עתירה כנגד זימון ועידת המפלגה

עתירה 136/09 - בפני המוסד לברור עתירות במפלגת העבודה

העותרים מתכבדים בזאת להגיש סיכומיהם כמתחייב מהחלטת מ"מ יו"ר המוסד הנכבד בעתירה שבכותרת . נקדים ונאמר כי מפאת מחלתו של עו"ד חיים כהן לא נגרר לביבי ההכפשות ולמתן ציונים לחוכמתו של הזה. יצויין כי תגובת המשיבים רצופה גיבובי מילים ומעידה על חוסר הכרותם עם ההליכים הקבועים בחוקת המפלגה או גרוע מכך מעולם לא טרחו לרכוש ידיעה ומיומנות זו מאחר וחסרת חשיבות הייתה היא בעינייהם ומושא לרגלם הגסה.

קבצים מצורפים: נספחים לעתירה, סיכומי טענות המשיבים

העותרים:

1. דניאל ( דני) כהן

2. אמנון זילברמן

3. אורון קליימן

4. אורטל צלח

5. יוסף יוסף

6. רווחה יוספי

7. יואל חסיד

8. יעקוב סינוואני

9. אבנר עוזרי

10. מנחם כהן

המשיבים: 1. השר אהוד ברק,יו"ר המפלגה ושר הביטחון באמצעות ב"כ עו"ד חיים כהן

2. מפלגת העבודה הישראלית

סיכומים ותגובה

העותרים מתכבדים בזאת להגיש סיכומיהם כמתחייב מהחלטת מ"מ יו"ר המוסד הנכבד בעתירה שבכותרת . נקדים ונאמר כי מפאת מחלתו של עו"ד חיים כהן לא נגרר לביבי ההכפשות ולמתן ציונים לחוכמתו של הזה. יצויין כי תגובת המשיבים רצופה גיבובי מילים ומעידה על חוסר הכרותם עם ההליכים הקבועים בחוקת המפלגה או גרוע מכך מעולם לא טרחו לרכוש ידיעה ומיומנות זו מאחר וחסרת חשיבות הייתה היא בעינייהם ומושא לרגלם הגסה.

א. זימון / כינוס מושב הוועידה 5/8/09 שלא כדין:

1. מאחר ובסמוך לאחר הגשת העתירה זומנה לכאורה וועידת המפלגה ומ"מ יו"ר המוסד הנכבד איזכר את כינוס הוועידה לכאורה בהחלטתו, ראשית דבר יתייחסו העותרים לעניין זה.העותרים ייטענו כי בהתאם לחוקת המפלגה,ליו"ר המפלגה אין ומעולם לא הייתה סמכות לכנס/לזמן את וועידת המפלגה ובוודאי אין סמכות לכנס את הוועידה לפקיד החתום על זימון הוועידה בהודעות הSMS (שהרי הזימון נעשה באמצעות מסרונים) סמכות לכנס את וועידת המפלגה בוודאי לא הייתה סמכות ליו"ר המפלגה סמכות להאציל "סמכות שאין לו" לזימון הוועידה לפקיד במפלגה.

2. הסמכות לכנס את וועידת המפלגה הנה סמכות בלעדית המוקנת למרכז המפלגה מכוח סעיף 5ב. לחוקת המפלגה הקובע:

" מרכז המפלגה יכנס את הועידה לכנס נוסף, במשך ארבע שנים, ורשאי המרכז לכנס כינוסים נוספים"

3. סעיף 14 לחוק המפלגות 1992 התשנ"ב (להלן "חוק המפלגות") קובע : "למפלגה יהיה תקנון והיא תתנהל על פיו" ומוסיף בין השאר בסעיף 14(ב)(5) כי התקנון יכלול הוראות בדבר :

"קביעת מוסדות המפלגה, תפקידיהם, הרכבם, סמכויותיהם ודרכי פעולתם.."

