האופציה הפדרלית של שמעון פרס
Thank you for rating this article.וזאת לדעת, מאז מלחמת ששת הימים כיוון שמעון פרס לאופציה מדינית פדרלית או קונפדרלית. עם ירדן או בלעדיה.
בתפישתו ומשנתו שבאים לביטוי במאמרים אין ספור שפרסם בארץ ובעולם ובנאומיו עתירי החזון שנשא פעמים אין ספור ובשיחות הרבות שקיים בנושא זה עד ראשית שנות ה 90 של המאה הקודמת, מדינה פלסטינית עצמאית בגדה וברצועה היוותה עבורו סדין אדום ואין לתת יד לכינונה
הוא ראה במדינה פלסטינית עצמאית בגדה וברצועה סכנה אסטרטגית קיומית ובטחונית למדינת ישראל. הוא לא האמין גם במדינה פלסטינית מפורזת בגדה וברצועה שגם היא בתפישתו תהיה מוקד עמותים וסכסוכים אין ספור עם ישראל.
בשונה מאישים בכירים אחרים במפלגת העבודה בעשורים שלאחר מלחמת ששת הימים שדברו על פשרה טריטטריאלית עם ירדן, ברוח ובקווי "תוכנית אלון", הוא פעל והציג את תפישת "הפשרה הפונקציונלית" כהגדרתו אותה הוא משרטט ומפרט בספרו "כעת מחר" בהשתתפות חברו העתונאי חגי אשד ז"ל ", שיצא לאור בשנת 1978. בספרו זה הוא מקדיש מקום נרחב לאופציה הפדרלית. הוא משרטט חזון פדרלי קנטונלי מקיף לארץ ישראל בשלמותה לצורך קידומה והעצמתה של מדינת ישראל כאחת המדינות המפותחות בעולם שתקדם ותתקדם על בסיס חזון פדרלי לשלום אמת מושתת על "יחסי שכנות שווים", קרי, "שכנות פדרטיבית" כהגדרתו בארץ ישראל.
ביתר פירוט, בספרו שמעון פרס מקדיש פרק מרכזי לצורך בכינון דרג של ממשל אזורי מושתת על קנטונים במדינת ישראל שיש בה מענה גם לקידום שלום ובטחון מתוך הבטחת בטחונה של מדינת ישראל וצביונה כמדינה יהודית, דמוקרטית בגבולות שלום ובטחון מירביים. להלן קטע קצר מספרו בנושא האופציה הפדרלית המיטיב לתמצת חזון פדרלי מדיני זה של שמעון פרס.
וכה כותב שמעון פרס בספרו "כעת מחר" בפרק בחלק הדן בנושא תשתית לשלום ובטחון
"מדינת ישראל היא מדינתם של תושביה, יהודים ולא יהודים. לעתיד לבוא היא תוכל להיות בקונפדרציה ישראלית – ירדנית – פלסטינית או בפדרציה ישראלית בין הים לירדן שיהיו בה אזורים אוטונומיים יהודים וערביים.
אין ישראל יכולה לחזור – ודאי שלא מבחינת הגנתה – לרצועת חוף שרוחבה 14 ק"מ.
במה שאי אפשר לחלק מוטב לשתף פעולה.
מסגרות של שיתוף פעולה – צבאי, מדיני וכלכלי – עם יסודות פדרליים, אוטונומיים וקהילתיים. יאפשרו לכולנו להיחלץ מן הסתירה העמוקה שאנו נתונים בה ולבנות יחד קיום בשלום.
כל הסדר מדיני סופי בדבר גורלם של השטחים המוחזקים בארץ ישראל צריך להתבסס על כמה עקרונות אוטונומיים ופדרטיביים שהם גלויים לעין כבר עתה: גבול פתוח, נוכחות צבאית ישראלית כדי שלא ייעשו השטחים בסיס ללוחמה פוליטית, צבאית ומחתרתית נגד ישראל ונגד ירדן, תשתית משותפת בתחבורה, בתקשורת, באנרגיה ובמים, שוק כלכלי משותף, קשר כלכלי, חברתי, תרבותי ומדיני עם ירדן. ניהול עצמי של האוכלוסיה בשטחים בזיקה מתחזקת לירדן, הבטחת האינטרסים הדתיים ההסטוריים היהודים, הבטחת האנטרסים התרבותיים הדתיים המוסלמים בישראל ( מקומות קדושים ומקומות פולחן ), הבטחת שגשוגם של הישובים היהודים בשטחים, הבטחת שגשוגה ופיתוחה של ירושלים מאוחדת בריבונות ישראל,עם מתן חופש ואחריות לניהול עצמי לפולחנן של דתות שונות ושמירת מקומותיהן הקדושים, עם הבטחת זכויות תרבותיות, חברתיות, ומוניציפליות לתושבים הערבים שבעיר, לרבות זכותם להחזיק באזרחות ערבית.
"שכנות פדרטיבית", "שכנות של שווים"
כבר הרעיונות האלו באים לידי ביטוי במדיניות הנוהגת כיום בשטחים המוחזקים ובירושלים. אולם הם מחייבים ריענון, לשם שיכלול דיאלוג המעשים והמציאויות שבינינו לבין האוכלוסים הערבים.
