שלי יחימוביץ' מתייצבת מול בנימין נתניהו – 6 הערות
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב שני, 02 אפריל 2012 19:22
- מחבר\ת רונן מאיר
הטעות הראשונה של שלי יחימוביץ'? לא בטוח. כלומר, באינסטינקט כך חשבתי, שהצהרתה כי תתמודד מול בנימין נתניהו על ראשות הממשלה היא יומרנית ויהירה. אבל זה מה שקורה כאשר מגבשים דעות רק על סמך כותרות וציוצים. כדאי לקרוא את מה שהיא כותבת – הנה כאן.
יחימוביץ' פותחת את ההצהרה במילים הפשוטות "מצב פוליטי חדש".
מכאן נובע הכל:
1. הניצחון של שאול מופז משחרר לזירה את האלקטורט החילוני-ליברלי-אשכנזי של קדימה. לציבור הזה יש בעצם רק שלוש אפשרויות: שלי יחימוביץ', יאיר לפיד או מפלגות איזוטריות (שזה כמו להישאר בבית).
למה לתת להם זמן לחשוב ולהתלבט? הם מחפשים חלופה מעשית ורצינית, הם רוצים שדברים יזוזו, הם צריכים דיבור פרקטי ולא רק תיאורטי.
אז הנה, בעוד יאיר לפיד עדיין מגשש את דרכו בין הפייסבוק לסקרים לרשימה שאין לו, שלי יחימוביץ' קוראת את התמונה ומגיעה עם מפלגה עתירת זכויות שעושה קולות רציניים של שיקום.
ההתייצבות מול נתניהו מחלישה מאוד את היריב הכי משמעותי במגזר ומערערת את הפוטנציאל הטבעי שלו. לא מן הנמנע שיאיר לפיד יצטרך לסגור עם יחימוביץ' איזה דיל כדי לא להימחק לגמרי עד הבחירות.
2. בבחירות הבאות יהיה לנושאים חברתיים וכלכליים משקל יתר. אם נתניהו לא יהפוך את המגמה עד אז, לקלפי יגיעו המון אנשים שקשיי הישרדות הם דבר חדש עבורם. זה יוצר ליחימוביץ' פוטנציאל לא מבוטל גם בקרב מצביעים טבעיים של הליכוד ושל המופזית החדשה. גם שאול מופז מבין את זה ולכן הדבר הראשון שעשה אחרי ניצחונו בקדימה הוא לשדר מסרים חברתיים. הנטייה הטבעית של ליכודניקים שאמונם בנתניהו מתערער היא לחפש את הבטחוניסט הבא. שלי יחימוביץ' היתה צריכה למשוך את תשומת לבם לפני שמופז מתבסס.
ההתייצבות מול נתניהו תפסה את הפוטנציאל המופזי (ימני קדימה ונושרי ליכוד) בדיוק ביום שאחרי ועשתה סדר – שלי יחימוביץ' היא הבנצ'מרק של שאול מופז.
3. בפוליטיקה הישראלית היה עד כה רק איש אחד שבונה את עצמו כחלופה לנתניהו – אביגדור ליברמן. עכשיו כבר יש שלושה, יחד עם שאול מופז ושלי יחימוביץ'. למיצוב הזה יש לא רק משמעות ציבורית אלקטורלית אלא גם משמעות פיננסית – שלי יחימוביץ' צריכה להילחם על תרומות ששואפות להיות אפקטיביות ולאו דווקא אידיאולוגיות.
ההתייצבות מול נתניהו מבטיחה שיחימוביץ' לא תגיע למשימות שנוזינג ומינגלינג בלי שיש לה מחויבות לתכליתיזם וביצועיזם.
כמי שממצבת את עצמה בליבה הציונית היא מתחרה על כל הקופה.
4. ציפי לבני נחשבה עד לפני כמה ימים כאשה המובילה בפוליטיקה הישראלית – לא עוד. שלי יחימוביץ' לא השאירה את החלל הזה ריק אפילו שלוש דקות.
יחימוביץ' לא היתה יכולה להרשות לעצמה ולו רבב דיון בינה לבין זהבה גלאון. אי אפשר להעצים את זהבה גלאון שמייצגת שוליים שחלקם הזויים, אבל אפשר להקטין את יחימוביץ' ואת זה היא מנעה.
ההתייצבות מול נתניהו היא בעצם פעולת הגנה מבריקה. אף אחד לא ישים לה את מרצ על הכתפיים, ואם בדרך אפשר לקושש עוד כמה ליברלים (בעיקר ליברליות) מהשוליים הנאיביים של שאריות השמאל – אז למה לא?
5. בעצם ההצהרה של שלי יחימוביץ' נמסרה בניוזלטר לאוהדיה. מובן שמדובר במסר חשוף וברור שהיא ידעה שזה יהפוך לאייטם, אבל הטקטיקה מבהירה כמה דברים. הראשון במעלה הוא מנהיגות.
דברים קורים והציבור שעבורו נתניהו אינו אופציה מבולבל. זה כולל את אוהדיה של יחימוביץ', שאחרי הצטרפותם אליה רוצים לדעת שלא מדובר בעוד מפלגה איכותית שיש לה מה להגיד אבל אין לה מה למכור.
ההתייצבות מול נתניהו מרעננת את הפעילים, ממריצה את המנגנונים וזוקפת את הסנטרים אל מטרה שממילא מניעה אותם. בנוסף, מעכשיו אף אחד כבר לא יוכל לערער את מעמדה במפלגה. להצהרה יש גם אפקט מלכד.
6. כאשר יו"ר מפלגת אופוזיציה מופיע במאהל מחאה זאת הבעת הזדהות. כאשר מועמד לראשות ממשלה מבקר במאהל מחאה זה קמפיין.
ההתייצבות מול נתניהו מאפשרת לשלי יחימוביץ' להחליף הילוך בכל מה שקשור לרטוריקה ותעמולה. עכשיו תראו מה זה ראש אופוזיציה.
***
יאפ, בטווח הקצר זה כל מה ששלי יחימוביץ' יכולה להגיע אליו – אחלה ראש אופוזיציה. מצד שני זה בדיוק מה שיתן לה את הבסיס לנצח בטווח ארוך.
אפשר להניח כי שלי יחימוביץ' מבינה שאין לה סיכוי ממשי להדיח את נתניהו בטווח הקרוב, אבל היא במרתון, ואחרי הבחירות הקרובות יהיו עוד בחירות.
הדבר היחיד שחסר לה כדי לקצר את הדרך הוא שותף בטחוניסטי מובחר. לא מן הנמנע שאחרי הבחירות הבאות שאול מופז יחבור אליה.
המאמר המקורי והמלא, פורסם בבלוג "חופר בקפה" של רונן מאיר בקפה-דהמרקר.
