ארץ ישראל הפדרלית כבר כאן

ארץ ישראל הפדרלית כבר כאן.

מדינת ישראל יחד עם חבלי יהודה, שומרון ובקעת הירדן, ללא רצועת עזה, צועדים ומנותבים לצמיחתן והתגבשותן כמדינה וקהילייה פדרלית אחת.

בראייה של קביעה זו, ישראל כמדינה פדרלית תהיה המדינה הפדרלית ה 28 בעולם, בליגה אחת עם מדינות מפותחות בהן, שווייץ, ארה"ב, אוסטרליה, גרמניה, קנדה, בלגיה ועוד.

תשכחו מחזון ארץ ישראל השלמה עם זכות הצבעה ליהודים בלבד, תשכחו מחזון חלוקת הארץ ל 2 מדינות שבירתן ירושלים, תשכחו מתכניות ההפרדה למיניהן.

נרצה או לא נרצה, נאהב או לא נאהב, ארץ ישראל בשלמותה נעה בבטחה בדרך מלאת מהמורות ומכשולים, המובילה לצמיחתה והתהוותה כארץ ישראל הפדרלית, תחת ריבונות מדינת ישראל וחוקיה.

שורשי הפדרליזם בארץ ישראל בשלמותה בעבר הרחוק והקרוב

קצת היסטוריה רחוקה וקרובה יותר.

כבר בעברה הרחוק, ארץ ישראל בשלמותה קמה כפדרציה. 12 שבטי ישראל לאחר הכנה ארוכה ומפרכת של משה ובהנהגת ממשיכו ויד ימינו יהושע בן נון כבשו והתיישבו בארץ ישראל ואורגנו בידו במבנה פדרטיבי קלאסי. הם היוו פדרציה של 12 שבטי ישראל, כל שבט באזור מוגדר של ארץ ישראל בשלמותה, כולל הרי מואב והגלעד ממזרח לירדן, שהוקצו לכל שבט בידי יהושע בן נון. אם תרצו, הם היוו פדרציה של 12 שבטי ישראל, דגם פדרלי מדיני ראשון מסוגו בעולם. יחד הם פעלו במסגרת מבנה פדרלי מושתת על 12 קנטונים. בראש כל שבט – קנטון, נשיא השבט. כל שבט – קנטון ניהל את חייו ביומיום באופן עצמאי ולעת צרה חיצונית הם חברו יחד תחת הנהגה של שופט והרחיקו את הסכנה. מבנה מדינתי פדרטיבי זה של עם ישראל בראשית ימי בית ראשון פעל עד למעבר למבנה שלטוני בראשות מלך.

בעקבות הצהרת בלפור, בין 2 מלחמות העולם, החל משנות ה 20 ועד מחצית שנות ה 40 במאה הקודמת, כינון פדרציה יהודית – ערבית, בעיקר לפי דגם הפדרליזם השוויצרי וגם דגם הפדרליזם הבלגי הוו נושא מרכזי בווכוחים והדיונים בתנועה הציונית ובמפלגות הציוניות הדומננטיות.

מובילי ומקדמי זרם הציונות הפדרלית בגרסאות שונות היו זאב ז'בוטינסקי, דוד בן גוריון, חיים ווייצמן, ואיש אמונו אביגדור יעקובסון, מרדכי בנטוב, שלמה קפלנסקי, איתמר בן אבי ועוד. בשיח החם שהתנהל על דמות ארץ ישראל הפדרלית נטלו חלק גם ברל כצנלסון, חיים ארלוזורוב, משה בילינסון ואחרים.

עיקר הווכוחים אודות הדגם הפדרלי הנכון לארץ ישראל בשלמותה באותם ימים התנהלו בתנועת העבודה.

החלטת עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947 על הקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית בארץ ישראל בשלמותה שתהיינה באחדות כלכלית, מעין קונפדרציה,משהו קרוב לאיחוד האירופי.

החלטה זו של עצרת האו"ם מגובה גם במגילת העצמאות, בה נקבע שמדינת ישראל תפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה.

מלחמת העצמאות והכרזה על הקמת מדינת ישראל יצרו הפוגה בדיונים אלה שנמשכה עד יוני 1967.

בעקבות מלחמת ששת הימים ותוצאותיה, ארץ ישראל בשלמותה, לאחר 2,000 שנות גלות, חזרה והפכה ליישות וקהילייה מדינית כלכלית תחת שלטון וממשל ישראלים.