4. סעיף 13(א) לחוק המפלגות קובע :

" מפלגה רשומה היא תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית."

5. תקנון מפלגה הנו חוזה בין חברי המפלגה ובין המפלגה לבין חבריה, הוא קובע את המסגרת הנורמטיבית שבצילה חוסים הצדדים לכל דבר המחייב ומזכה את חברי המפלגה (ע"א 835/93 איגנט נ' אגד, פד מט(2)793, ע"א 1795/93 קרן הגימלאות של חברי אגד נ' יוסף יעקב פד נא(5) 433) החברים רשאים להתנות על שינוי התקנון ועל הרוב הדרוש לשנותו, כפי שנעשה בפועל בתקנון מפלגת העבודה הישראלית.

6. הוראות חוקת המפלגה כינוס מוסדות המפלגה בכלל וכינוס ועידת המפלגה בפרט תקפות, לא הותנו שלובוודאי לא הואצלו ליו"ר המפלגה ובכלל זה הוראת סעיף 6א. לחוקת המפלגה הקובעת :

" סדר היום של הוועידה יאושר ע"י מרכז המפלגה ויפורסם לפחות 14 יום לפני כינוסה"

7. סוגיית כינוס מוסדות המפלגה מצאה ביטוי בפסקי דין רבים של מוסד נכבד זה ובהם פסיקת הרכב של 5 דיינים בראשות יו"ר המוסד הנכבד עו"ד מנחם חכמון בעתירה 22/03 כמו גם בפסיקה שלובוודאי לא הואצלה בית המשפט המחוזי.

8. פגמים רבים נפלו בהתנהלות המשיבים לעניין זימון וועידת המפלגה כך לדוגמא מרכז המפלגה לא כונס ולא אישר ת סדר היום אף שעודנו בתוקף עד לבחירתו של מרכז חדש ובוודאי תקף הוא לעניין קידום בחירת המוסדות כפי החלטתו של ביהמ"ש המחוזי בת"א ובית המשפט העליון לעניין אכיפת החלטות המוסד לבחירת מוסדות המפלגה לבחירת הוועידה השמינית.

9. בהקשר זה העותרים רואים לחובה ולכבוד לצטט מהאמור במכתב התפטרותו של יו"ר המוסד לברור עתירות ידידי עו"ד מנחם חכמון ( "אינטרסנט" בלשונו הנמהרת של עו"ד חיים כהן) ( המדבר בעד עצמו) :

"14. גם כאשר מוסדות המפלגה מכונסים, הדבר ע"פ רוב, נעשהלצורך מטרה מוגדרת, שלא בהתאם לחוקה ולתקנונים, מבלי לקבוע בדרך ראויה, סדר יום, מבלי לאפשר לחברים הרוצים בכך, להשמיע דברם, ואף בהתראה קצרה ובאופן שאיננו מכבד את חברי אותם מוסדות.

15. חוקת המפלגה לא אחת הופרה וברגל גסה, דווקא ע"י אלה שהופקדו לשמור עליה ולעשות לקיומה. התרענו על כך שוב ושוב. היו גם מקרים שנאלצנו לקבל החלטות קשות מאוד כנגד אלה שהרשו לעצמם להמשיך בדרכם, תוך התעלמות מחוקת המפלגה ומפסיקת המוסד."

10. והרי בפנינו בדיוק היישום של המודל ההתנהגותי אותו מבקר יו"ר המוסד הנכבד בנימוקי התפטרותו. המשיבים מרשים לעצמם להמשיך בדרכם להתעלם מהחוק ומחוקת המפלגה ומפסיקות מחייבות בית המשפט ושל המוסד הנכבד.

