לזכרו של יצחק רבין - מהפך

הימים הם ימי הזיכרון של יצחק רבין וזו הזדמנות טובה להזכיר לעצמנו את שינויי המדיניות שממשלתו הובילה אחרי שמפלגה העבודה זכתה ב- 44 מדנטים והרכביה ממשלת שמאל ב-1992.

ממשלת רבין השניה הגדילה את תקציב החינוך במהלך ללא תקדים ב-70%, חקקה את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, השקיעה סכומים גדולים בתשתיות התחבורה, הקימה מוסדות אקדמיים בפריפריה, הכפיפה את המכללות לפיקוח אקדמי, השקיעה במגזר הערבי בגדול ועשתה מהפיכה במימון הרשויות המקומיות. ממשלתו של רבין, בפעם הראשונה גם הטילה מיסים על רווחי הון.

מה היה מקור כל הכסף הזה שהוזרם להוצאות ציבוריות? מקור הכסף היה תקציב הבטחון שצומצם בעקבות החלטה אסטרטגית לעסוק בעשיית שלום. רבין הבין שאין אפשרות לשמור את תקציב הבטחון כפי שהוא ובו זמנית לתת שרותים לאזרחי המדינה ברמה שמגיעה להם.

היום, כמו אז, ההתלבטות תהיה דומה. כל ממשלה נבחרת, אם זו ממשלת העבודה תחת הובלתה של שלי יחימוביץ' או ממשלת ליכוד-ביתינו תחת בנימין נתניהו, תצטרך להחליט בין תותחים לחמאה. יש רק בעייה קטנה: המדיניות הנוכחית שהיא, באופן פרדוקסאלי מעודדת עימותים ובו זמנית הגנתית ביסודה, יקרה מאוד לאחזקה.

היא מעודדת עימותים כי לא נעשה מאמץ אמיתי ליישב את הסכסוכים הפתוחים, לא עם הפלשתינים בגדה ולא עם הפלשתינים ברצועת עזה. העמדה ההגנתית של הממשלה הנוכחית דורשת המשך ההשקעות וגידולן בתשתיות מיגון עבור האזרחים בדרום שמאויימים על ידי טילים. כמו כן נדרשות השקעות נוספות במערכות הגנה אקטיביות נגד טילים, מערכות שכבר עכשיו הגיעו למימדים מפלצתיים (בהיבט התקציבי): מדינת ישראל מוגנת כעת על ידי יותר משש מערכות טילים שונות.

ממשלת ליכוד-ביתינו לא תוכל לרבע את המעגל, לשמור על עמדות לא מתפשרות מול הפלשתינים,להמשיך בפיתוח מערכות נשק יקרות והשקעות בתשתיות מיגון לאזרחים ובו זמנית להרחיב את המימון של שרותים חברתיים ותשתיות כלכליות כפי שהציבור זקוק לו ודורש. כל זאת בלי להזכיר את האיום האיראני.

ממשלה בהובלתה של שלי יחימוביץ' תעשה מה שרבין עשה ב-1992 – היא תגדיל את ההוצאה הציבורית על מנת לפצות על שנים רבות בהן הקופה הציבורית רוקנה ושרותים חיוניים הופרטו תוך פגיעה בכל האזרחים. היא תוביל מדיניות פייסנית יותר כלפי הפלשתינים, תנהל מו"מ אינטנסיבי על מנת להשיג הסכם שיחליף את הסטוס-קוו ותשקם את מערכת היחסים האסטרטגית עם טורקיה אחרי צמצום ההסגר על עזה, הסגר מיותר שרק גורם לנו נזק.

אין כל סיבה שלא נדבר במפורש על הצורך בעשיית שלום במערכת הבחירות. לא רק שאין סתירה לאג'נדה החברתית/כלכלית שלנו או תחרות עמה אלא יש בכך השלמה וסגירת מעגל: ללא תהליך שלום חי נושם נתקשה לממש את המטרות החברתיות והכלכליות שכל כך חשובות לכולנו. רק מי שמציג כבר עכשיו מצע הוליסטי המדגיש את כל היבטי המדיניות הרלוונטים לשיקום המדינה יכול לצפות לכך שהציבור יראה בו אלטרנטיבה אמיתית לשלטון ויחולל את המהפך שיהווה את הזיכרון ההולם ביותר ליצחק רבין.

• קודם
• הבא