ההבדל בין כלכלת העבודה וכלכלת הליכוד

הציגו ביבי נתניהו (ליכוד) ואהוד ברק (עבודה) את תכניתם הכלכלית לשנים הבאות לאחר שיבחרו לראשות הממשלה.

ביבי כהרגלו הפליג בהבטחות מרחיקות לכת:"...נפחית את המס מהרמה הנוכחית של 46% מס מרבי ליחידים ל-35%. במס חברות נוריד את המס מ-27% ל-18%...נתחיל דווקא מרמות ההכנסה הנמוכות, כי אנחנו מעודדים צריכה שמעודדת צמיחה...".

ההצעה שהציג נתניהו אכן מרשימה ומעניינת, אלא שיש כאן עליה והרבה קוצים בה:

1. המשבר הכלכלי העולמי מזעזע גם את המשק הישראלי, במצב זה הורדה של מסים גורפת, בעיקר מהחברות החזקות והגדולות, וכן מבעלי ההכנסות הגדולות לא תאפשר לממשלה לבלום את הזעזועים בכלכלה. (נא ראה מה עושה ברק אובמה, הוא הכריז שעובדיו לא ישתכרו יותר מ-100,000$ בשנה. כלומר כ-5000$ בחודש).

2. הורדה של הכנסת המדינה מחברות גדולות ומבעלי השכר הגבוה באופן דראסטי סוחף ולא ממויין אל פי מפתחות תואמים, תקטין את תקציב המדינה בכ-20%, דבר שיפגע ביכולתה של המדינה להשקיע בפיתוח תשתיות עתירי מקומות עבודה, ובפרויקטים לאומיים חשובים כמו חינוך, התפלת מים, פריצת דרכים ועוד.<

3. הקטנת תקציב המדינה תפגע באופן מיידי בקבוצות החלשות בחברה הישראלית: בגימלאים, משפחות חד הוריות, בנכים וכל הזקוקים למשרד הרווחה.

4.הפחתת מסים ככלל פוגעת מיידית בכל בעלי ההכנסות הנמוכות, הכנסת מינימום ועובדי חברות כוח אדם, הם לא משלמים מסים, וממלא הפחתת מס לא משפעת אותם.

אכן, ביבי מבטיח לחלק את עור הדוב לכוווולם, מתוך ידיעה שאין לו סיכוי לקיים את הבטחותיו, ואולי רק לגרום למצוקה ולחוסר רגישות וחמלה כפי שכבר חווינו אותה בקפיטליזם החזירי שהוא הפעיל כשהיה האחראי על כלכלת ישראל, ואפילו הצטער על כך.

אהוד ברק הציג תכנית כלכלית סוציאל דמוקראטית, המרחיבה את פעילות הממשלה, משקיעה בתשתיות, מעודדת מפעלים המרחיבים את העסקת העובדים, ועוד.

אני מציע למפלגת העבודה לחדד את הנקודה הזאת ולהסב את הנושא המרכזי של הבחירות להיבט הכלכלי, כי בתחום הביטחוני אין מחלוקת שאהוד ברק הוא האיש.

• קודם
• הבא