11. כאמור ההיסטוריה של החרות והדמוקרטיה היא בעיקרה היסטוריה של שמירה על כללים פרוצדוראליים, שומרי הסף של החרות והדמוקרטיה. מוסד זה מופקד, בין השאר, על קיום הוראות חוקת המפלגה כאמור בסעיף 32ב.1. בחוקת המפלגה וקיוםנוהלים דמוקרטים תקינים בקבלת החלטות על ידי מוסדות המפלגה לרבות החלטות בענייני ייצוג כאמור בסעיף 32ב.3. בחוקת המפלגה.

12. די באמור לעיל על מנת שהמוסד הנכבד יורה כי הכינוס בטל, ומשום שהזימון נעשה בסמוך לאחר הגשת העתירה העותרים מבקשים בזאת כי המוסד הנכבד יעניק הסעד ויאסור קיום הכינוס הנחזה להיות כינוס הוועידה ב-5.8.09.

ב. "חוקה חדשה" או שינוי הוראות החוקה:

1. כאמור תקנון מפלגה הנו חוזה בין חברי המפלגה ובין המפלגה לבין חבריה, הוא קובע את המסגרת הנורמטיבית שבצילה חוסים הצדדים לכל דבר המחייב ומזכה את חברי המפלגה (ע"א 835/93 איגנט נ' אגד, פד מט(2)793, ע"א 1795/93 קרן הגימלאות של חברי אגד נ' יוסף יעקב פד נא(5) 433) החברים רשאים להתנות על שינוי התקנון ועל הרוב הדרוש לשנותו, כפי שנעשה בפועל בתקנון מפלגת העבודה הישראלית.

2. חוקת המפלגה בהיותה מקור נורמטיבי לניהול החיים המפלגתיים מעוגת בחוק וכחוק היא לנו. שינויים יכול שיעשו בחוקת המפלגה ורק בהתאם להוראות החוקה וכפי שהותנה בחוקת המפלגה בכלל ולגבי סעיפים ספציפיים בחוקת המפלגה בפרט. מרות החוק ומרות הוראות חוקת המפלגה חלים על ועידת המפלגה וכל ציר ועידה.

3. צירי הוועידה שואבים סמכותם מכוח בחירתם ומכוח הוראות חוקת המפלגה בבחינת "הענף עליו הם יושבים". חוקת המפלגה אינה מאפשרת כינונה של "חוקה חדשה" יש מאין. השינויים המוצעים יכול שיובאו רק בהתייחס לסעיפי חוקת המפלגה או בתוספת אך בהתייחס להוראות החוקה וכך הן לגבי הפרוצדורה שיש לקיים והן לגבי הרוב הדרוש לשם אישור השינויים.

4. חוקת המפלגה בסעיף 28א. קובעת כי: " מרכז המפלגה, בסמכות הוועידה, יבחר ביו"ר ועדת חוקה, בממלא מקום יו"ר הועדה ובחבריה." גם סעיף זה נדרס ברגל גסה. וכפי שיפורט בהמשך שוב היו למעשה זה השלכות מרחיקות לכת על מכלול ההתרחשויות שהביאו להמצאת והכשרת הליך, יש מאין, של כינון חוקה חדשה

5. יצוין כי נוסח הצעת החוקה החדשה מדבר בעד עצמו וטוב שלא היה בא לעולם בנוסחו זה המעיד על אווירת "איש הישר בעיניו יעשה" ו"חגיגת ההפקרות" של מובילי הסדר החדש במפלגתנו, כך לדוגמא יו"ר ועדת החוקה, שהנה ועדה בעל סמכות שיפוטית כפי העולה מתקנון נוהל הוועידה:

" התעורר ספק לגבי חוקיות הליך בוועידה לפני שננקט או במהלכו, או לגבי משמעותה או פירושה של הוראה בתקנון זה, תפסוק בעניין ועדת חוקה".

6. יו"ר ועדת חוקה, ניכס לעצמו כסמכות של קבע, בהצעת ההחוקה החדשה את סמכויות ניהול הוועידה המוקנות בחוקה לנשיא הוועידה. ניגוד אינטרסים הזועק לשמיים ומעיד על חוסר תום הלב של מנסחי ומובילי "החוקה החדשה" והסדר החדש.

