העבודה איבדה את דרכה

"הגשתי ליו"ר הכנסת מכתב התפטרות מהכנסת. לא עשיתי זאת בלב קל, ואינני חש שמחה או הקלה. ההיפך הוא הנכון, לבי כבד עליי. מפלגת העבודה איבדה את דרכה. בבחירה בין היצמדות לכסא לשמירה על ערכים, אני בוחר בערכים. לצערי הרב הגעתי לנקודה שבה אני חש שאיני יכול לשלב עוד ביושר ובאמונה בין ערכים אלה לבין שירותי בכנסת."

"החלטתי להתפטר מהכנסת לא התקבלה ביום אחד. ידעתי שאם אמשיך לכהן, זו תהיה אשליה כי ביכולתי לשנות את המצב, אך לא כך. אני פורש מכהונתי, אליה נבחרתי ב-96' כי אין לי מפלגה שאני יכול להיות שליח מטעמה, אין לי מנהיג. אינני יכול לפעול ביעילות ולהשפיע מתוך קואליציה העוינת את השקפת עולמי. אני לא סבור שמיציתי, או שאיבדתי את אמוני הכנסת, אלא משום שנתקלתי בדרך ללא מוצא. אני מאמין בחשיבות הזירה הציבורית וביכולתה להשפיע, בדמוקרטיה הישראלית"

"היו קדנציות שהראיתי למה אני מסוגל - ובקדנציה הזו אני לא מסוגל. כשאתה לא יכול להשפיע, בעיניי זה סוג של הונאה. אני לא יכול לעצור פה הרבה מאוד תהליכים שקורים. אין לי את הכוח שהיה לי כשהייתי חלק מקבוצה. אמרתי בזמנו לברק - הגודל פה לא קובע, הנחישות קובעת. תראו איך קדימה מתפוררת. התפיסה הזאת שאופוזיציה זו מחלה - זה דבר נורא. תחשבו איזו תרבות פוליטית, שלאדם אסור לייצג את הציבור בתוך האופוזיציה. אני מבטיח שאם מפלגת העבודה הייתה באופוזיציה, היא הייתה משפיעה פי מאה מאשר בממשלה הזאת".

"זהו צעד לא קל, ואיינני חש שמחה או הקלה. ההפך הוא הנכון. לבי כבד עליי. לפני למעלה מ-30 שנה הצטרפתי למפלגת העבודה, בעת שהצטרפות של צעירים למפלגה לא הייתה דבר פופולרי במיוחד. הצטרפתי למפלגה בחרדת קודש. חשתי גאווה להיות חלק, גם אם שולי, ממפלגה שעשתה היסטוריה והנהיגה את העם. גם היום אני מאמין שהפוליטיקה היא המקום שבו ניתן להשפיע על האומה ולדאוג לרווחת הדורות הבאים. אין מקום ראוי מהכנסת לתרומה של ממש בתחום הציבורי".

"אילו האמנתי שנותרה לי יכולת אמיתית להשפיע הייתי נשאר בכנסת וממשיך להיאבק, כפי שעשיתי לאורך כל שנות שליחותי. ואמנם הנסיבות הפוליטיות הבלתי אפשריות שנוצרו הביאו אותי למסקנה שאינני יכול להשפיע יותר כחבר כנסת בכנסת ישראל".

"מאז נצחונו של רבין והמהפך בשנת 1992 מפלגת העבודה איבדה את דרכה וערכיה. מ-44 מנדטים בשנת 92' שבזכותם זכינו להוביל את המדינה נותרו 13 בלבד בכנסת הנוכחית. איבדנו 31 מנדטים. 70% מכוחנו. איבדנו את אמונו של למעלה מרבע העם. התדרדרנו למצב שהעבודה הרביעית בגודלה. ולמרות הכל לא עושים חשבון נפש ושועטים לכל קואליציה. הממשלה והעבודה זנחו את הערכים הבסיסיים ביותר. בדרך להישרדות כל האמצעים כשרים".

"מהי הדרך הזו שאתם מובילים? על אילו ערכים אתם נלחמים? מה שיקמתם לאחרונה פרט ללגיטימציה של נתניהו וליברמן?".

לכל איש ציבור צריכים להיות קוים אדומים. אסור שההישרדות הפוליטית תהיה בכל מחיר. עבורי הפוליטיקה היא לא בכל מחיר. בשנה האחרונה פעלתי בדרך לנסות להוות אלטרנטיבה אך לצערי הדבר לא הסתייע והגעתי למסקנה שלא יסתייע גם בהמשך. קראו לנו המורדים – אני מעולם לא מרדתי. המפלגה מרדה בערכיה ובבוחריה. אנחנו נאמנים לדרכה של המפלגה. ויתרנו על תפקידים ושררה על מנת להמשיך ולייצג חלקים כל כך נרחבים בעם שמצאו עצמם ללא מפלגה. אם זה נקרא מרד אני מורד גאה".