בעקבות הסכם אוסלו וכינון הרשות הפלסטינית, ארץ ישראל בשלמותה הפכה למעין קונפדרציה ישראלית – פלסטינית א סימטרית ששקעה בעימות רווי שפיכות דמים וטירור בשל אי יכולת 2 הצדדים לקדם הסדר שלום על בסיס חזון חלוקת הארץ ל 2 מדינות.

בעקבות יציאת ישראל מרצועת עזה שהובילה גם להתנתקות רצועת עזה מהרשות הפלסטינית התכווצה קונפדרציה זו וברצועת עזה צמחה יישות ועיר מדינה עצמאית בראשות חמאס שבוחר בדרך של עימות חסר פשרות ורסן הולך ומתעצם עם מדינת ישראל. במקביל, חותר חמאס גם תחת שלטון הרשות הפלסטינית בגדה ומבקש לבוא במקומה ולנהל את מלחמת הפלסטינים שהוא מקדש כנגד מדינת ישראל גם משטחי יהודה, שומרון ומזרח ירושלים.

ארץ ישראל בשלמותה - סוג של יישות וקהילייה פדרטיבית – קונפדרטיבית

תוצאה בולטת ממציאות זו, מדינת ישראל וערביי יהודה ושומרון עד נהר הירדן חוברים אט אט בתהליך מובנה ומורכב, כמעט בלתי נראה, עתיר עימותים ומשברים, בלי שהן מתכוונות וחפצות בכך, מתגבשות עוד ועוד לדגם מדינתי קהילייתי מאוחד במסגרת של מבנה פדרטיבי

כללית, פדרציה ארץ ישראלית זו מושתתת כיום על 4 עוגנים פדרליים עיקריים: עוגן כלכלי, עוגן בטחוני, עוגן של שיתופי פעולה אזוריים ומבנה שלטוני פדרלי.

במישור הכלכלי, ארץ ישראל בשלמותה היא קהילייה כלכלית ממוזגת, לא ניתנת להפרדה.

די אם נציין ש 85% מהייצור הפלסטיני התעשייתי והחקלאי ביהודה ושומרון מוצא דרכו לשווקים הישראלים. מכלל כ 800,000 עובדים פלסטינים המהווים את כוח העבודה הפלסטיני ביהודה ושומרון, מעל 250,000 פלסטינים מועסקים ישירות בישראל ובישובים הישראלים ביהודה ושומרון ובקעת הירדן.

השקל הישראלי הוא מטבע נוהג גם ביהודה ושומרון. מחצית תקציב הרשות הפלסטינית מקורו בכספי מיסים של העובדים הפלסטינים בישראל שישראל גובה מהם ומעבירה ישירות לקופת הרשות הפלסטינית.

במישור הבטחוני השליטה הבטחונית ביהודה ושומרון נתונה בידי צה"ל וזרועות בטחון ישראליות אחרות ולנוכח סכנות האיסלם הקיצוני ובעיקר חמאס, זה לא עומד להשתנות.

במישור האזורי, מעל 300,000 פלסטינים במזרח ירושלים הם אזרחים ישראלים ורובם אינם נכונים להחליף אזרחות ישראלית זו עם כל חסרונותיה באזרחות של מדינת פלסטין.

בחבלי יהודה, שומרון ובקעת הירדן מתגוררים בתפזורת ב 160 ישובים עירוניים וכפריים מעל 400,000 מתיישבים יהודים אשר לא ניתן לפנותם עוד.

באזורים משיקים שונים קיימים שיתופי פעולה על בסיס אזורי, דוגמת שיתוף הפעולה בין נפת ג'נין ומועצה אזורית גלבוע.

בגדול, ארץ ישראל בשלמותה היא כיום קהילייה רב לאומית, רב תרבותית ורב לשונית.

עם זאת, מדובר בקהילייה פדרטיבית דו שלטונית, דו ראשית, א סימטרית, בעימותים מדיניים מחריפים, רחוקה מאד מלהיות שוויונית וללא כל מודעות לכך שנגזר על מרכיביה השונים להתפתח ולצמוח למדינה פדרלית אחת בארץ ישראל בשלמותה במבנה פדרלי כזה או אחר.

האצת צמיחת ארץ ישראל בשלמותה כמדינה פדרלית שוויונית מפותחת

באין כל אופציה מדינית אחרת על הפרק ועל רקע גלי טירור הולכים ובאים, עיצוב ארץ ישראל בשלמותה כמדינה וקהילייה פדרלית ממוזגת, שוויונית, מפותחת בולטת עם רמת חיים ואיכות חיים ברמה מערב אירופית זה כיום צורך אסטרטגי ראשוני במעלה של מדינת ישראל.

מתוך לימוד ובחינה של דגמים מדינתיים פדרליים שונים מוצע לאמץ את דגם הפדרליזם הנוהג בשווייץ שהוא מתקדם ומוצלח מסוגו בעולם.