7. סעיף 29ג. לחוקת המפלגה קובע: " נתעוררה בעיה שאין עליה הורא בחוקה זו, או שנתגלה צורך בתיקון או בשינוי הוראת חוקה, תגיש ועדת החוקה הצעה למרכז המפלגה בנדון." גם הוראות סעיף זה נדרסו ברגל גסה.

8. תקנון נוהל הוועידה קובע לעניין הצעות החלטה בוועידה נוהל מפורט: " הועדה המתמדת תדון בהצעת החלטה פרטית, ותחליט אם לקבל את ההצעה או לדחותה, כולה או מקצתה. החליטה הועדה המתמדת לקבל הצעה, תובא ההצעה, כעומדת בפני עצמה או כהסתייגות להצעת החלטה אחרת, להכרעת הוועידה תוך איזכור שהיא יוזמתו של בעל ההצעה. ההחלטה של הועדה המתמדת בנידון היא סופית ואין עליה ערעור." קרי הסמכות הנה סמכות של הועדה המתמדת למיין לקטגוריות, ואולם יש חובה לדון ולהחליט בוועידה בכל הצעות ההחלטה ו/או ההסתייגויות. אין סמכות למנוע העלאת היסתייגויות, כפי שנעשה בדיונים לכאורה בהצעת החוקה החדשה.

9. בניגוד לעולה מתוך סיכומיו של עו"ד חיים כהן הרואה בדיונים בוועדה לענייני מפלגה חזות הכל, תקנון נוהל הלשכה מכוחו נבחרה הועדה לענייני מפלגה קובע כי הועדה לענייני מפלגה הנה ועדת משנה של לשכת המפלגה. מעמד החלטותיה הנו בגדר המלצה ללשכת המפלגה . החלטות הועדה לענייני מפלגה אינן מחייבות, מצריכות אישור לשכה ובוודאי אין להסמכות מקבילה לסמכות הועדה המתמדת.

10. כל האמור לעיל נדרס ברגל גסה, ובהליך הנחזה להיות הליך לעיבוד הצעת "החוקה החדשה" הופרו כל הוראות התקנונים והחופש להציע הצעות והסתייגויות לוועידה.

11. על יו"ר המפלגה, על יו"ר ועדת חוקה ועל צירי הוועידה בהיותם נבחרים של חברי המפלגה חלה חובת נאמנות. נבחר / איש ציבור הוא נאמן הציבור. לא לעצמו הוא פועל ומעשיו נבחנים באמות מידה של המשפט הציבורי (בג"צ 669/86 רובין נ' ברגר פד"י מא (73) 1).

12. אין חולק כי יוזמת יו"ר המפלגה , ויו"ר ועדת חוקה שלא נבחר כדין לכינונה של חוקה חדשה הנו מהלך גורף ודרמטי בחיי המפלגה אשר עלול לשנות יישותה ואורחותיה הדמוקרטיים . שינוי מהותי ועמוק עד כי הוא מאיים על אחדותה כאשר יש שהניפו את חרב האיום בפילוג ורבים אחרים הביעו התגדותם בע"פ ובכתב.מאות היסתייגויות שטרם התקיים בהם שיח דמוקרטי ראוי בהתאם להוראות חוקת המפלגה ובהתאם לזכות המוקנת לחברי הוועידה.