"בממשלה הנוכחית הישרדות היא ה'בון-טון', ובדרך להשגת יעד ההישרדות כל האמצעים כשרים. פגיעה בשלטון החוק, שינוי כללי המשחק הדמוקרטים הנהוגים בכנסת, ניסיון לפרק ולקנות את האופוזיציה, כניעה לגחמות של קבוצות קיצוניות, מעבר ממדינה שפניה היו לרווחה ולצדק חברתי, למדיניות שאין בה חמלה וכבוד האדם שלה הוא נטל על כתפיי הממשלה. המדיניות הנוכחית עוסקת אך ורק בעקרון היציבות. כל היתר נתון למכירה. למען ההישרדות הזו ממשלת ישראל מוותרת על הדורות הבאים".

"בנסיבות שנוצרו איני יכול עוד לפעול ולהשפיע בדרך שהולמת את הבטחות המפלגה ואת הבטחותיי שלי לציבור הבוחרים. ניסו להדביק לחבריי ולי את תווית המורדים. מעולם לא מרדתי, מעולם לא מכרתי את דרכי למען השררה או למען מנעמי השלטון. ההיפך הוא הנכון. המפלגה מרדה בערכיה ובבוחריה. הניסיון לעשות גזירה שווה בין סוחרי המשרות הוא בבחינת הוספה חטא על פשע. אנו נאמנים לדרכי המפלגה, למען אלו ויתרנו על תפקידים והשררה ופעלנו בנחישות בדרך חוקית, מותרת, על-מנת להמשיך ולייצג חלקים כל כך נרחבים בעם. אם זה נקרא מרד אז אני מורד גאה. איני יכול שלא להתייחס בדבריי לחבריי לשעבר במפלגת העבודה. הואילו בטובכם להסביר לציבור מהי הדרך הזו שאתם מובילים? למען אילו ערכים אתם נלחמים? מה שקמתם לאחרונה פרט ללגיטימציה של נתניהו וליברמן?".

"ההחלטה שלי להתפטר מהכנסת לא התקבלה ביום אחד ואין היא גחמה. התלבטתי במשך תקופה ארוכה, ניסיתי דרכים שונות, פעלתי ללא הרף. המשך הכהונה שלי בכנסת הזו יהיה המשך של אשליה, שכאילו יש בכוחי לשנות את המצב הקיים, ולא היא. אילו היתה לי אלטרנטיבה הייתי ממשיך ונאבק ממושבי בכנסת. אך לצערי זה לא המצב. אני פורש היום, כי אין לי מפלגה שאני יכול לייצג אותה ולהיות שליח מטעמה. אין לי סיעה ואין לי מנהיג. אינני יכול לפעול ביעילות ולהשפיע מתוך קואליציה העויינת את השקפת עולמי".

"לא באתי להתנצח איתו, דעותיי עליו ידועות. הוא בהחלט שר ביטחון ראוי, אבל כיו"ר מפלגת העבודה, הוא הוביל אותה למקום רע מאוד שספק אם ניתן לחזור ממנו".

"אני לא רוצה להיכנס לפרטים. הגעתי למסקנה, לאחר בדיקה מדוקדקת מאוד, שאי אפשר לייצר את האלטרנטיבה שייחלתי לה בדרך מסוימת שאני האמנתי בה, ואני לא רוצה להרחיב מעבר לזה בשלב הזה".

"אני מתפטר כשבאמתחתי נותרת תקווה שתשוקם התנועה וישיבו אותה לדרך המלך. אני מבקש להודות לציבור הבוחרים שנתנו לי את קולם והעניקו לי את הזכות לייצג אותם. אני מבקש להודות לחבריי במפלגת העבודה שהיו לצידי גם בעת שצעדנו במדבר הפוליטי. תמיכתם אפשרה לי לשמור על מצפוני".

"אני מבקש להודות לח"כים ממפלגות שונות שפעלו יחד איתי למען הדמוקרטיה הישראלית ובמיוחד ליולי, לאיתן ולעמיר שאיתם שיתפתי פעולה באופן הדוק בחודשים האחרונים".

"אני בסך הכול מאמין בחיים הפוליטיים. אני מתכוון להמשיך ולהשמיע את קולי ולפעול במסגרות ציבוריות וכפי שאמרתי לא מיציתי. אני מתכוון להמשיך ולהיות פעיל, גם אם זה לא יהיה בתוך כתלי הכנסת, למרות שעליי להתוודות שאני אוהב את הכנסת".

"קדימה היא מפלגת מרכז ימין ואני לא מוצא טעם להחליף את מפלגת העבודה שהייתה לי בית ושם עברתי הרבה משברים. בקדימה אתקל באותם משברים. אני מייצג את מחנה הסוציאל דמוקרטי, מחנה השלום, ואין היום מסגרת שיכולה לייצג את המחנה הגדול הזה. אני מקווה ומאמין שמסגרת כזו תקום".

סיכום דברי אופיר פז - פינס, במסיבת העיתונאים שכינס ב-7 לינואר 2007.

• קודם
• הבא