לגבש מחדש קו הוגן יותר בכל הקשור לסוגיות פליליות של נבחרי ציבור

הדיווחים האחרונים אודות חבר הכנסת איתן ברושי, והתגובות בעקבות כך במפלגה, מעוררות מחדש שאלות בכל הקשור לסטנדרטים אותם אנו דורשים מנבחרי הציבור וזכויותיהם להוכיח את חפותם.

לצערי, המאבק הציבורי בשחיתות וסביב הסטנדרטים אותם אנו דורשים מנבחרינו מביא איתו גם רבדים שליליים העלולים להוות סכנה לכולנו. הזכות האלמנטרית לחזקת החפות לא ניתנת לנבחר ציבור והוא נדרש לוותר על הקריירה שלו בטרם התקבלה הכרעה בעניינו בידי רשויות האכיפה ובתי המשפט. וכך הוא למעשה מחוסל פוליטית.

בכל משבר יש גם הזדמנות לעשות שינוי. הקו הנכון שראוי לנקוט לטעמי הוא שברגע שנפתחים הליכים פליליים נגד נבחר ציבור הוא מושעה אוטומטית מפעילותו כנבחר כך שימקד את מאבקו בהוכחת חפותו ובינתיים יש מי שממלא את מקומו( לדוגמא: בכנסת הבא בתור ברשימה נכנס זמנית במקום חבר הכנסת שמתנהלים נגדו הליכים פליליים עד לסיומם). אם הורשע בפסק דין סופי בעבירה שיש עמה קלון או נגזר עליו עונש מאסר בפועל מודח אוטומטית מתפקידו ואם לא התקיים אחד מהתנאים הללו כשיר לחזור לתפקידו. 

המפלגה צריכה לאמץ קו זה בחוקתה ובחקיקה בכנסת.

אבל בשום פנים ואופן לא לדרוש מנבחר ציבור לעזוב סופית את עיסוקו בטרם הסתיימו ההליכים נגדו.

אני מקווה אישית שפרשת ברושי תסתיים במהרה.

• קודם
• הבא