13. משום השינוי הדרמטי והמהותי על המוסד הנכבד לאכוף בנסיבות העניין את הכללים הפרוצדוראלים על שינוי כה מהותי ובוודאי בעניין זה חלים הוראות ועדת חוקה בראשותו של יו"ר ועדת חוקה דאז וכבוד השופט ביהמ"ש העליון בתיק תשסג/2 ( להלן : ועדת מלצר") שהנן הוראות שעה תקפות מכוח סמכותה של ועדת חוקה עד ימנו אנו כל זמן שמרכז המפלגה או וועידתה לא פסקו אחרת, ושם נקבע לגבי הצעות לשינויים מהותיים בחוקה :

"ב. ... יתר על כן, ועידת המפלגה, חייבת אף לפעול מתוך נאמנות לכל חברי המפלגה, גם מחמת כך, שהיום אין דרך להיבחר לכנסת אלא באמצעות מפלגה. בהקשר זה נוסיף שהחלטנו כבר בעבר, בעקבות הלכות מבוססות של בית המשפט העליון, כי ככלל אין לשנות את "כללי המשחק" משזה החל.

ג. המציעים שינוי בשיטה חייבים אך לתת דעתם לעובדה שבהצעתם טמונים שינויים בכללי הבטחת הייצוג, המעוגנים בחוקת המפלגה ואלה אינם אפשריים, בשלב זה ללא אישור שינויים חוקתיים ראויים.

ד. ההצבעה על ההצעה תיערך בדרך של הצבעה חשאית. יודגש כי לשינוי ידרש רוב מכלל חברי הוועידה, שכן מדובר בשינוי מהותי ביותר בחוקה, (השוו: סעיף 20 לחוק הפרשנות, התשמ"א 1981 ולדרך הנדרשת בשינוי שיטת הבחירות לכנסת) " (להלן : "הלכת ועדת מלצר" המצ"ב ומסומנת כנספח א' )

*הדגשים בקו שלי ד.כ.

14. הוראות ועדת חוקה, "הלכת ועדת מלצר" היו גם למנהג עת נאכפו ויושמו הן בוועידה השביעית בהתייחס להצעות לשינוי שיטת הבחירות לבחירת רשימת המפלגה לכנסת ה- 16 והן בוועידת המפלגה בעניין הצעות לשינוי שיטת הבחירות לבחירת רשימת המפלגה לכנסת ה-17.

15. כאן המקום לשוב ולאזכר כי הלכה פסוקה היא כי : " זכותו של כל חבר מפלגה שהוראות החוקה יקויימו כלשונן וכרוחן, ובית המשפט רשאי להיחלץ לעזרת החבר לאכיפת זכות זו שלו" ( ע"א 189/76 מפלגת העבודה הישראלית נ' אביתר לוין ודוד ליבאי פד"י (2) 265) והעותר מס' 1 נאלץ בנסיבות דומות להעמיד הלכה זו במבחן כפי שניתן ללמוד מנספח ג' המצ"ב ופסיקת כבוד סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי מדברת בעד עצמה.

ג. בחירות למזכ"ל מכוח החלטת הוועידה מיום 10/5/09 וחובת תום הלב והנאמנות:

1. על המציעים שינוי, ובוודאי על יו"רהמפלגה ויו"ר וועדת חוקה מובילי הדיון וההצעות לשינוי, מוטלת החובה לפעול לטובת ולמען חברי המפלגה וחלילה להם מלהפר חובה זו, חובתם זו נגזרת מתוך חובת הנאמנות המוגברת וחובת תום הלב המוגברת החלה עליהםעם בוודאי מרגע שהופרו האיזונים והבלמים במעוגנים בחוקת המפלגה מיד עם התפטרות המזכ"ל וריכוז הסמכויות בידי יו"ר המפלגה אישור הוראת השעה וניהול הוועידה, הועדה המתמדת וועדת חוקה ע"י יו"ר ועדת חוקה תוך ניגוד אינטרסים הזועק לשמיים.