כל פתרון מדיני שיבוא מחייב אותנו לחתור לחיי "שכנות של שווים" במקום "שכנות של שולטים ונשלטים", בניסוח אחר – "שכנות פדרטיבית".
הדבר מחייב שינויי גישות בסיסיות ביחסי המשק והחברה שבין ישראל לאוכלוסי השטחים בתחומים כגון: חשבונאות לאומית, תקציב, החזרי מיסים, תנאי עבודה, רמת שירותי הממשלה ועוד". עד כאן תמצית מתוך "כעת מחר".
אודה, אני מעיין בספר זה של שמעון פרס מפעם לפעם שכן בכללותו זהו ספר עתיר חזון בכל תחומי חיינו, גם לימים אלה ולימים שיבואו בעתיד. ניתן ללמוד מספר זה על גודל חזון ומורשת שמעון פרס, האיש והמדינאי, פרס. עצם שם הספר"כעת מחר" הלקוח מאחד מספרי התנ"ך אומר זאת.
אודה, כאחד מתלמידיו ומעריציו הרבים של שמעון פרס בימים אלה של עוני ודלות מנהיגותית ואידיאולוגית בתנועת העבודה ומפלגת העבודה ובמערכת הפוליטית הישראלית בכללותה שמעון פרס וספרו "כעת מחר" הם עבורי מקור השראה והנעה בפעילותי הצבורית והמפלגתית.
בימי אבל אלה על לכתו מאתנו של שמעון פרס, לאחר 70 שנות עשייה בלתי נלאית מעוררת הערצה והשראה, למען מדינת ישראל, נתונה המלצתי לכולנו ובראש ליו"ר המפלגה ומנהיגיה, כמו גם לפעיליה, לעיין בפרקי ספר זה. יש בו הרבה חזון למצע תנועתי עדכני רלוונטי לימים אלה שיפיח רוח חדשה וחיים חדשים ברחבי מפלגת העבודה ובקרב חבריה ופעיליה הרבים הצמאים וכמהים למפלגת עבודה חדשה שתחזור ותנהיג את מדינת ישראל.
במיוחד אני מכוון לפרק בספר "כעת מחר" הדן בפירוט בכינון דרג ממשל פדרלי אזורי קנטונלי במדינת ישראל עם אופציה לקדם מבנה ממשל פדרלי בארץ ישראל בשלמותה וגם למתן מענה בשורה של סוגיות לאומיות אשר קצרה ידו של הממשל המרכזי בישראל וממשלת ישראל וראשה כיום לתת בגין מבנה מסורבל, בירוקרטי וחסר חזון בסוגיות לאומיות ובראש, סוגיית הדיור, יישוב הנגב והגליל, מזעור העוני והפערים החברתיים, הבטיחות בדרכים, האלימות והגזענות, העצמת ירושלים, הגברת גלי העלייה, יחסי דת ומדינה ועוד.
והערה לסיום, מאד כאב לשמוע שעות אחדות לאחר שנודע ברבים דבר לכתו, את הודעת דובר הרשות הפלסטינית שהגדיר את שמעון פרס כ"אחראי להריגת אלפי פלסטינים ולמפעל ההתנחלויות".
עבורי הודעה פלסטינית רשמית זו על לכתו של שמעון פרס שכה התמסר לקידום השלום ונתן אמון מלא ברשות הפלסטינית יותר מכל אחד אחר, זו הוכחה ניצחת שהרשות הפלסטינית כיום איננה עוד פרטנר לשלום כפי ששמעון פרס האמין ועת להתנתק ממנה ולפעול עם מנהיגים חלופיים על בסיסה של האופציה הפדרלית קנטונלית שגם שמעון פרס הציג אותה.
ימים אלה הם ימי אבל על לכתו של אחד המדינאים הגדולים של ישראל אך גם ימים של חשבון נפש לכולנו. על כן עת לכולנו לבחון מחדש את תפישת 2 המדינות ולבחון מעבר לאופציה הפדרלית קנטונלית ששמעון פרס היה מהוגיה הבולטים בשנים עברו.
פרס: מתווה דרך ופורץ דרך
בראייה זו הצופה קדימה, לדידי שמעון פרס צריך להיחקק אצל כולנו כמתווה דרך ופורץ דרך בתחומי השלום, הבטחון, ההתיישבות, הכלכלה, החינוך, העלייה, המדע, הטכנולוגיה, הבטחון, התרבות, העלייה וקליטתה, קשרי ישראל – תפוצות וקשרי ישראל עם מדינות המזרח התיכון והעולם.
אך בעיקר מתווה דרך לגיבוש ואימוץ מבנה ממשל פדרלי דמוקרטי ומעבר לשיטת בחירות יחסיות קנטונליות בישראל שיש בו אפשרויות למענה גם לעתיד ארץ ישראל בשלמותה במסגרת של "פדרציה ישראלית" שתיכון עד נהר הירדן וללא רצועת עזה,
נזכיר רצועתע זה הינה כיום מדינה עצמאית בגין יציאת ישראל ממנה, מהלך אסטרטגי שגם הוא לא היה מתרחש לולא שותפות ומעורבות פעילה של שמעון פרס כשר בכיר לצידו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון ז"ל.
הערה: אריה הס, כותב רשימה זו ממש יו"ר משותף של תנועת הפדרציה יחד עם עמנואל שחף.
