ככה נראה ליכוד ב?

שלום לכל מי שמספיד בפעם המי יודע כמה את מפלגת העבודה בעקבות הכתבה ששודרה אמש בערוץ 2.

שלום לכל שותף בשמאל שמאושר עד הגג כי הקו החדש לכאורה של המפלגה מאפשר לו לחגוג את צדקתו המוחלטת ולנסות להעביר מצביע מחנה ציוני אחד או שניים למפלגה אחרת בגוש.

לפניכם העשירייה הראשונה ברשימת המחנה הציוני בבחירות 2015.

תגידו, ככה נראה הליכוד ב'?

האם במפלגה שחבריה מגדירים את עצמם כימין-מרכז שלי יחימוביץ' הייתה מסיימת במקום הראשון בפריימריז עם למעלה מ-90% מקולות הבוחרים? האם במפלגה שחבריה קמים בבוקר כדי לחקות את נתניהו, שניים ממנהיגי המחאה הכי גדולה בתולדות המדינה, סתיו שפיר ואיציק שמולי, היו מטפסים תוך שנתיים בלבד למקומות השני והשלישי? האם במפלגה כזאת עמיר פרץ היה מגיע למקום השני בפריימריז ב-2013 ומרב מיכאלי למקום הרביעי? תחשבו שוב. כי עם כל הכבוד לבעיות הרבות, למחלוקות, ולכמה חברי ועידה שנבחרו בקפידה וזכו ל-15 שניות של תהילה, התמונה במפלגת העבודה שונה לחלוטין.

לאחר שנים רבות מדי של חבירה לממשלות אחדות, מפלגת העבודה מובילה בשתי הכנסות האחרונות את האופוזיציה, בניגוד לכל התחזיות בתוך המחנה.

חשוב לזכור, יחימוביץ' קיבלה הזדמנות להיות שרת אוצר והלכה לאופוזיציה. הרצוג יכול היה לקבל הרבה מאוד אך בחר לעמוד מול נתניהו ולא לצידו. בכל דירוג חברי הכנסת של העבודה מאיישים את המקומות הראשונים בעשייה פרלמנטרית חברתית. רשימת חברי הכנסת שלה איכותית, אידיאולוגית וגם מגוונות פי כמה וכמה מבעבר. נכון, יש מחלוקות בתוך המפלגה, אפילו קשות. יונים וניצים, ליברלים וסוציאל-דמוקרטים, תמיד שכנו וישכנו אלו לצד אלו במפלגות לייבור בכל העולם, מפלגות גדולות שאת חבריהם אי אפשר להכניס למונית שירות. נכון, האופן בו המפלגה פועלת בחברה הישראלית רחוק מאוד מלהיות מספק. נכון, העיסוק במנגנונים ובבחירות פנימיות מאפיל פעמים רבות על העיסוק בעולם שבחוץ. גם הנהגה פריפריאלית מזה וביטחונית מזה די חסרה.

אבל המגמה הכללית של השנים האחרונות היא מגמה חיובית, אפילו חיובית מאוד. אין דליה איציק ושלום שמחון, אין זחילה לקואליציה, אין הון-שלטון, יש התחדשות משמעותית.

הצטרפותם של הרבה (אבל לא מספיק) אנשים למפלגת העבודה בשנים האחרונות, היא שאחראית למגמה הזאת. ואם כרגע הכיוון הנוכחי לא טוב בעינכם, זה בגלל שיש מספיק אנשים שמושכים אליו.

במפלגה דמוקרטית, להבדיל מעמותה, להבדיל מיש עתיד וליברמן, להבדיל מקבוצת חברים שבה הצעקנים יותר הם גם המשפיעים יותר, לכל חבר יש קול שווה. ובמפלגה עממית וגדולה שפועלת בתוך המיינסטרים הישראלי במטרה להחליף את השלטון ולא במרחב גיאוגרפי וחברתי צר ומוגבל במטרה להיות זכה וטהורה, תמיד יהיו גוונים ומחלוקות. הדרך להטות את המטוטלת האידיאולוגית במפלגה כזאת היא פשוט להצטרף אליה. ואם אתם לא עושים את מעשה ההתפקדות הפשוט שלוקח בדיוק 2 דקות, איך אתם מצפים להשפיע על דמותה של האלטנרטיבית השלטונית היחידה לנתניהו? איך אתם מצפים שהיא תייצג את העמדות שלכם? תצטרפו. כי עם 150,000 חברים במפלגת העבודה במקום 50,000, זה ייראה הרבה הרבה יותר טוב.

============

מעמוד הפייסבוק של רמי הוד

• קודם
• הבא