המעבר המוצע למבנה פדרלי נוסח שווייץ, קרי, למבנה של קהיליה ומדינה פדרלית מפותחת, שוויונית ודמוקרטית לרווחת כל אזרחיה, יהודים כערבים, צריך להיעשות בתהליך רב שלבי ארוך שווח, בצורה זהירה ומובנית בדרך של בניית רכיבים פדרליים נוספים, בהם:

• גיבוש חוקה אחת, משותפת ומוסכמת על רוב תושבי ישראל וערביי יהודה ושומרון.
• ניסוח חזון קהילייתי מדינתי משותף,
• כינון דרג ממשל אזורי קנטונלי מושתת על מערך בן 30 קנטונים יהודים וערבים,
• מעבר לשיטת בחירות יחסיות קנטונליות
• כינון בית נבחרים נוסף, מועצת הקנטונים.
• טיפוח קשרי גומלין ושיתופי פעולה בין קנטונים יהודים וקנטונים ערבים ופלסטינים.
• שיקום כלכלי – חברתי של מחנות הפליטים והבדווים בנגב, ירושלים, יהודה ושומרון.
• גיוס הסכמה לאומית רחבה פנים ישראלית ובקרב הפלסטינים ביהודה ושומרון.
• הכרה ותמיכה בינלאומית רחבה בכינון ארץ ישראל בשלמותה כמדינה פדרלית.
• קידום מפעלי פיתוח משותפים עם מדינות שכנות, בעיקר ירדן ומצריים.
• קידום רצועת עזה כיישות ומדינה עצמאית חברה באו"ם ומוסדותיו.
• גיבוש הבנה והסכמה שהאוכלוסיה היהודית תמשיך לטפח קשריה המיוחדים עם יהודי התפוצות בעוד ערביי הארץ יטפחו קשרי גומלין דומים עם העולם הערבי והמוסלמי והדרוזים יטפחו קשרים מיוחדים עם קהילות הדרוזים בסוריה ולבנון.

ארץ ישראל הפדרלית: 10 מיליון תושבים במדינה אחת, היא מדינת ישראל

סטטיסטית, ארץ ישראל הפדרלית, או אם נרצה, מדינת ישראל כמדינה פדרלית עד נהר הירדן וללא רצועת עזה, תשתרע על שטח בהיקף כ 28,000 קמ"ר עם אוכלוסיה בהיקף כ 10 מיליון תושבים יהודים וערבים, מהם, 6.7 מיליון יהודים וכ 3,3 מיליון ערבים, בהם, כ 130,000 דרוזים, 150,000 ערבים נוצרים, וכ 200,000 בדווים.

התפלגות האוכלוסיה באחוזים, 66% יהודים וכ 34% תושבים מקרב מגזרי המיעוטים.

בראייה של התפלגות הייצוג בכנסת, בין יהודים וערבים, כ 30 – 35 חברי כנסת ממגזרי המיעוטים כולל המגזר הדרוזי לעומת כ 90 – 85 חברי כנסת יהודים.

לסיום, כינון ארץ ישראל בשלמותה, כארץ ישראל הפדרלית, כמדינה וקהילייה פדרלית היא מדינת ישראל, זה האתגר הגדול שניצב בפני מדינת ישראל כיום.

אין מנוס וצריך להציב אותו בראש סדר היום של ישראל וסדר הקדימויות שלה, עם כל החששות והמוקשים שבדרך וכאלה לא יחסרו.

הבשורה הלאומית והבינלאומית היוצאת ממהלך אסטרטגי מכונן זה, מדינת ישראל מכריעה על קץ ל"כיבוש" ועל הצטרפות לליגת המדינות הפדרליות המפותחות והמובילות בעולם, בראשן, שווייץ, ארה"ב, אוסטרליה, גרמניה וקנדה,

זו גם תשובה ישראלית ישימה ליוזמה הצרפתית לכינוס ועידה בינלאומית בפריז וליוזמות הרשות הפלססטנית לכפות את פתרון 2 המדינות שמנציחות עוד ועוד את הסטטוס קוו וגלי הטירור ומטרפדות כל יוזמה חלופית להעלות את 2 הצדדים על דרך ריאלית לחיים משותפים ועתיד משותף שנגזר עליהם לטפח אם חפצי שלום הן.

הערה: אריה הס, כותב רשימה זו יחד עם עמנואל שחף עומדים בראש התנועה לממשל אזורי בארץ ישראל המקדמת את חזון ארץ ישראל הפדרלית לפי הדגם השוויצרי.

• קודם
• הבא