2. "איש הציבור הוא נאמן הציבור. לא לעצמו הוא פועל, אלא למען האינטרס הציבורי הוא פועל. אך טבעי הוא, כי הסכמים והבטחות שהוא נותן נבחנים, על כן, באמות מידה של המשפט הציבורי" "בבג"צ 669/86 רובין נ. ברגר (פ"ד מא (73.)1)

3. מחובת נאמנות זו שאיש הציבור נושא בה נגזרות מספר חובות, כגון החובה להמנע מניגוד עניינים (ראה בג"צ 531/79 סיעת "הליכוד" בעירית פתח-תקווה נ. מועצת עירית פתח-תקוה, פ"ד לד (556 (2), או החובה לפעול מתוך אתיקה ציבורית (ראה זמיר, "אתיקה בפוליטיקה", משפטים יז 261 ,250) מחובת הנאמנות נגזרת גם חובת הגילוי. אכן, מידע המצוי אצל איש פרטי, יחזיקו לעצמו. אין עליו חובה לגלותו אלא אם כן חובת תום הלב מחייבת זאת (על פי סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973). לא כן איש הציבור. מידע המצוי עמו אינו "נכס" פרטי משלו. זהו "נכס" השייך לציבור, ועליו להביאו לידיעת הציבור. עמד על כך השופט ח. כהן בבג"צ 142/70 שפירא נ. הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין ירושלים, פ"ד כה (331 ,325 (1.

4. "הטענה כי באין חובה חוקית לגלות, רשאי אני לכסות ולא לגלות - יכול ותישמע מפי אדם או תאגיד פרטי... אבל אין היא נשמעת מפי רשות הממלאת תפקיד על פי דין. לא הרי רשות היחיד כהרי רשות הציבור, שזו בתוך שלה היא עושה, ברצותה מעניקה וברצותה מסרבת, ואילו זו כל כולה לא נוצרה כי אם לשרת את הכלל, ומשלה אין לה ולא כלום: כל אשר יש לה מופקד בידיה כנאמן, וכשלעצמה אין לה זכויות או חובות נוספות על אלה, או שונות ונפרדות מאלה, אשר הן נובעות מנאמנות זו או הוקנו לה או הוטלו עליה מכוח הוראות חקוקות". הטענה כי באין חובה חוקית לגלות, רשאי אני לכסות ולא לגלות - יכול ותישמע מפי אדם או תאגיד פרטי... אבל אין היא נשמעת מפי רשות הממלאת תפקיד על פי דין. לא הרי רשות היחיד כהרי רשות הציבור, שזו בתוך שלה היא עושה, ברצותה מעניקה וברצותה מסרבת, ואילו זו כל כולה לא נוצרה כי אם לשרת את הכלל, ומשלה אין לה ולא כלום: כל אשר יש לה מופקד בידיה כנאמן, וכשלעצמה אין לה זכויות או חובות נוספות על אלה, או שונות ונפרדות מאלה, אשר הן נובעות מנאמנות זו או הוקנו לה או הוטלו עליה מכוח הוראות חקוקות".

5. כאמור ככל שיו"ר המפלגה ויו"ר ועדת חוקה פעלו בתום לב בועדה הממתמדת ובוועידת המפלגה שהתכנסה ב- 10/5/09, אישרה ועידת המפלגה בנסיבות אותה העת, הצעת החלטה של יו"ר המפלגה ויו"ר ועדת החוקה בנוסח המוצא ביטויו בתמליל פרוטוקול הועידה.

6. מצ"ב נספח ב' - נוסח הצעת ההחלטה / הוראת השעה החתום בחתימת ידו של פרופ' שיטרית כפי שאושר בוועידה. בקליפת אגוז יאמר כי נספח ב' נמסר לעותר מס' 1 במסגרת פגישה עם פרופ' שיטרית ואחרים, שהתקיימה בבית המפלגה ב- 7/5/09 בתום ישיבת לשכה/ ועדה מתמדת שאישרה את נוסח הצעת ההחלטה. תשומת לב המוסד הנכבד לנוסח ההחלטה, ולאלמנטים המודגשים של זמניותה.

