ואולי אין ברירה?
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים
- נוצר ב חמישי, 23 פברואר 2012 19:47
- מחבר\ת ערן חרמוני
מה לנו האזרחים מהשורה ולשאלת ההתמודדות של מדינת ישראל עם הגרעין האיראני? הרי אין ביכולתו של האזרח הממוצע להכיר את כל הנתונים הרלוונטים ואף אחד מאיתנו לא באמת יודע את התמונה כולה.
בכל זאת, קשה להמעיט בחשיבות של שאלה זו ויכול ואף מדובר בהכרעה הגורלית ביותר שניצבת בדורנו ועל כן הדיון הציבורי העקרוני בסוגיה זו, אף מבלי הצורך או היכולת לצלול אל תוככי הפרטים עצמם, הנו טבעי ואף רצוי.
ואכן, בחודשים האחרונים מתחולל דיון ציבורי ותקשורתי ער בכל הנוגע לתקיפה ישראלית באיראן במהלכו נשמעים לא מעט קולות המכרסמים בלגיטימיות של החלטה כזו וסבורים שתמיט אסון גדול על ישראל.
ברם, עמדתי העקרונית הנה שאל לנו להיות במקום הפוסל על הסף נכונות לפעולה צבאית של ישראל בנושא. בחינת המחיר שישראל תידרש לשלם עקב תגובת איראן וגרורותיה לבדו, מהווה הסתכלות חלקית על סוגיה מורכבת.
בכל החלטה רצינית שכל אחד מאיתנו נדרש לקבל בחיים, אנו מנסים לבחון את מכלול הסיכויים והסיכונים שניצבים בפנינו, בטרם נקבלה. עלינו לזכור כי במקרים רבים, וככל הנראה גם במקרה האיראני, אי קבלת החלטה כמוה כקבלת החלטה ממש.
השאלה הראשונה שעלינו לשאול עצמנו הנה מה המשמעות של נשק גרעיני בידיים איראניות?, שכן מתשובתנו לשאלה זו ניתן ללמוד עד כמה רחוק ישראל צריכה להיות מוכנה ללכת כדי למנוע מאפשרות זו לקרום עור וגידים (ואילו מחירים לשלם). המשטר האיראני אוחז באידיאולוגיה אסלאמית קיצונית וראשיו אף מתבטאים חדשות לבקרים בדבר הצורך שבחיסולה של הישות הציונית.השילוב שבין אידיאולוגיה-הצהרת כוונות ויכולת מבצעית, מחייב את ישראל לקחת בחשבון אפשרות ריאלית שמהמשטר האיראני ייצוק תוכן לדבריו וישתמש בנשק גרעיני כנגד ישראל.
דרך אגב, אינני משוכנע כלל ועיקר כי ההשוואה, שיש מי שמקיים, בין מאזן האימה שהתרחש בימי המלחמה הקרה לבין המקרה של איראן-ישראל, עומדת במבחן המציאות, הן לאור המרכיב האידיאולוגי-דתי שקיים במקרה זה והן לאור אי הסימטריה הטריטוריאלית שקיימת בין הניצים.
ברם, אפילו נלך לתרחיש המקל ובו המשטר האיראני לא יעז להפנות את נשק יום הדין כלפי ישראל אזי אין כמעט ספק שאחזקת נשק גרעיני באיראן תביא לתגובה "טבעית" של מרוץ חימוש גרעיני ברחבי המזרח התיכון כולו, וכך תמצא עצמה ישראל ניצבת בפני שורה ארוכה של מדינות עוינות וגרעיניות במקרה הקל, ונזקקת להתמודד מול סיכון הולך וגובר של זליגת נשק גרעיני לארגוני טרור קיצוניים במקרה הקשה.
בנוסף, עצם קיומו של נשק גרעיני באיראן יפיח תחושת עוצמה וחוזקה בקרב ארגוני הטרור והמחנה הרדיקלי במזה"ת ועלול לקשור את ידיה של ישראל שתעמוד מול איום גרעיני איראני, בבואה לנקוט בצעדים צבאיים כנגד גורמים אחרים ברחבי המזרח התיכון, כל שכן כנגד בעלי הברית הטבעיים של משטר האייתולות.
אם-כן, קיומו של נשק גרעיני באיראן מהווה איום קיומי ממשי על ישראל ולפיכך בבואנו להכריע באם ראוי לתקוף אזי נכון לקחת בחשבון את שאלת התגובה והמחיר שנידרש לשלם עקב התקיפה, אבל נכון לא פחות גם לדעת שיכול ואי החלטה על תקיפה כמוה כקבלת החלטה אשר תהא בעלת מחיר כבד הרבה יותר לביטחון ישראל ואזרחיה.
בל נטעה-קיים סיכון ממשי שתקיפה ישראלית באיראן תביא למלחמה אזורית אשר תגבה מחיר יקר ופגיעה כואבת בישראל-חייליה ואזרחיה, אולם על ישראל אסור, בשום פנים ואופן, לפסול בשל כך באופן אוטומאטי את האפשרות לתקיפה באיראן שכן באם מקבלי ההחלטות יעמדו מול נתונים שיבהירו להם כי חלון האפשרויות לפעולה מוגבל, לא קיימת שום חלופה ממשית ויש לישראל את היכולת המבצעית לגרום בסיכוי סביר נזק מהותי לתכנית הגרעין האיראנית-אזי חלה החובה על המנהיגות הישראלית לראות את הנולד ולהציל, כך ממש, להציל את מדינת ישראל ואזרחיה אפילו במחירים כבדים- שכן בסופו של דבר, זו היא תבנית קיומנו באזור זה: להיות נכונים, באם אין כל ברירה אחרת, להילחם על קיומנו ועל מנת להמשיך ולהתקיים.
דבר נוסף: גם לשיטתם של מתנגדי התקיפה "בכל מחיר" כדאי שתשרור התחושה שישראל מתכוונת לתקוף באיראן-מי יודע, אולי דווקא תחושה זו תביא את הקהילה הבינ"ל לייצר פעולה אפקטיבית שתייתר את הצורך בפעולה צבאית ישראלית על השלכותיה הרבות.
