופן שיפגע בכיס של כולנו וימוטט את המשק הישראלי.

מפעלים כמו 'פרי גליל' ו'פניציה' שניצלו לאחרונה מפני סגירה לא יהיו רלבנטיים בעוד חמש או עשר שנים, אם לא תשכיל ממשלת ישראל לחזור ולקיים משא ומתן מדיני. ישראל נתפסת כבר היום כמדינת אפרטהייד שסוללת כבישים נפרדים ליהודים וערבים, פוגעת ברכוש ערבי, ומעודדת פעולות 'תג מחיר'. כתוצאה מכך, הקולות הנשמעים בכל רחבי אירופה להחרמתה של ישראל הולכים ומתגברים.

המשא ומתן התקוע עם הפלסטינים, גם אם אינו נחשב לפופולארי במערכת הבחירות הנוכחית, לא נעלם והוא חי ובועט בשיח הבין-לאומי. הניסיון להדחיק את הנושא הוא בבחינת עצירת דימום פנימי עם פלסטר והיעדרותנו מהשיח הבין-לאומי בנושא היא משקולת שמאיימת להטביע אותנו.

לאורך השנים הוכח כי ישנו קשר ישיר בין מדיניות החוץ של ישראל לפתיחות לשווקים בין-לאומיים, לכניסה של משקיעים זרים ולאהדה בין-לאומית שמתבטאת בין השאר בזירת הסחר והכלכלה. במילים אחרות, לא ניתן לנתק את המצב המדיני מהמצב הכלכלי-חברתי. על ישראל לחזור במהרה אל שולחן המשא ומתן, להפסיק את הבניה בהתנחלויות ולחזק את מעמדו של אבו מאזן - המנהיג הפלסטיני האחרון בדורנו איתו ניתן יהיה להגיע להסכם. צעדים אלו נכונים לא רק מוסרית ומדינית, אלא גם כלכלית.

הכותב מתמודד על מקום ברשימת העבודה לכנסת ה-19

• קודם
• הבא