7. וועידת המפלגה, בניגוד לאמור בסעיף 34 לתגובת המשיבים מעולם לא החליטה "להביא לכינונה של חוקה חדשה", לו הייתה עושה כן החלטתה הייתה בטלה כי מרות החוק , הפסיקה והחוקה חלים עליה. ראיה לעמימות אף ניתן למצוא בדבריו של יו"ר המפלגה המדבר בלשון רפה "על תיקונים מסויימים" ותוהה בקול רם ומתלבט לכאורה לגבי שינויים, כפי שהדברים מוצאים ביטוים בנספח אותו צרף עו"ד חיים כהן לתגובתו.

8. עוד יצויין כי עו"ד כהן בוודאי עקב מחלתו כנראה שכח הלכה פסוקה הקובעת כי פרשנות לשון החוק ולענייננו פרשנות החוקה הינה פרשנות תכליתית או שמא אף נשתכחה ממנו ההלכות בע"א 54/96, 959/96 הולנדר נ' המימד החדש תוכנה בע"מ פ"ד נב(5) 673 שם נדחתה הבקשה לפרש את התקנון ולתת תוקף ל"כוונתם האמיתית של המנסחים".

9. מנוסח ההחלטה עולה בברור כי ועידת המפלגה החליטה בהוראת שעה להעביר את סמכויות המזכ"ל (שהתפטר בסמוך לפני כינוסה של הוועידה) ליו"ר המפלגה לתקופה זמנית ומוגבלת של 6 חודשים, להסמיך את יו"ר המפלגה להאציל סמכויות אדמיניסטרטיביות כלכליות למנכ"ל באישור מזכירות לשכת המפלגה וכן החליטה הוועידה כי הסמכויות יוחזרו למזכ"ל בתום 6 החודשים, קרי ובשים לב להוראות החוקה כי עד וקודם לתום תקופת הביניים 6 החודשים בהם אוחז יו"ר המפלגה בסמכויות המזכ"ל, על מפלגת העבודה לסיים את כל הליכי הבחירות לבחור מזכ"ל שיקבל לידיו בחזרה את סמכויות המזכ"ל. יצוין כי בחוקת המפלגה קיימת הוראת רציפות לגבי תפקיד המזכ"ל .

10. החלטת הוועידה יושמה באשר להעברת סמכויות המזכ"ל ליו"ר המפלגה ובאשר להאצלה זמנית ל"מנכ"ל משקם". אולם טרם הוחל ביישום החלק המתייחס להשלמת בחירתו של מזכ"ל והחזרת הסמכויות למזכ"ל.

11. יודגש כי מרגע שהתקבלה החלטת הוועידה כאמור, החל למעשה "המשחק" לבחירתו של מזכ"ל המפלגה בהתאם לכללי המשחק הנהוגים בחוקת המפלגה. והלכה פסוקה היא שאין משנים את כללי המשחק משהחל המשחק. העותר מס' 1 הנו חבר מפלגה המעוניין להתמודד על תפקיד מזכ"ל המפלגה. שינוי הכללים בעת הזו פוגע בזכותו להיבחר ובזכות החברים לבחור.

12. שינוי כללי המשחק אגב המשחק, פוגע בעקרונות יסוד של הגינו וכללי צדק ופוגע בעיקרון ההסתמכות הן של ציבור הבוחרים והן של ציבור המועמדים המפלגתי ובוודאי של צירי הוועידה שאימצו את נוסח הצעת החלטה של יו"ר המפלגה ויו"ר ועדת חוקה.

13. כאן המקום לציין כי , בטרם יבשה הדיו על החלטת הוועידה, מאותה עת לא עשו יו"ר המפלגה והעושים במלאכה מטעמו דבר וחצי דבר לקידום בחירתו של מזכ"ל למפלגה כמתחייב מהחלטת הוועידה ומחוקת המפלגה. יו"ר המפלגה והעושים במלאכה מטעמו, ניצלו לרעה את האמון בו זכו ואת חובת תום הלב.

14. זאת ועוד בסמוך להגשת עתירה שבכותרת, פורסמה טיוטאת נוסח "החוקה החדשה", ממנה עולה כי היו"ר שנהנה מהחלק של העברת הסמכויות לידיו, כמו גם יו"ר ועדת חוקה פעלו בחוסר תום לב בוועידת המפלגה ב-10.5.09 .יו"ר ועדת חוקה ויו"ר המפלגה גילו דעתם ותוכניתם ובכל עת חתרו תחת חלק מהחלטת הוועידה כאמור ובטרם יבשה הדיו החלו הם פועלים לאיון אותו החלק מההחלטה המחייב לבחור מזכ"ל ולהשיב לידיו את "הפיקדון", קרי להשיב למזכ"ל את הסמכויות.

15. מנוסח "החוקה החדש" המוצעת ממעשיהם עולה חשש בסבירות גבוהה, כי בעת העלאת ההצעה, ואולי אף קודם לכן, כלל לא הייתה כוונה להשיב למזכ"ל את הסמכויות, משמע הפרו את חובת תום הלב וחובת הנאמנות והציגו מצגי שווא בפני צירי הוועידה על מנת לזכות באמונם ותמיכתם "ולחטוף הצבעה" .

16. בד בבד עם מועד ריכוז הסמכויות בידי יו"ר המפלגה , בתמיכתו ולמען הנצחתו בראשות המפלגה ובמשרד הביטחון, החל תהליך מואץ של פרוק כל מנגנוני המפלגה, תשתיותיה ומערכותיה . ניתן לומר כי בוצעה הפיכת חצר אנטי דמוקרטית בניצוחו של יו"ר המפלגה ( "גואל ישראל – בלשונו של המנכ"ל ההמשקם") המאיימת בחיסולה של מפלגת העבודה, מוסדותיה, חוקתה והשתלטות על נכסיה האלקטוראליים והפיזיים במטרה ליצור יישות מפלגתית אחרת.

17. חשוב לזכור כי אך זה לא מכבר נחלקה מפלגתנו על רקע כניסת המפלגה לממשלה כאשר יו"ר המפלגה, בכל הזדמנות מנוף בדגל ובגרון ניחר מטיח במפסידים אז: כי יש לכבד את החלטת הוועידה ולציית לה מכוח חוקת המפלגה " . זאת גישתו הנורמטיבית המוצהרת , הנסמכת על הוראות חוקת המפלגה,לפחות, מקום שההחלטה נוחה לו אולם מה קורה כאשר ההחלטה אינה נוחה לו?

18. דריסת החוק והחוקה ברגל גסה, נטילת סמכויות שלא כדין ממוסדות המפלגה, ריכוז סמכויות, מצגי השווא, הפרת חובת תום הלב והנאמנות, מניעת בחירתו של מזכ"ל, חוסר שקיפות, הפרת חובת הגילוי וכל המתואר לעיל נועדו לערער את האיזונים והבלמים בדרכם של השנים להביא לקבוירת החוקה והשתלטות על המפלגה , מוסדותיה ונכסיה הפיזיים והאלקטוראליים.

19. בוודאי על רקע האמור לעיל לא ניתן לקבל את "טענת השיהוי" באמצעותה מנסה עו"ד חיים כהן להדוף את העתירה ולגוננן על "הפריצות הפרוצדוראלית" של מרשיו. טענה זו נשמעת מגוחכת ומגוחכת היא לאור כל האמור לעיל.

20. מהטעמים המפורטים לעיל ובעתירה , המוסד הנכבד מתבקש להפעיל סמכותו ולהורות כדלקמן:

1. לאכוף את הלכת מלצר ,

2. ליתן את הסעדים המבוקשים בעתירה,

3. לאכוף את החלטת הוועידה מיום 10.5.09 במלואה

4. להורות על בחירות מזכ"ל המפלגה.

מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה

(-)

____________

דניאל ( דני) כהן

בשם העותרים

• קודם
• הבא